ארגוני המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט ציינו אתמול 30 שבועות מאז פרוץ גל ההפגנות ברחבי הארץ. לרגל ציון הדרך הזה, מעריב חוזר אל האירועים הבולטים שליוו את המחאה הנוכחית והפכו אותה לאחת הגדולות והמשמעותיות שידעה ישראל.

ינואר 2023: יריית הפתיחה

4 בינואר | הצגת התכנית: שר המשפטים, יריב לוין, לא בזבז זמן, וכשבוע בלבד לאחר הקמת הממשלה הציג את השלבים הראשונים של הרפורמה החדשה במערכת המשפט, הכוללים את שינוי שיטת בחירת השופטים, הסדרת פסילת חוקים, חקיקת פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות ושינוי תפקידם של היועצים המשפטיים. 

יריב לוין על השינויים שהוא מתכנן בוועדה למינוי שופטים (צילום: ערוץ הכנסת)

7 בינואר | ההפגנות הראשונות נגד הרפורמה: שלושה ימים לאחר הצגת תכנית לוין, שהתקבלה בבוז על ידי האופוזיציה, יצאו אלפי מפגינים לצעדה מכיכר הבימה לרחבת מוזיאון ת"א, כאשר במקביל הפגינו מאות נוספים נגד מהלכי הממשלה בחיפה. הההפגנות נמשכו גם במהלך סופי השבוע הבאים. 

21 בינואר | קפלן הופך למוקד המחאה: לאור ריבוי המפגינים בת"א, החליטו המארגנים להעביר את מוקד המחאה לרחוב קפלן, שם נערכו ההפגנות גם במוצ"ש האחרונה של חודש ינואר, כמו גם במוקדים נוספים ברחבי הארץ.

25 בינואר | אנשי ההייטק מצטרפים: עובדים בעשרות חברות הייטק קיימו שביתה שנערכה במשך כשעתיים, כאשר בנוסף הגיעו מאות עובדים להפגנות במתחם שרונה בת"א ובמוקדים נוספים. 

מחאת ההייטקיסטים - חסימת רחוב קפלן בתל אביב (צילום: מחאת ההייטקיסטים)
מחאת ההייטקיסטים - חסימת רחוב קפלן בתל אביב (צילום: מחאת ההייטקיסטים)

פברואר: הנשיא מתערב

8 בפברואר | צעדת אנשי המילואים: מאות לוחמים במיל' יצאו לצעדת מחאה בת שלושה ימים, לאורך 50 ק"מ, שהסתיימה בעצרת מול בית המשפט העליון. 

12 בפברואר | הנאום של הרצוג: בעקבות החרפת המשבר נשא הנשיא הרצוג נאום מיוחד לאומה, בו קרא לממשלה להקפיא את החקיקה ולהיכנס למשא ומתן עם האופוזיציה באופן מיידי. הוא הזהיר בנאומו כי "אנחנו על סף קריסה חברתית".

13 בפברואר | הצעות החוק הראשונות: על שולחן הכנסת הונחו שתי הצעות חוק לקריאה ראשונה מטעם ועדת חוקה, חוק ומשפט - הצעת חוק יסוד: השפיטה, הכוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים, והצעת חוק בתי המשפט, המפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובנוסף קובעת שהמועמדים לשיפוט בעליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה. ההצעות אושרו ב-20 בפברואר.

20 בפברואר | "יום המאבק הלאומי": מטה המאבק יצא לראשונה ליום מחאה שכלל הפגנות בכל רחבי הארץ וחסימת עשרות צירים. "יום המאבק הלאומי" נחתם במפגן המוני מול משכן הכנסת בירושלים. בהמשך נערכו ימי מחאה דומים, תחת השמות "יום ההתנגדות הלאומי", "יום השיבוש הלאומי" ועוד.

יצחק הרצוג (צילום: חיים צח לע''מ)
יצחק הרצוג (צילום: חיים צח לע''מ)

מרץ: גלנט מפוטר, החקיקה מוקפאת

9 במרץ | מצור על משרדי קהלת: במסגרת "יום ההתנגדות" הגיעו אנשי מחאת "אחים לנשק" למשרדי הפורום, שגיבש במשך שנים תכנית לרפורמה במערכת המשפט, וחסמו את הכניסות עם שקי חול וחוטי תיל. 

