בעקבות בקשתו של שר המשפטים יריב לוין, בג"ץ החליט היום (שני) לדחות את הדיון שהיה קבוע לעתירות ביום חמישי הקרוב. המועד החדש של הדיון הוא ה-19.9. דחיית הדיון נועדה לאפשר לשר המשפטים לגבש את עמדתו ולהגישה לבג"ץ.
בנוסף, הוא התייחס להתקפות הרבות שחווה היועמ"שית מצד הקואליציה בשבועות האחרונים ואמר: ״תפקיד היועמשית הוא לשמור על שילטון החוק, כל המתקפות עליה נועדו להפחיד אותה ולמנוע ממנה לעשות את עבודתה. אני תומך בה ומחזק אותה ואני אמשיך לעשות זאת״.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי "משנמצא על-פי בחינה עובדתית-אובייקטיבית כי התקיים התנאי לפיו "יש למנות שופט", קרי, קיים צורך עובדתי-אובייקטיבי במינוי שופטים, קמה חובה על שר המשפטים לפרסם הודעה על כך ברשומות ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים. זאת, "במהירות הראויה" בהתאם להוראת חוק הפרשנות".
על פי נתונים שהועברו ממנהל בתי המשפט וצורפו לתשובת היועמ"שית, נכון לעכשיו יש 21 תקני שופטים ורשמים לא מאוישים. עד סוף שנת 2023 יהיו 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, כ-6% מסך תקני השפיטה, מתוכם 11 תקנים חדשים. עד סוף שנת 2024 יהיו 115 תקנים פנויים במערכת, כ12%- מסך תקני השפיטה, מתוכם 41 תקנים חדשים נוספים. היועמ"שית הוסיפה כי "מנתונים נוספים שנמסרו עולה, כי העומס המוטל על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית, בפרמטרים שונים".
לעמדת היועמ"שית, "בשים לב לנתונים האמורים ולחלוף הזמן ממועד כינוסה האחרון של הוועדה לבחירת שופטים - כ16 חודשים חלפו מאז מועד כינוסה האחרון בחודש אפריל, 2022 וכשמונה חודשים ממועד כינון הממשלה – היועצת המשפטית לממשלה סבורה כי קמה כבר עתה החובה על שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים וכי על הממשלה לבחור את נציגתה בוועדה".
בנוסף, היועמ"שית הבהירה כי "אי מינויה של שרה מטעם הממשלה לוועדה לבחירת שופטים, אינו מונע את כינוסה של הוועדה או מצדיק את אי כינוסה שכן הוועדה מוסמכת לפעול גם בהרכב "קטוע", כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה". לעמדת משפטנים שדיברו עם מעריב, היועמ"שית שוגה כיוון שקודם כל יש למנות את כל חברי הוועדה לבחירת שופטים כך שהיא תוקם בהרכב מלא, ורק לאחר מכן היא יכולה לפעול כל עוד מספר חבריה לא פחת משבעה.
התרעות פיקוד העורף