בצל האירועים האחרונים: 150 בכירים לשעבר במערכת הביטחון, וראשי רשויות, משתתפים הבוקר (ראשון) בכנס שמתקיים בירושלים, והוגדר "כנס חירום על ביטחון ומשילות בגליל ובנגב". אחד המשתתפים בכנס הוא אלוף (מיל') איל בן ראובן, לשעבר סגן מפקד פיקוד הצפון וחבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. הוא שוחח על הסוגייה עם יואב מינץ בתוכנית קפאין ברדיו צפון: "אנחנו מצביעים על המצב הנוכחי, של הידרדרות חמורה בתחושת הביטחון האישי והמשילות. בעצם, אובדן דרך, כשכל אלה מייצרים השפעה ישירה על מצב ההתיישבות, שהופך ונעשה ברע בצפון ובדרום תחילה".
בן גביר על התקרית בחברון: "במקום הרמטכ"ל, הייתי סופר עד עשר"
היעדר תשתיות, חשש מפגיעה פיזית ומאות מיליונים שהלכו לאיבוד: כך נראית המשילות בנגב
המאבק בפשיעה המאורגנת: שני חשודים נעצרו בחשד לגביית דמי חסות בצפון
הבכיר לשעבר הוסיף בראיון ב-104.5FM: "אנחנו מזהים כיום הגישה שלילית מאזון הצפון, ואיזון בלתי סביר של אוכלוסייה יהודית מול הערבית. אני מדבר על גוש משגב ועמק יזרעאל, אנחנו מדברים על 15% יהודים ו-85% ערבים". עם זאת, הוא הדגיש כי "אין להם טענה כלפי הערבים - אלא על המחדל ההתיישבותי המתמשך".
"ההתכנסות היא א-פוליטית לחלוטין", הדגיש, "אנחנו מדברים על סיטואציות התיישבותיות שמייצרות סיטואציות ביטחוניות. להיות איש עסקים, חקלאי או קבלן בצפון - עשוי לסכן את חייך ואת חיי המשפחה שלך, בגלל כל ענייני הפרוטקשיין. ישנן פעילויות שנראות פליליות, אך יש להן מרחב לאומני, שאומר: 'אנחנו הרוב אז אנחנו נראה לכם מי יותר חזק באזור'". לדבריו, הדבר בולט מאוד בצפון. "המיעוט הופך לרוב, מתחיל לדרוש דרישות שמגובות בהסתה מכל הצדדים: מהפלסטינים, מחיזבאללה ומכולם, ואת כל זה צריך לשנות".\
בן ראובן הוסיף: "אנחנו מציבים נייר עמדה לממשלה, התחלנו לעסוק בו לפני שנה שנתיים - אני מוביל בצפון ויום טוב סמיה בדרום. התאחדנו יחד, ואנחנו מדברים על חיזוק מערכות הביטחון של המשטרה, חיזוק יכולות המודיעין, הפיקוד והשליטה. אנחנו מדברים על יעד אסטרטגי חשוב ביותר של הבאת מיליון וחצי יהודים לצפון 750 אלף לדרום, בתוך 10 שנים". הוא הדגיש כי "אנחנו אומרים דבר מאד פשוט - אם בעבר דיברנו על התיישבות בצפון ובדרום כשומרת על הגבול החיצוני, היום אנחנו אומרים שהתיישבות בצפון ובדרום היא הבטחון הפנימי ששומר המאיים היום על מדינת ישראל יותר מהביטחון החיצוני".
בהמשך השיחה, הוא התייחס להגדרה החדשה של המשרד לביטחון פנים, כפי שיהיה בסמכותו של חבר הכנסת איתמר בן גביר, ואמר: "אוי ואבוי לנו שמישהו מגדיר את השר ל'ביטחון פנים', בן גביר במקרה הזה, כשר ל'בטחון לאומי'. זו בורות לשמה ואין לי מילה אחרת. אנשים לא מבינים מה זה ביטחון לאומי. מי בכלל מעלה על דעתו?".
"ביטחון לאומי זו הגדרה שמדברת על מדינה, ביטחון חיצוני, על יחסי חוץ של ישראל עם ארה"ב ועם אירופה, מדובר פה על דברים שהם הגדרת הביטחון החיצוני של ישראל. מי יעשה את זה? בן גביר? הוא יחליף את ראש הממשלה? אני רואה פה כמה הגדרות כמו הכפפת משמר הגבול ביהודה ושומרון לשר לביטחון לאומי", המשיך ותהה.
לדבריו, לא מבינים מה זה ביטחון לאומי ומהו תפקידו של משמר הגבול ביהודה ושומרון. "מח"ט שומרון יקבל מחר הנחיה מהשר לביטחון לאומי לעשות פעילות כזאת או אחרת, או שנשמע שפלוגה של משמר הגבול שנמצאת תחת פיקודו, תקבל פקודה מהמשרד לבטחון לאומי משימה כזאת ואחרת", הדגיש, "עם זאת, זה לא יעלה בכנס כי אנחנו לא מדברים פוליטיקה. אנחנו בכנס באים לממשלה עם נייר עבודה ואומרים: אנחנו הולכים לעדיפות לאומית אחרת. חייבים לשנות את סדר העדיפות הלאומי באמצעות משאבים בהזזת אוכלוסיה למרחב שלנו. אני משוכנע שאף אחד לא יכול להתעלם מפורום שכזה".