24 במרץ | הפגנה חריגה בלונדון: רה"מ נפגש עם ראש ממשלת בריטניה, והשניים תכננו לצאת בהצהרה משותפת, אך לאחר שמאות מפגינים מחו ברחוב דאונינג 10 נגד מהלכי הממשלה הוחלט לבטל את ההצהרה. 

המילואימניקים בבניין פורום קהלת (צילום: אחים לנשק)
המילואימניקים בבניין פורום קהלת (צילום: אחים לנשק)

15 במרץ | המתווה של הרצוג נחשף: הנשיא הציג את הפשרה שגיבש יחד עם צוותו, אותה כינה "מתווה העם". בעוד שבאופוזיציה בירכו על המתווה, בקואליציה דחו אותו על הסף.

25 במרץ | גלנט מזהיר מהשלכות החקיקה: שר הביטחון כינס מסיבת עיתונאים דרמטית, בה קרא לעצור את החקיקה והזהיר לראשונה כי "ישנה סכנה מיידית לביטחון המדינה". זאת, על רקע איומי אנשי המילואים לא להתייצב לשירות.

26 במרץ | נתניהו מפטר את גלנט: בעקבות מסיבת העיתונאים של גלנט החליט רה"מ נתניהו להדיחו מתפקידו. לאחר הודעת רה"מ יצאו רבבות מפגינים לצומת קפלן בת"א, חסמו את התנועה והדליקו מדורות על הכביש, כאשר במקביל התקיימו מחאות ספונטניות בערים נוספות, בהן ירושלים, שם הצליחו המפגינים לפרוץ את הגדרות בבית רה"מ. ליל המחאות כונה "ליל גלנט".  

מפגינים חוסמים את איילון לאחר פיטורי גלנט (צילום: אבשלום ששוני)
מפגינים חוסמים את איילון לאחר פיטורי גלנט (צילום: אבשלום ששוני)

27 במרץ | החקיקה נעצרת זמנית: אחד הימים הדרמטיים מאז פרוץ המחאה. בשעות הבוקר כינס יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, מסיבת עיתונאים מיוחדת יחד עם בכירי המשק, בה הודיע על השבתה כללית של המשק. בהמשך היום הודיע קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, על התפטרותו מהתפקיד. בשעות הערב הודיע רה"מ נתניהו על השהיית החקיקה על למושב הבא של הכנסת בניסיון להגיע להסכמה רחבה. המו"מ יצא לדרך.

אפריל: גם תומכי הרפורמה משמיעים את קולם

3 באפריל | האזהרה של בנק ישראל: חטיבת המחקר של בנק ישראל הציגה תחזית מקרו-כלכלית, לפיה צפויה פגיעה של בין 14 ל-48 מיליארד שקל בכל שנה בין השנים 2023 ל-2025, אם תימשך החקיקה. במקביל, התחדשו השיחות בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בבית הנשיא.

26 באפריל | צוות המו"מ של העבודה פורש מהשיחות: במפלגה בראשות חה"כ מרב מיכאלי החליטו לסיים את חלקם בהידברות, וזאת על רקע טענות לחוסר שקיפות.

27 באפריל | הימין יצא להפגין: כ-200 אלף בני אדם, על פי הערכת המארגנים, השתתפו בהפגנת תמיכה ברפורמה במערכת המשפט בירושלים. 

הפגנת תומכי הרפורמה מול הכנסת (צילום:  אריק מרמור פלאש 90)
הפגנת תומכי הרפורמה מול הכנסת (צילום: אריק מרמור פלאש 90)

מאי: שקט מתוח

3 במאי | "יום השוויון הלאומי": לראשונה מאז עצירת החקיקה ותחילת השיחות בין הצדדים בבית הנשיא, נערך יום מחאה שכלל עשרות הפגנות ברחבי הארץ. 

24 במאי | נתניהו מבהיר כי החקיקה תחודש: שעות ספורות לאחר אישור תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, הבהיר רה"מ בראיון בערוץ 14 כי "הרפורמה המשפטית תחזור". יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, איים בתגובה: "נרעיד את המדינה".

