וזה נחמד ומתעתע, עד שמתברר שכמו שיש כפפות, יש גם ציפורניים, וכשהשיח מתחמם ואנחנו מתחילים את המשא ומתן שלנו, קטן ומקדים להידברות המחייבת בבית הנשיא, שתיהן נכנסות לתפקיד במלוא העוצמה והרגש. רייטן מהאופוזיציה, שטרית מהקואליציה, להלן הצדדים ולעזאזל הנינוחות. נדמה שכל אירועי 100 ימי החסד של ממשלת נתניהו יושבים להן על הכתף.
“זה היה חבר כנסת אחד או שניים, אפשר לספור בפינצטה", טוענת מצידה ח"כ שטרית מטעם הליכוד, נציגת המפלגה להידברות בבית הנשיא. “אני לא בעד להתייחס לחברי כנסת בצורה לא יפה, אבל גם אתם כקואליציה בממשלה הקודמת התייחסתם אלינו בצורה מכוערת. נציג ישראל ביתנו אמר לי: תסתמי את הפה. אחמד טיבי קרא לי ‘זבלה’".
רייטן: “טיבי דווקא היה איתכם באופוזיציה, ועדיין, אם הייתי שם, לא הייתי נותנת לו לדבר אלייך ככה. אבל אתם דרסתם אותנו. הכי פוגע היה לראות אזרחים שבאו מכל הארץ, מסקטורים שונים, כדי להילחם בוועדות על האני מאמין שלהם. הם כתבו דברים על נייר, הקריאו ביד רועדת, וחברי ועדת החוקה פשוט נפנפו אותם. מילא אנחנו, הפוליטיקאים, לכאורה יש לנו עור של פיל, אבל לדרוס את האנשים שלא חייבים לכם שום דבר? להגיד להם: אתם אליטות, פריווילגים, למה באתם בכלל לוועדה, מה אתם קשורים? לא היה גבול להיבריס. ליוהרה. לאטימות. הייתה לי השוואה כי הייתי יו"ר ועדת הרווחה בממשלה הקודמת, וכל הדיונים אצלי, בלי יוצא מן הכלל, הסתיימו בהסכמה מקיר לקיר. ממש עבדתי בזה כדי שכל הנציגים ידברו וייצאו מרוצים. לפעמים נאלצתי למשוך הצעת חוק לאורך חצי שנה רק כדי לכבד את כולם ולדון בכל האינטרסים. לכן, בעיניי, זו לא רק המהות השערורייתית של החקיקה המשפטית, אלא גם הדרך שבה ניהלו אותה. על זה אני לעולם לא אסלח לכם".
בנימה אופטימית זו התיישבנו ללבן את הנושאים הבוערים שיעלו מיד אחרי החג לדיון בבית הנשיא. שתי הנציגות האמיצות משני עברי המתרס כבר היו אצלו בפגישה ראשונה ושנייה. רייטן וגלעד קריב, שניהם משפטנים, נבחרו למשא ומתן כיוון שהיו נוכחים בולטים בדיוני ועדת החוקה על הרפורמה המשפטית ובוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד: הממשלה. איתם מייצגים גם אבי ניסנקורן וד"ר תמר הוסטובסקי־ברנדס, וכולם הצטרפו באיחור אלגנטי, לאחר שבתחילה ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, הכריזה שהיא לא מאמינה למהלך ושאין טעם להצטרף לשיחות. “אבל אז ביקשנו לקיים דיון במפלגה, וגלעד ואני אמרנו שכמו שנלחמנו יומם ולילה בוועדות - למרות שכל הזמן אמרו לנו: מה הסיכויים שלכם, הרי לא שומעים אתכם ממילא - אז גם בשיחות על הרפורמה אסור להרים ידיים והקול הברור והענייני חייב להישמע", אומרת רייטן.
רייטן: “אני מכבדת את התחושות שלך, אבל בסוף יש עובדות. הייתי חברה בוועדה למינוי שופטים, יחד עם שמחה רוטמן, והוא עצמו הצביע יחד איתי בעד לא מעט שופטים, לשלום ולמחוזי, ועשינו תיקונים בתהליך הבחירה. בסוף צריך לבחור מעט מתוך רבים. בקדנציה שלנו מינינו ארבעה שופטים לעליון, ובתוכם היו שתי נשים ושני גברים, אחת מהן מזרחית, אחד מהם ערבי".
שטרית: “זה רק מוכיח שאפשר להגיע להסכמות. אבל בגלל הרגישות והתחושות הקשות בציבור הצענו ברפורמה לפתוח את הבחירה בשופטים למגוון רחב. שלא יקרה מצב שנשיאת העליון תגיד לימים: חיפשתי מועמד מזרחי ולא מצאתי".
רייטן: “אבל הרפורמה לא הציעה גיוון, היא הציעה שליטה מוחלטת של פוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים".
שטרית: “הם הביאו בחשבון שבדיונים הם יתחילו גבוה, ולאט־לאט ימשיכו למתווה ב’. זה לא מופרך. זה קורה בהרבה ועדות בכנסת. המטרה לא הייתה להשתלט על בית המשפט העליון, אלא לגוון אותו, ואם האופוזיציה הייתה מגיעה לדיונים בלב שלם ובנפש חפצה, אפשר היה להגיע לעמק השווה".
רייטן: “לא, זו פרשנות שלי".
שטרית: “יריב לוין הביא רפורמה שבאה לתקן עוולות שנעשו במשך שנים. הרבה מאוד חברי אופוזיציה אמרו על דוכן הכנסת שבית המשפט חייב רפורמה, ובכל זאת אנשים יצאו לרחובות כי הם לא השלימו עם תוצאת הבחירות. זה, אם מדברים על דיקטטורה, הוא המהלך הכי לא דמוקרטי".
שטרית: “זאת לא כוונת המשורר. פסקת ההתגברות שלנו באה ואומרת שאם יש חוקים שהכנסת העבירה והם קשורים לציבור ולממשלה, ובית המשפט מחליט שזה מתנגש עם הערכים שלו ומתנגד לחוק ופוגע בזכויות הכנסת, אז תהיה לקואליציה אפשרות להגיד: תתחשבו גם בציבור שלנו ואל תמנעו ממנו דברים שחשובים לו מבחינה אידיאולוגית. אם הציבור היה מרגיש שבית המשפט העליון מתחשב גם בו, לא היה צורך בפסקת התגברות".
רייטן: “ואם הקואליציה תהיה שלנו ונחוקק כל חוק שיתחשק לנו במסגרת פסקת ההתגברות?"
שטרית: “אני אקבל את זה כי זה רצון העם. אבל המתנגדים לרפורמה לא סופרים את העם. 400 אלף איש בחרו באריה דרעי, כולם ידעו שיכהן כשר במדינת ישראל. אם בית המשפט לא היה פוסל אותו, לא היה צורך בחוק דרעי 2, 3 וגם 4".
רייטן: “בית המשפט החליט בפה מלא, מקיר לקיר, שיש טעם לפגם במינוי של דרעי. ומה קרה למחרת? דרעי התראיין ואמר: אם יזרקו אותנו מהדלת, ניכנס מהחלון או דרך התקרה. ואז נולד חוק דרעי 2, שהיה החלון או התקרה".
שטרית: “ממתי בית משפט צריך להתערב במינוי שרים?"
רייטן: “זו שאלה ראויה. באמת שאלה טובה. אבל ברגע שזה הופך להיות חוק פרסונלי, שנעשה עכשיו עבור אדם אחד אבל משאיר פתח למנות כל אדם כמעט לשר, אז זו בעיה גדולה. לפי חוק דרעי, את יכולה למנות את אמא שלך, את הבן שלך או את האחים שלך, ולבית המשפט לא תהיה אפשרות לפקח או לפסול את זה. זה הרסני".
שטרית: “אז לא צריך בכלל לקיים בחירות בישראל. כל בחירה צריכה להגיע לבית המשפט, וזהו. עד שאהרן ברק עלה לשלטון בית המשפט פסל רק שני חוקים, ומאז המהפכה השיפוטית ועד היום הוא פסל 22 חוקים, שזו כמות אדירה. לא היה כדבר הזה. אם בית המשפט העליון וחבר השופטים שלו לא יבינו שצריכה להיות רגישות לאוכלוסיות מסוימות שבאות ואומרות: זה הנציג שלנו ואנחנו רוצים אותו - לא נגיע לתיקון".
רייטן: “ואם זה היה קורה אצלנו?"
שטרית: “אז זה לא היה מגיע בכלל לבית משפט. כי הרי אתם כבשתם את כל המוקדים של האליטות במדינה".
שטרית: “גלי בהרב־מיארה שמה לעצמה מטרה להמשיך את דרכה של הממשלה הקודמת. היא מחויבת לה בגלל שהממשלה ההיא מינתה אותה לתפקיד. בממשלה שלכם היא אישרה מינוי רמטכ"ל ומתווה גז, אבל בממשלה שלנו, על דברים יותר קלים היא בוחרת לשים מקל בגלגלים. בכל החלטה שלטונית היא נעמדת על רגליה האחוריות. ההחלטה שלה למנוע מראש הממשלה לעסוק בנושא הרפורמה המשפטית היא שערורייתית. הרי יש פה מחאה שעלולה להכריע את גורל המדינה, ראש הממשלה רוצה לדבר ולהרגיע, והיא מונעת את זה ממנו כי היא יודעת שהוא יצליח להרגיע את האזרחים".
רייטן: “ברשותך, אני חוזרת לעובדות. מדובר פה על מקרה נדיר שבו הוגשו כתבי אישום נגד ראש ממשלה מכהן, ובית המשפט החליט פה אחד לאפשר לו להתמודד לראשות ממשלה למרות כתבי האישום, אבל אמר לו: לא יעלה על הדעת שתהיה לך מעורבות כלשהי במערכת המשפט שאמורה לשפוט אותך. היועצת המשפטית אמרה לו בפירוש: אתה לא יכול להתערב בוועדה לבחירת שופטים, אתה כן יכול לדבר אל הציבור ולהרגיע אותו. וזה מה שהוא חשב שהוא עושה בפועל כשנכנס לאירוע ופיטר את שר הביטחון".
רייטן: “ זה לא נאמר מעולם. אצטט לך מה באמת נאמר: ‘היועצת המשפטית קובעת: נתניהו יכול להתבטא להרגעת הרוחות, אבל לא לעסוק ביוזמות משפטיות’".
גם רייטן וגם שטרית פעילות נמרצות סביב המחאה נגד ובעד הרפורמה. רייטן משתתפת בה, בעוד שטרית משוחחת עם המפגינים ומנסה להרגיע אותם. “נתקלתי בלא אחד ולא בשניים מאנשי המחאה, וכשהסברתי להם שאנחנו לא מתכוונים לפגוע בהם, פתאום סף החרדה ירד ואותם אנשים הפסיקו להגיע למחאות", אומרת שטרית. “בכלל, משבוע לשבוע מספר המפגינים הולך וקטן".
רייטן: “אני לא רואה שהמחאה מתכווצת, להפך. במוצאי שבת השתתפתי בהפגנה בעוטף עזה. חול המועד, תקופה ביטחונית קשה, הכנסת בפגרה, ורק בתל אביב היו 140 אלף איש ברחובות. אני מחבקת ומעריכה את המפגינים, הם מלח הארץ שיצאו מכל המגזרים כדי להילחם על הדמוקרטיה".
שטרית: “אבל עכשיו עצרנו את החקיקה והחלטנו על הידברות. אז למה המחאה ממשיכה? זה הוכחה שהמחאה נועדה להפיל את הממשלה".
רייטן: “הטיעון הזה, שלא יהיה בכלל על השולחן. אני מקבלת את תוצאות הבחירות, ותפקידי כאופוזיציה הוא לבקר את הממשלה. אתם עשיתם את זה מצוין בשנה שעברה. אנחנו יוצאים להילחם בתקופה הזאת כי ראש הממשלה לא אמר שהוא גונז את החקיקה, לא אמר שהוא מוריד אותה מהשולחן, אלא הדגיש שמדובר בהשהיה, ורוב השרים שלו אומרים בכל מקום שמיד אחרי יום העצמאות הם ימשיכו בחקיקה".
שטרית: “זה חד־משמעית לא נכון. עצרנו את הכל. אולי מירי רגב אמרה, אבל היא לא חברה בצוות שמופקד על הרפורמה, ולוין אמר שהוא מוכן לבוא ולהידבר. אבל אתם לא נותנים לזה צ’אנס כי אתם מאוהבים בפוזיציה שלכם".
רייטן: “עם כל הכבוד, אם לא היינו נותנים לזה צ’אנס, לא הייתי יושבת פה. אתם אלו ששלחתם את רוטמן להניח את הצעת החוק שלו מיד למחרת ההודעה על ההשהיה".
שטרית: “אתם רוצים כאוס. אתם רוצים שהמדינה תישרף. החלטנו על עצירה, שהנציגים יישבו וידברו, אבל אתם ממשיכים במחאה שפוגעת במדינה. רוטמן הוא יו"ר ועדת חוקה, מותר לו וזכותו המלאה להגיש חוק, אבל אף אחד לא מאשר אותו. יש עצירה מוחלטת. הנושא ירד מהפרק, מחכים להידברות בבית הנשיא, שהגענו אליה בלב נקי ובנפש חפצה, אבל המחאות ממשיכות".
רייטן: “אני מביאה בחשבון את המוניטין של ראש הממשלה בענייני הבטחות. לא סתם אנשים רבים לא מאמינים לו, ולכן אנחנו מתייחסים להשהיה בחשדנות וממשיכים בהפגנות. עם זאת, הסיעה שלנו החליטה להגיע להידברות. בסוף לא הפוליטיקאים מארגנים את המחאות, זה הציבור שמסתכל על החקיקה ורוצה לראות לאן היא מתקדמת".
שטרית: “בעוד ראש המפלגה שלך עסוקה בלשלול כל רפורמה וכל הידברות, גנץ חכם יותר ומבין שהציבור רוצה הידברות והסכמות. הוא רואה את הכאוס ברחובות כתוצאה ממובילי המחאה, שחלקם אנרכיסטים. אני קוראת כך לאותם אנשים שחוסמים כבישים, מונעים את הסדר הציבורי, מדליקים מדורות באמצע עורקים ראשיים ומשביתים חצי מדינה. ואז באים טייסים וסרבנים ומאיימים להפסיק לשרת ומכניסים את צה"ל למשוואה. זה כל כך מסוכן ולא אחראי. ממתי טייסים מקבלים פה החלטות במקום הממשלה?"
רייטן: “הטייסים נכנסו למשוואה כי לא מדובר במס על שתייה מתוקה, אלא בחוקים שכל המומחים מכל התחומים אומרים שפירושם הפיכה משטרית. לכן המחאה הפעם התאפיינה גם באנשי צבא. הם לא מפסיקים לשרת ולא רוצים להחליט במקומכם, אבל הם אומרים: אנחנו חוששים שהמשימות שנצא אליהן, תוך כדי סיכון החיים שלנו, לא ישרתו את המדינה הדמוקרטית, אלא את הממשלה. לבוא ולקרוא להם ‘מוגלה’ ו’לכו לעזאזל’ ממשיך בעיניי את אותו קו מבחיל של יצירת רשימות שחורות. זה להעמיק את הקרע באופן כזה שלא יהיה אפשר לתקן אותו. כשהייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחה, הנכים עצרו את התנועה מול עזריאלי, וגם האתיופים - ואף אחד לא קרא להם אנרכיסטים. כי כשמביאים ציבורים שלמים לקצה ונותנים להם תחושה שלא סופרים אותם, אז רואים פעולות קיצוניות. אני לא חוסמת את איילון, אבל אני מכבדת את מי שכן עושה את זה כי הוא מרגיש חסר אונים ברגע שהוא נתון לחסדיו של ראש ממשלה שיכול להעביר חקיקה דיקטטורית בלחיצת כפתור".
רייטן: “אני לא יודעת, אבל אני עושה הכל כדי להגיע לשם. החשש שלי הוא שמתוך רצון להגיע להסכם בכל מחיר, אנחנו עלולים לשלם מחיר בעתיד. אז נבוא כשומרי הסף ונילחם על השקפת עולמנו וננסה להגיע לעמק השווה".
“אני ריאלית".
שטרית: “הגעתי להידברות מאוד פסימית. חשבתי: נתנו לי את הכבוד לייצג את הקואליציה, אני אסמן וי ואמשיך למשימה הבאה. אבל בפועל ישבנו לשיחה בלי פלאפונים, בלי ציניות, עם הרבה פחמימות ואפילו צחוקים. היה מאלף לשמוע כמה כולם רוצים לדבר וכמה הפערים ניתנים לגישור. הרי יכולנו לבוא מהצד השולט, המנצח, ולהגיד: לא חייבים לקבל את התנאים שלכם, ובפועל באנו בצניעות, בלב פתוח. זה נתן לי תקווה שיש רצון להגיע להסכמות בדרך של הידברות. אני באמת מאמינה שברגע שאף אחד לא ירגיש שהוא אזרח סוג ב’ וכששני הצדדים יראו שמקשיבים להם והולכים לקראתם, נגיע למצב שזה נהנה וזה לא חסר".
התרעות פיקוד העורף