סעודיה מבקרת את ישראל כלפי חוץ, אבל זאת האמת מאחורי הקלעים

ד"ר (סא"ל מיל') שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, מתייחס לאינטרסים המשותפים של ישראל, ארה"ב וסעודיה להסכם ההיסטורי, כמו גם לסיכויו להתממש

מתן וסרמן צילום: פרטי
בנימין נתניהו, מוחמד בן סלמאן
בנימין נתניהו, מוחמד בן סלמאן | צילום: רויטרס,יונתן זינדל פלאש 90
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן | צילום: איתי בית-און /לע"מ, סאונד: בן פרץ /לע"מ

ד"ר הר-צבי הסביר, כי "ההסכם אמור היה להיות מאושר ע"י הקונגרס, כדי לקשור את הידיים של ממשל אחר שישאף לפעול לביטולו, כפי שלמשל טראמפ עשה עת ביטל את הסכם הגרעין עם איראן. בתמורה, מוחמד בן סלמאן גילה נכונות לקדם נורמליזציה עם ישראל. זאת, במידה רבה, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לשכנע הן את ישראל והן את הממשל והקונגרס לאשר את דרישותיו מרחיקות הלכת".

באשר לסוגיה הפלסטינית, לטענת ד"ר הר-צבי, "אם עד ה-7 באוקטובר לא היה ברור עד כמה היא מרכזית במגעים בין הצדדים, ובכירים ישראלים אף ניסו להמעיט מחשיבותה, היום הולך ומתחוור כי מדובר בסוגיית ליבה, שלא ניתן יהיה לעקוף אותה ובוודאי לא להתעלם ממנה".

"לתפיסת ממשל ביידן, תהליכי הנורמליזציה עם סעודיה הינם נדבך מרכזי בחזון ל"יום שאחרי" ליצירת מזרח תיכון חדש. תנאי הכרחי לקידום ההסכם הינו יצירת מציאות חדשה במערכת הפלסטינית בכללותה, במסגרתה רצועת עזה ואיו"ש אמורים להיות מאוחדים תחת רשות פלסטינית "מחודשת".

באופן דומה, גם יורש העצר הסעודי מבין כי ללא יצירת אופק מדיני ומתן מענה לתפקיד שהרשות הפלסטינית תמלא בשיקום הרצועה, הוא יתקשה נוכח לחצים פנימיים ואזוריים, להתקדם לכינון נורמליזציה עם ישראל. סקר שערך לאחרונה מכון המחקר האמריקני Washington Institute בסעודיה מעלה כי בעקבות המלחמה חלה ירידה  משמעותית בתמיכה בקידום קשרים כלכליים עם ישראל – 17% לעומת כ-40% בשורה של סקרים שנערכו בשנתיים האחרונות".

ד"ר הר-צבי טוען, כי "בדומה למדינות ערב האחרות, גם בסעודיה ניתן לראות את ההבחנה בין אינטרסים לאילוצים. במישור הפומבי, סעודיה קוראת להפסקת אש ומטיחה ביקורת בישראל, אם כי באופן חריג לא מהססת גם לבקר את חמאס. מנגד, אין ספק שברמה האסטרטגית, סעודיה שואפת שישראל תצליח למוטט את שלטון החמאס, בין היתר בשל הפגיעה שתהיה בציר הרדיקלי בהנהגת איראן".

באשר למדיניות ממשלת ישראל, ד"ר הר-צבי טוען, כי העובדה שראש המועצה לביטחון לאומי, הנגבי, פרסם בימים האחרונים מאמר באתר החדשות הסעודי, אילאף, בו לא שלל את האפשרות שהרשות הפלסטינית תשתלב בתהליכים לשיקומה של עזה אך טען כי עליה לעבור רפורמה מקיפה, נועד להעביר מסרים מרוככים לבית המלוכה הסעודי באשר למדיניות הישראלית". לבסוף ד"ר הר-צבי טוען, כי "לתוצאות המלחמה יהיו השפעות מהותיות על האפשרות להשגת נורמליזציה, כאשר הצלחה למיטוט שלטון חמאס עשויה לקרב את האפשרות להשגת הסכם היסטורי עוד במהלך 2024, אך הרבה תלוי במדיניות שישראל תנקוט.

דומה, כי ראש הממשלה יצטרך להכריע בין שיקולים אסטרטגיים-ביטחוניים לשיקולים פוליטיים; בין סיכויים למימוש חלומו והשתלבות בתהליכים ההיסטוריים שמוביל ממשל ביידן, שעשויים לסייע גם בגיבוש מענה אזורי לאיום המתגבר מצידה של איראן, לבין שימור ממשלתו בהרכבה הנוכחי".

תגיות:
בנימין נתניהו
/
סעודיה
/
מוחמד בן סלמן
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף