שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דוחה את הביקורת: "אין משבר כלכלי ישראלי"

בפתח דבריו התייחס למתווה הגיוס שמגבשת הקואליציה והביקורת הרבה שנשמעה עליו ואמר: "השירות הצבאי חשוב מאוד וחשוב להמשיך ולשמור על מודל צבא העם. המודל הזה מאותגר לא מעט שנים, מהרבה סיבות ערכיות ותנודות חברתיות שהחברה הישראלית עוברת. אף אחד לא מוותר עליו בשום צורה ואופן.

"זה לא סוד שהציבור שאני בא ממנו, הציונות הדתית, משלב בין המצווה החשובה של השירות הצבאי לערך לימוד התורה במגוון רחב של דרכים. הלוואי וגם הציבור החרדי היה מבין את החשיבות הגדולה של שירות בצה"ל. הדבר הזה ימשיך להיות חשוב ומרכזי. החברה הישראלית, העניין הוא לא הכסף אלא העובדה שהחברה הישראלית מוקירה את המשרתים בסדיר ובמילואים, לדעת להרים אותם על נס. זו תפיסת עולם ערכית ובאה בידי ביטוי גם בכסף, בסוף חלק גדול מהיכולת להביע הערכה היא בכסף. אני וודאי לא חושב שזה הדבר המרכזי, צריך להמשיך ולחנך, לשים את הצבא, הציונות ובכלל את המדינה".

"עכשיו גם ביחס לציבור החרדי, חלק מהתוכנית זה להמשיך לפתח עוד ועוד מסלולים בצבא שמותאמי שירות לציבור החרדי, אותו דבר בשירות האזרחי ולנסות להביא בכל דרך את הגדלת שיעור ההשתתפות של החרדים בצבא. אני מאמין שמה שאנחנו עכשיו מנסים לגבש אני כן הולך לקצה ואומר שלהערכתי אם נצליח לקדם את המתווה הזה הוא יביא ליותר השתלבות של חרדים בצבא ובשירות האזרחי מכיוון שגם הם מבינים שהצבא הוא שער כניסה מאוד משמעותי לחברה הישראלית.

"אפשר ללכת עם הראש בקיר כמו שעשו 50 שנה, ולא הביאו לשום תוצאה, לא מגייסים יותר חרדים, החרדים גם לא מתגייסים לצבא וגם לא נושאים בנטל הכלכלי, ולא תורמים לכלכלה, או תורמים לא במידה מספקת, וכל מי שמבין כלכלה מסתכל היום ואומר שזה אחד האתגרים הכי גדולים של המשק ושל מדינת ישראל. אנחנו מנסים לייצר מודל שמצד אחד יאפשר לטפל באירוע האסטרטגי הזה ולמצות את הפוטנציאל של השתלבות הציבור החרדי בשוק התעסוקה, והוא יכול לתרום המון לשוק התעסוקה במדינת ישראל, יחד עם מסלולים של עידוד כן לשרת בצבא או בשירות אזרחי. הלוואי ויותר ויותר אנשים ירצו.

הוא הוסיף ואמר: "בואו קודם כל נשים את הדברים על השולחן - גנץ ואיזנקוט עשו אתמול מסיבת עיתונאים, הציגו מודל אוטופי. מודל של גיוס שווה לכולם, הם חכמים מאוד גדולים באופוזיציה, כשבני גנץ היה שר ביטחון הוא לא התחיל לקדם את המתווה הזה, הוא הביא חוק אחר, דומה מאוד לחוק שלנו רק הרבה פחות טוב כיוון שלא היו בו רגליים מאוד חשובות. הביא מודל מאוד דומה.

"בני גנץ דיבר על הורדת גיל הפטור לגיל 21, לכולם ברור שהיעדים, המכסות, זה אירוע פיקטיבי לחלוטין שאפשר תמיד לעדכן אותו. בואו, קצת פחות דמגוגיה ויותר ענייניות. אני מאוד רוצה את השירות הצבאי, מעריך אותו, רוצה שיותר ויותר חלקים בחברה הישראלית יישאו בנטל הזה, וצריך לשים את האמת על השולחן – לא רק חרדים לא מתגייסים ולא רק ערבים לא מתגייסים. גם הציבור החילוני לא מתגייס. זה לא בשיעורים אחרים. מתוך הלמעלה מחמישים אחוזים היום מכל החברה הישראלית שלא מתגייסת יש חילונים וחרדים שלא מתגייסים.

"אין בנינו מחלוקת ערכית תפיסתית על מה המצב אליו צריך להגיע, אפשר להמשיך ללכת עם הראש בקיר ולא להביא לשום תוצאה. כשניסו ללכת בכפייה לא הביאו לשום תוצאה. אי אפשר לכפות על ציבור שינוי באורחות חייו. חלק מהרצון שלנו לראות את הציבור החרדי משתלב יותר בחברה הישראלית מחייבת אותנו לאפשר להם את המרחב הציבורי באופן שיתאים לאורח החיים שלהם. אני כן חושב שאדם פרטי אפשר וגם צריך ואנחנו כופים, יש חוק גיוס חובה במדינת ישראל.

"אנחנו הרי לא מבטלים את המושג הזה של חובת השירות, לא משחררים אותם בגיל 18, עד גיל 21 בכל מתווה שזה הגיל שבו אזרח אחר שכן הולך לצבא נמצא בצבא, הם מחוייבים ללמוד תורה. אגב, גם בזה אני רואה ערך גדול. גם רואה את ערך לימוד התורה וגם את ערך השירות הצבאי ובציונות הדתית יש את השיעורים הכי גבוהים של גיוס, גם לקרבי וגם לקצונה יחד עם ערך לימוד התורה, והלוואי וגם הציבור החרדי היה נמצא שם. אני חושב שהוא יגיע לשם יום אחד והדרך לעשות את זה היא לא בכפייה, לעזור להם להיות חלק מהחברה הישראלית דרך כניסה לשוק התעסוקה".

