יכבוש את חאן יונס, ישתלט על מחנות המרכז, יעביר כוחות דרך צירים הומניטריים - חמאס מתכונן לפלישה לרפיח. ישראל מאותתת שהיא מתחילה מבצע מוגבל במזרח רפיח, וחמאס שוקל את מהלכיו הבאים. ארגון הטרור תקף ב-5 במאי את מעבר כרם שלום וכיוון לפגוע בחיילי צה"ל, ולאחר מכן פרסם שהוא תקף באמצעות רקטות 114 מ"מ. הוא מודע מאוד לניסיון לעורר תגובה ישראלית, ולכך שישראל נסוגה מרוב שטחי עזה - ועל כן, חמאס השיג רבות מיעדי המלחמה שלו בכך שהשיג נסיגה ישראלית ומעין הפסקת אש דה-פקטו באזורים מסוימים.

פטריות עשן ברפיח: הפצצות אינטנסיביות של צה"ל; העזתים בורחים מהעיר
שני פצועים קשה מכטב"ם נפץ סמוך למטולה, צה''ל תקף בעומק דרום לבנון

לכן, חמאס "הימר" שתקף את את ישראל בכרם שלום, תוך שהוציא מסרים על הגמישות שלו במו"מ על שחרור החטופים והפסקת אש. הוא האמין, שכך הוא מהטל בישראל, ו"משחק" איתה. על כן, גם תומכיו בדוחא ובאנקרה נותנים לו את התחושה והכיסוי כדי שירגיש מנצח. הסיבה להתנהלות הזו, היא היא שהלחץ הצבאי על חמאס הסתיים בכלל עוד בחודש מרץ. תחילה, ישראל ניהלה מערכה ובה הופעל לחץ על ארגון הטרור - מה שהפתיע אותו מאוד, והפתיע עוד יותר שהקהילה הבינלאומית לא הצליחה למנוע את המשך הלחימה.

בניית הציר על ידי צה''ל: ''כביש חוצה עזה'' (צילום: מעריב אונליין)
בניית הציר על ידי צה''ל: ''כביש חוצה עזה'' (צילום: מעריב אונליין)

כעת, חמאס כנראה יבחן מקרוב את תגובת צה"ל. כניסה מוגבלת והדרגתית לאורך הגבול תשאיר את חמאס על כנו ברפיח. בנוסף לכך, זה יאפשר לו להחזיר את גדודיו לחאן יונס - שכן, הצד המערבי של כביש סאלח א-דין בעיר, נחשב כחלק מהאזור ההומניטרי. במעלה הכביש הזה, יוכל ארגון הטרור להעביר כוחות. מדובר בכביש הראשי שמוביל מהצפון לדרום ברצועה.

מנהיגי חמאס מרגישים בנוח בחאן יונס כבסיס לפעולות שלהם, שכן גם מנהיג התנועה, יחיא סינוואר, הוא משם.

כניסה הדרגתית, כפי שמתוכנן, נותנת לארגון הטרור גישה גם לאזור "מחנות המרכז" ברצועה: כמו דיר אל-בלח, בורייג' ומאגזי ונוסייראת. בדומה לרפיח, אלו אזורים שנותרו ברובם ללא פגיעה. הוא משתמש במחנות המרכז כהערכות לתקיפת מסדרון נצרים, שהוא האזור היחיד שנשלט על ידי צה"ל.

נראה שחמאס נהנה מהמשך השליטה בנתיבים ההומניטריים גם באזורים האלו - והדבר מקנה לו שליטה ייחודית על רוב עזה, גם לאחר שבעה חודשי מלחמה.

כוחות צה''ל בעזה - מלחמת חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל בעזה - מלחמת חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)

במקומות אחרים ארגון הטרור נקט בשיטות מתוחכמות ונבזיות. הוא הראה שהוא מסרב לעמוד ולהילחם, ולכן פיזר את גדודיו והפך אותם לחוליות קטנות ובהן גברים בודדים. הוא מצפה לשרוד הסתערות של צה"ל, ולאחר מכן לשלוט באזורים האלו - תוך שימוש בלבוש אזרחי. הוא אף מחביא את כלי הנשק כדי שלוחמיו יוכלו לגשת אליהם בקלות מאוחר יותר.

כך הוא בעצם דומה לקרטל או לכנופיית סמים, בשני המקרים הם מחזיקים נשק בבתים ובמקומות שנחשבים "בטוחים" ובעצם מדובר במחבלים - אך הם מתנהגים כמו אזרחים ביומיום. כך גם הארגון נבנה מכנופיה בשנות ה-80 לשליט בעזה ב-2007.

השיטה הזו מוכרת. חמאס שרד טקטיקה ישראלית דומה ב-2009 וב-2014 בכניסות הקרקעיות לעזה באותן שנים. לכן חמאס מוכן לסיבוב נוסף. כאן הסיכון: אם לא ייקחו בחשבון בכניסה לרפיח את הטקטיקה של חמאס, ויתמקדו רק ב"תשתיות טרור" - חמאס צפוי לצאת ברובו ללא פגע במקרה הרע, או לשחרר את המחנה ולחזור לחאן יונס ולמחנות המרכז במקרה הרע יותר.

נזכיר, כי יותר מ-600 הורים ללוחמים בסדיר ממגוון יחידות קרביות הנמצאות בחזית מאז תחילת המלחמה, שלחו בשבת מכתב לשר הביטחון והרמטכ"ל, בדרישה לא להיכנס לרפיח. המכתב נשלח מוקדם יותר השבוע לחברי הקבינט, גנץ ואיזנקוט: "בהתאם לפרסומים בתקשורת של מומחים שונים ובכלל, נדמה כי הכניסה לרפיח עלולה להיות לא פחות ממלכודת מוות עבור הלוחמים. כל בר דעת מבין שכאשר מודיעים ומתריעים כבר חודשים על כניסה לרפיח יש מי שפועל על מנת להכין את הקרקע ולפגוע בכוחות שם", נכתב.