חבר הכנסת ממפלגת העבודה גלעד קריב שוחח היום (שני) עם אריה אלדד ואיתן כבל ברדיו 103fm על המצב החברתי, החקיקה המשפטית והתנהלות הממשלה. 

בהרכב מלא: 15 שופטי העליון ידונו בעתירות לביטול החוק לצמצום עילת הסבירות
"נשק יום הדין": כל מה שצריך לדעת לקראת הדיון הדרמטי בחוק הנבצרות
 
"האירוע הוא אירוע רציני", אמר על המצב החברתי ווהקרע שהגיע לצה"ל. "בניגוד לאיזשהו ניסיון לצמצם את ממדי האירוע וההשלכות, מדובר באירוע רציני. גם אם לא בטווח הזמן המיידי והקצר, יש פה עניין שצריך לעסוק בו. יש פה איזושהי פגיעה, הנושא הזה של הלכידות, התודעה של צבא העם, זה דבר רציני. הצבא נותן עליו את הדעת וגם הדרג הפוליטי צריך לתת עליו את הדעת. הרי זו לא הפעם הראשונה שהחברה הישראלית מצויה במחלוקת. הגיע הזמן שהימין יבין שגם בשבילנו אנשי השמאל האירוע שנקרא כיבוש הוא טראומטי".

"זו לא הפעם הראשונה שיש מחלוקת, אבל הקרע שאנחנו נמצאים בו דרמטי. אני מציע לא להיות נאיביים ולחשוב שאפשר לבודד את הצבא. אחד הדברים ששמעתי שם, דווקא מאחד מחבריי לוועדה, בסופו של דבר החייל שחוזר לבסיס ביום ראשון בבוקר רואה את ההורים שלו חוזרים מההפגנה במוצאי שבת. יש פה קרע דרמטי ובגלל שצה"ל הוא צבא העם הקרע הזה מחלחל לצבא, בואו נפסיק עם מכבסת המילים - המחלוקת בתקופת ההתנתקות חלחלה עמוק לצבא. יש סיבה מדוע יחידות מסוימות נשלחו לגוש קטיף ואחרות לא. היו עשרות רבנים שקראו לסרבנות, הרבה מאוד מפקדים בדרגים נמוכים שאמרו 'את המשימה הזו אני לא רוצה לעשות', והצבא העלים עין ונתן להם לא להשתתף".

"בניגוד לגורמים שונים בקואליציה", הוסיף, "שמנסים לצמצם את האפקט או את ההשלכה, שר הביטחון ממש לא. הוא אמר גם בפומבי, זה לא דבר שפוגע בכשירות מחר, הרי נאמר בצורה ברורה על ידי שר הביטחון שצה"ל כשיר לביצוע המשימות שניצבות לפניו עכשיו, אבל בטווח הבינוני והארוך יש לזה השפעה. אפשר מהיום עד מחר לומר לאנשים 'בואו ננתק בין האירוע לצבא', אבל זה לא עובד, אנחנו נמצאים באירוע שהולך ומתעצם חצי שנה. מי שרוצה לחשוב ברצינות על ביטחון ישראל לא יכול להרשות לעצמו לנתק בין האירוע הפוליטי לבין הצבא".

קריב גם התייחס לתופעת איומי הסרבנות בצה"ל: "יש מספר זעום של מקרי סרבנות, ממש מקרים בודדים של אנשים שקיבלו צו קריאה ואמרו 'אני לא מתייצב'. אנשים אומרים 'אני לא אתנדב לשירות'. בין אזרח לבין מדינתו יש ברית, אבל במסורת היהודית ברית זה מושג הדדי, בדיוק כמו שחוזה יש לו לפחות שני צדדים. מי שהתחיל לפרום את החוזה זו הממשלה. אני נגד סרבנות, אבל באותה מידה אני לא מוכן שתשליכו אל סיר הסרבנות אלפי אנשים שמתנדבים".

על החוק להחמרת ענישה בעבירות מיניות על רקע לאומני, שבין יוזמותיו נמנית גם ח"כית מ"ישראל ביתנו" יוליה מלינובסקי, אמר: "בעיניי אתמול היה אחד מהרגעים המבישים ביותר לאופוזיציה מאז הבחירות. אין לי בעיה עם חברי כנסת באופוזיציה שהם אנשי ימין ודעתם לא כדעתי. כדי להגן על חבריי מהאופוזיציה שחושבים אחרת ממני, יוליה הייתה מיוזמות החוק, תמנו שטה הצביעה בעד, הכעס שלי הוא על אותם חברי אופוזיציה שאני יודע שהם נגד החוק ומטעמים באמת פופוליסטיים לא הצביעו בעד ולא נגד".

"למה זה מעצבן אותי? כיוון שזה הפך להיות דפוס פעולה של מפלגות המרכז בהצעות חוק שמגיעות מהצד הכי ימני של הקואליציה. אם הם בעד תצביעו בעד, אבל להיות באופוזיציה וחוק אחרי חוק שעוסק בסיפוח, בחוקים שאיתמר בן גביר שולח את אנשיו לקדם, לקום ולצאת כדי לא לחטוף ביקורת מימנים שמצביעים באופן מדומיין למפלגות המרכז זו פחדנות. אנחנו צריכים אופוזיציה אמיצה".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm