ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שוחח הבוקר (שני) עם ליאור רוזנפלד בתכניתו ברדיו צפון 104.5FM, בצל הודעות הבנקאים כי מדדי הבנקים רשמו ירידות חדות, וההשערה כי הדברים מתרחשים בשל הדאגה מפני הרפורמה במערכת המשפט אשר מקודמת על ידי השר הנכנס יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו, והחשש מפני פגיעה אפשרית בכלכלה כתוצאה מכך.

מנכ"לי בנקים מזהירים את נתניהו: "מזהים משיכה של השקעות מחו"ל"

המנכ"ל לשעבר הביע גם הוא דאגה מהמצב: "אני גם כן מאוד מאוד מוטרד ממה שקורה, קודם כל, כאזרח שמסתכל ורואה שיש פה איזו דהרה להפוך את מדינת ישראל למדינה עם דמוקרטיה חלולה. תנאי בסיסי לכלכלה משגשגת זה קיומם של מערכת משפט חזקה וסקטור ציבורי חזק ושני הדברים האלה עומדים בסכנה. חלק גדול משגשוג  הכלכלה נובע מאי ודאויות, ברגע שאתה נמצא במערכת משפט מוחלשת אז אתה גם די פוחד האם יאכפו את החוזה שאתה חותם, האם כל מיני דברים שיכולים לקרות מבחינת הגנה, גם על המשקיעים, על האזרחים וגם על קבוצות מיעוט, אם היא תיפגע".

עוד הצהיר: "אנחנו רואים נתונים מהשטח, הם מבוססים על מחקרים שנעשים בכל העולם על ידי בכירי הכלכלנים, רואים בצורה די מובהקת שכאשר מדינה נמצאת בסיטואציה פוליטית שהיא מנטרלת כוחות אופוזיציונים ומערכת משפט, אז התמיכה שלה נפגעת ובקטע הזה אני חושש. אנחנו נמתצאים בדיוק בדרך לשם".

לאחר מכן, התייחס ל־330 הכלכלנים שנפגשו עם נתניהו והביעו תרעומת מהרפורמה: "בוא נניח אפילו שראש הממשלה צודק לחלוטין וכל ה־330 טועים, לפחות תעצור, תשמע. נניח שאפילו יסתבר בסוף שהדרך שלך מביעה תמיכה, אבל אם אומרים לך כל כך הרבה אנשים, וגם הכלכה התחילה לאותת, את הכלכלה אי אפשר לרמות, תראה מה קרה בבריטניה לפני כמה חודשים. הכלכלה זה בעצם אוסף של תמונות של אנשים שבצורה בלתי תלויה מגיבים למה שקורה. ברגע שמרגישים שהולכים לפגיעה אנןשה בסיפור זה של מערכות משפט עצמאיות וחזקות, השווקים מגיבים". 

אריאב נשאל מעין יגיע הכסף לקיים את ההבטחות שנחתמו במסגרת ההכסמים הקואליציונים, והשיב: "או שיבואו מהגדלת גירעון, שהוא כשלעצמו דבר מאוד מאוד בעייתי במיוחד בתקופה כזאת כשאינפלציה מרימה ראש, או שבעצם כשההתחייבויות האלה יפגשו את קרקע המציאות, אז יצטרכו את חלקם לפחות לא לקיים", הסביר, ואמר: "אבל אם מתכוונים לקיים את כל ההתחייבויות הקואליציוניות וברקע תהיה ירידה מאוד משמעותית בהכנסות המדינה, כי בהייטק זה לא היה כמו שהיה ובשוק ההון ההכנסות לא יהיו כמו שהן היו ויהיו הסכמי שכר בפתח, יהיה פה אתגר תקציבי מאוד גדול. צריך להחזיר את המערכת לשפיות". 

"הריצה הזאת לגבי החקיקה שמחליפה את מערכות המשפט, יש לזה השלכה כלכלית ברורה ואת זה צריך קודם כל לנטרל. לנטרל זה אומר ליצור איזה שהוא בירור, לעשות את זה במינון נכון, לשמוע את הדברים, לעשות את זה באורח רוח ובשקט", טען. "בטווח הבינוני והארוך, המבחן הוא איזה תקציב המדינה תגיש ואיזה חוק הסדרים יגיש אגף תקציבים ומשרד האוצר לביצוע של רפורמות כלכליות שנדרשות גם בשביל הורדת יוקר המחיה וגם בשביל הדברים האחרים. ז"א, המבחן העליון של משרד האוצר והממשלה כולה זה איזה תקציב יוגש לאישור". 

לבסוף, סיכם: "אני הייתי במשרד האוצר במשבר של 2008 וחלק מהסוד שלנו כשצלחנו את המשבר, כי עשינו אנליזה נכונה, ניתחנו את המצב וידענו מתנתונים, מעבודה מקצועית שנעשתה, שאנחנו לא בסיטואציה כמו בארצות הברית והאמצעים שצריך להפעיל הם אמצעים אחרים. כלומר, אני לא איזה רואה שחורות מקצועי, אני באמת מסתכל על המציאות על סמך נתונים, ומה שאני אומר פה זה באמת ניתוח מקצועי".