יו"ר ועדת הכספים הזמני, ח"כ משה גפני, גיבש הצעת חוק שתקבע כי בעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. על פי ההצעה, בעת קבלת הלוואה לדיור נקבע שיעור הריבית על ההלוואה (ריבית קבועה או משתנה) במסגרת הסכם בין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח. ריבית זו מושפעת מהריבית הנקבעת על ידי הוועדה המוניטרית שבבנק ישראל, וכתוצאה מכך נקבע גובה ההחזר החודשי שעל הלווה לשלם לתאגיד הבנקאי.
בעקבות הצמיחה במשק והאינפלציה: בנק ישראל מאותת להעלאת ריבית
מדד אוקטובר הפתיע לרעה: קצב האינפלציה - 5.1% לשנה
במהלך השנה האחרונה, הועלה שיעור הריבית באופן ניכר ביחס לשנים הקודמות, דבר שהביא לעלייה בגובה ההחזרים החודשיים שנטלו הלווים. מדובר בנטל נוסף על גבם של לווים לאור התייקרות המחירים במשק. על מנת להקל על הנטל הכספי, מוצע לקבוע כי שיעור הריבית שנקבע בהלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה המשמשת למגורים לא ישתנה.
בעקבות החלטה על העלאת הריבית כאמור, ואם הוחלט להעלות את הריבית בשיעור שנתי העולה על 1% לפחות, יהיה רשאי התאגיד הבנקאי להעלות את הריבית על ההלוואה במחצית השיעור, וזאת לשם הקלה על הנטל הכלכלי שמוטל על הלווים.
כזכור, גפני ביקש במסגרת דיון בועדת הכספים הזמנית בנוכחות נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את האפשרות ליזום את ההצעת חוק. "אנחנו בעיצומו של גל התייקרויות - מחיר הדלק צפוי לעלות בסוף השבוע, הכל עולה, יש את משבר החלב. כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, ממילא גם הריבית על המשכנתאות עולה, וכך יוקר המחייה, בעיני מי שאינו בנק ישראל, נראה כאילו זה מדרבן את יוקר המחייה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל אינו אשם בזה, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחייה בכלל, בכל הנושאים האלה בנק ישראל ניסה לעצור את זה, לכן הסקירה קריטית", אמר.
הנגיד ציין כי האינפלציה החלה מצד שיבושים בצד ההיצע, "עלויות שינוע שקפצו, יש את מחירי הגז שמאוד משפיעים על אירופה. אנחנו רואים התמתנות מאוד גדולה במחירי הגז, אך עדיין זה מחירים מאוד גבוהים לעומת מה שהיה". בהמשך לכך ציין הנגיד כי "האינפלציה התקבעה בהרבה מקומות במשק הישראלי, כיום האינפלציה היא לא רק כזו שהגיעה מחו"ל, ויש להתמודד עם זה. יש השפעות מסדר שני, אנשים דורשים שכר, יש העלאות מחירים של כל מיני יצרנים וזה מתפשט במשק".