מצרים הייתה המדינה הערבית הראשונה שהכירה בישראל ב-1979, אך כעת מערכת היחסים בין שתי המדינות עומדת בפני משבר חריף ברקע המלחמה בעזה והחשש בקהיר מנהירה של פלסטינים מעזה לחצי האי סיני. בכירים מצרים המכירים את המצב מסרו לוול סטריט ג'ורנל כי היחסים בין שתי המדינות נמצאים בנקודת השפל שלהם זה לפחות שני עשורים.
מערכת היחסים נלחצת כעת עוד יותר על ידי החות'ים בתימן הפוגעים בספינות בים האדום המיועדת לעבור דרך תעלת סואץ "במפגן תמיכה בפלסטינים". מצרים איבדה השנה כ-40% מהכנסותיה מהמעבר בתעלת סואץ בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שתנועת מעבר הספינות ירדה בכ-30%, כך על פי רשות תעלת סואץ. אם המשבר יימשך, מצרים עומדת להפסיד מיליארדי דולרים.
ישראל גם דחפה את מצרים בשבועות האחרונים לקבל נוכחות צבאית ישראלית לאורך גבול עזה-מצרים ולאפשר לבצע סיורים בשטח מצרים כדי למנוע הברחות נשק של חמאס. מצרים דחתה את ההצעה כהפרה של ריבונותה. ישראל גם האשימה את מצרים בכך שהיא מאפשרת לחמאס להבריח נשק דרך גבול עזה עם מצרים. "מצרים לא עשתה עבודה טובה בבדיקת מה 'זורם' לעזה", אמר בכיר בצבא הישראלי. גורמים מצריים דחו את ההאשמה.
מצרים טוענת שישראל צריכה להיות אחראית לגורלה של אוכלוסייה אזרחית בשטח שהיא כובשת ומודאגת גם מכך שחמאס וחמושים אחרים יכנסו יחד עם פליטים אזרחיים, ויצרו סיכון ביטחוני במדינה. לפי גורמים מצריים. א-סיסי והגנרלים השליטים במצרים נבהלו מהדרישה של חברי כנסת ישראלים להעביר את אוכלוסיית עזה בכוח למצרים. המודיעין הצבאי המצרי לא מצא עדות לתוכנית לגרש את הפלסטינים, אך ההצהרות שכנעו את ממשלת מצרים שיש תוכנית ישראלית סודית, כך לפי גורמים מצריים. בתגובה, מצרים אמרה שכל ניסיון להעביר מיליוני עקורים פלסטינים "יקרע" את היחסים בין שתי המדינות.
התרעות פיקוד העורף