28 במאי | עימות בין רוטמן למפגינים: מאות מפגינים שיבשו דיון בפאנל שנערך באוניברסיטת ת"א, בו היה השתתף יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. בעיצומו של העימות, שזלג לתוך תחומי האולם, כינה רוטמן את המפגינים "מוגבלים". 

שמחה רוטמן בכנס באוניברסיטת תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
שמחה רוטמן בכנס באוניברסיטת תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

יוני: פיצוץ המו"מ בבית הנשיא

14 ביוני | ההצבעה לוועדה למינוי שופטים: חה"כ קארין אלהרר נבחרה לנציגת האופוזיציה בוועדה לאחר שמספר ח"כים מהקואליציה הצביעו בעדה. האופוזיציה הודיעה על הקפאת השיחות בבית הנשיא עד לכינוס הוועדה.

18 ביוני | נתניהו מכריז על חידוש החקיקה: בעקבות הקפאת השיחות בבית הנשיא, הודיע רה"מ כי הממשלה תחל בצעדים מעשיים לקידום הרפורמה המשפטית.

24 ביוני | הקמת "כח קפלן": מארגני המחאה הודיעו על הקמת הארגון החדש, וזאת על מנת להוביל "פעולות נחושות ולא אלימות נגד הדיקטטורה".

יריב לוין מצביע לוועדה למינוי שופטים (צילום: מרק ישראל סלם)
יריב לוין מצביע לוועדה למינוי שופטים (צילום: מרק ישראל סלם)

25 ביוני | קידום צמצום עילת הסבירות: ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ שמחה רוטמן החלה לדון בהכנת הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות לקריאה ראשונה. 

27 ביוני | המחאה בצה"ל מתרחבת: מאות לוחמים בחיל האוויר הודיעו כי לא יתנדבו למילואים. "כל עוד ממשיכים הצעדים החד צדדיים לחיסול המשטר הדמוקרטי וכינון עריצות, בכסות שקרית של 'רפורמה משפטית' זוחלת, כל עוד לא תיעצרנה החקיקות הפוגעות בעצמאותה של מערכת המשפט, בשלטון החוק, ובציביונו הדמוקרטי של המשטר, אנו מפסיקים לאלתר את התנדבותנו לשירות מילואים פעיל", כתבו הלוחמים במכתב שפורסם מטעמם.

ד' מחיל האוויר מודיע על הפסקת שירות המילואים עקב התקדמות חקיקת צמצום עילת הסבירות (צילום :ללא קרדיט)

יולי: אישור צמצום עילת הסבירות

4 ביולי | צמצום עילת הסבירות בדרך למליאה: ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה לקריאה ראשונה את צמצום עילת הסבירות. 20 יום לאחר מכן אושרה ההצבעה בקריאה ראשונה במליאה. 

5 ביולי | מפקד מחוז ת"א עמי אשד התפטר: הניצב שספג ביקורת מצד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על האופן שבו תפקדה המשטרה מול המפגינים בת"א, הודיע על סיום דרכו במשטרה. בתגובה להודעתו עשרות אלפי מפגינים ירדו לנתיבי איילון וחסמו את התנועה.

עמי אשד (צילום: אבשלום ששוני)
עמי אשד (צילום: אבשלום ששוני)

19 ביולי | אלף אנשי חיה"א הודיעו על אי התייצבות: בעקבות הכוונה להעלות את הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, הודיעו 500 טייסים ו-500 אנשי צוות אוויר נוספים על סיום שירות המילואים.

23 ביולי | הצעת הפשרה של ההסתדרות נדחית: לפי המתווה שהציגו יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, עילת הסבירות תצומצם באופן כזה שלא ניתן יהיה לפסול מכוחה בלבד החלטות ממשלה או החלטות שרים מכוח סמכותם בדין, ובלבד שההחלטות נוגעות לענייני מדיניות, ונדונו ואושרו על ידי הממשלה במליאתה. בליכוד דחו את ההצעה, שירדה מהפרק. 

24 ביולי | הכנסת אישרה את צמצום עילת הסבירות: הצעת החוק השנוי במחלוקת אושרה במליאת הכנסת ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים. בעקבות ההצבעה יצאו רבבות להפגין בכל רחבי הארץ וחסמו כבישים.