המדינה הגישה הערב (רביעי) את תגובתה לבג"ץ על העתירות שהוגשו בעניין ההסדר הימי בין ישראל ללבנון וטענה כי "יש דחיפות וחיוניות לחתום על ההסכם עם לבנון כעת על אף הקשיים". הדיון בעתירות נקבע למחר בשעה 16:00.

במסגרת תשובת המדינה, מתוארים בהרחבה הרקע העובדתי לחתימת ההסכם ועיקרי ההסכם. בנוסף, מתייחסת המדינה לסוגיות המשפטיות שהועלו בעתירות, ובפרט לנקודות הבאות: טעמי דחיפות וחיוניות שהוצגו על ידי הגורמים המקצועיים, שמצדיקים חתימה על ההסכם ערב בחירות; הניתוח המשפטי שמבהיר מדוע אין צורך במשאל עם טרם חתימת ההסכם; והטעמים שהובילו את הממשלה להחליט כי החתימה על ההסכם לא תותנה באישור הכנסת, אלא שההסכם יונח בפני הכנסת לצורך פיקוח פרלמנטרי על ידה.

הקבינט המדיני-ביטחוני דן בהסכם על הגבול הימי עם לבנון. צילום: איתי בית און, לע"מ

ביחס להערכת הצורך החיוני והדחוף בהשלמת ההליך בעת הזו, משיבי הממשלה יטענו כי מדובר בהסכם בין-לאומי אשר ראשי מערכות הביטחון והחוץ סבורים שיש בו כדי להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה ולחזק אותם; וכי קיימת חשיבות מיוחדת להשלמת המשא ומתן בעת הזו.

כמו כן, כפי שמפורט בחוות הדעת החסויות שיוצגו לבית המשפט הנכבד, בכפוף להסכמת העותרים, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, עמדתם של כל ראשי מערכת הביטחון היא כי יש דחיפות וחיוניות בקידום ההסכם בעת הזו, שכן "אנו מצויים בחלון ההזדמנויות ייחודי להשלמת ההליכים לאישור ההסכם עתה, שלא ניתן לחזות האם ומתי יפתח שוב".

בנוסף, כפי שמפורט בחוות הדעת החסויות, להקפאת אישור ההסכם עלולות להיות השלכות ביטחוניות כבדות משקל, בייחוד מול הזירה הלבנונית, וזאת לצד השלכות כלל אזוריות; וכן השלכות כלכליות משמעותיות.

יובהר, כי עמדת גורמי המקצוע, לפיה קיימת דחיפות ביטחונית ומדינית לחתימה על ההסכם נובעת מן ההערכה כי דחייתו עד לאחר הבחירות מפחיתה משמעותית את הסיכויים להגיע להסכם. זאת, בין השאר, על רקע המצב בזירה הפנים-לבנונית, כמפורט בחוות דעת מסווגת. הערכה זו, לצד נימוקים מדיניים וביטחוניים כבדי משקל, מבססים, לעמדת משיבי הממשלה, את העמדה לפיה אי-חתימה על ההסכם בתקופה הקרובה מאוד עלולה להוביל להשלכות חמורות על הביטחון הלאומי של ישראל.

בתשובת המדינה נכתב עוד: "משהגענו עד הלום, נוכחנו לראות כי חוק יסוד: משאל עם אינו חל על נסיבות אישורו של ההסכם מושא העתירה; וכי ביכולתה של הממשלה הנוכחית, גם בהיותה ממשלת מעבר, לחתום על ההסכם, וזאת בהינתן שיקולים מדיניים וביטחוניים כבדי המשקל בכוחם להטות את כף הריסון והאיפוק לעבר כף הפעולה והביצוע".