"אז כן, אנחנו הולכים לאירוע שוויון בנטל הכלכלי והדבר הזה לא פחות חשוב מהשוויון בנטל הצבאי. מודל השירות הדיפרנציאלי טוב לצבא, הצבא רוצה אותו, אני אומר את זה כמי שדן על זה עם הצבא. לאפשר לצבא לנתב את הגידול שצפוי בשנים הבאות למקומות הנכונים. לחלוטין לא זונחים את הערך הזה, ממשיכים לעודד את כל החברה הישראלית להתגייס לצבא, ניתן להם מסלולים מאפשרים, אנחנו משקיעים בזה הרבה כסף.

סמוטריץ: "אין משבר כלכלי ישראלי"

בהמשך נשאל השר על סוגיית יוקר המחיה ועל טענתו של הכלכלן פרופ' ירון זליכה לפיה "בתקציב אין שום חידוש". הוא טען: "אני לא מסכים בכלל. אני מאוד מעריך את פרופ' זליכה, כלכלה תמיד עובדת בטווח קצר, מיידי, בינוני וארוך. דווקא נתחיל בטווח הארוך, האירוע הזה של שילוב בחרדים בשוק התעסוקה דרמטי גם גם ליוקר המחיה כי בסוף הוא מאפשר לכולנו להוריד את נטל המיסים על כולם אל מול הצורך אולי להגדיל אותו. הדבר המרכזי בהורדת יוקר המחיה זה בלימת האינפלציה והחזרתה לטווח היעד, זה המס הכי קשה שמוטל על אזרחי מדינת ישראל.

"בסוף שחיקת ערך הכסף זה מה שמביא להתייקרות המחירים, מאלץ את הנגיד להעלות את הריבית. אנחנו צריכים קודם כל לטפל באינפלציה ולכן מביאים דבר ראשון תקציב מרוסן ואחראי. כשחתמנו הסכם עם ההסתדרות, שהיה היסטורי, לא היה דבר כזה שתוך שלושה שבועות הבאנו את ההסכם הארוך ביותר בתולדות המדינה, נותן עכשיו חמש ורבע שנות שקט וודאות למשק. יש בתקציב הזה שורה של בשורות בטווח המיידי שיגדילו לאנשים את ההכנסה. אז נכון, לא הייתי מוכן לקחת 2.5 מיליארד ש"ח לשפוך למשק החשמל. היה פוגע בתחרות ובעיקר היה מתדלק את האינפלציה. אז כן הייתי רוצה לקבל מחיאות כפיים.

הוא הוסיף וטען: "מאז הרפורמה במערכת המשפט והקמפיין ששבר את כל הסטנדרטים אין בישראל תקשורת כלכלית במדינת ישראל, אין שום קשר בין העובדות, המציאות לבין מה שכתוב שם. אין שום תיווך לציבור של כל המהלכים שאנחנו עושים במשרד האוצר. התקציב הזה כולל מאות מיליונים להכשרות תעסוקתיות, להשקעות, לעידוד השקעות הון בתעשייה, בנגב, בפריפריה, כולל מנועי צמיחה בהייטק וצעדים מאוד חשובים בדיור".

"אנחנו, ואני אומר את זה כהתחייבות, הדבר המרכזי הוא לעודד את התחרות במשק הישראלי, נעשה את זה בשוק האשראי ובבנקאות חלק מזה קורה כבר בחוק ההסדרים. ראש הממשלה הבטיח חינוך חינם מגיל 0 עד 3, יש מחלוקת מאוד גדולה האם הדבר הזה נכון והתשובה בעיקר תלוי באיך. אנחנו בשיח למצוא את המתווה הנכון שמצד אחד נעזור למי שצריך עזרה".

על מחירי הדיור אמר: "הדבר הכי גרוע זה שר שנכנס וחייב להציג תוכנית פופוליסטית עם איזו מצגת מפוצצת שאין לה קשר למציאות. יכולתי בלי שום בעיה לשרטט איזה גרף יפה, לבוא עם תוכנית גרנדיוזית שלא הייתה עושה כלום. חלק מעיוותי שוק הנדל"ן במדינת ישראל זה בגלל כל מיני תוכניות פופוליסטיות שלא נגעו בסוף בהיצע וביקוש וזו נוסחת הכלכלה הבסיסית ביותר.

"אנחנו עושים הרבה מאוד בנדל"ן, מטפלים גם בעולמות התכנון, הרישוי. מערכות התכנון בסה"כ עובדות יפה, אנחנו משחררים את הוועדות המחוזיות, אנחנו מעבירים את זה לוועדות המקומיות ובעיקר – אנחנו בסוף נמצאים היום בעולם של ירידה בביקושים, אבל הדבר המסוכן הוא שאנחנו נראה ירידה בהתחלות הבנייה, ואז כאשר הריבית תרד והביקושים יחזרו, הביקושים האלו יפגשו היצע נמוך ונראה השתוללות של מחירי הדיור.

"נכנסתי לתפקיד לפני שלושה ומשהו חודשים, למדתי, עבדתי קשה להגיש תקציב, לגבש חוק הסדרים אחד הגדולים מאז קום המדינה שכולל המון רפורמות. אתה מדבר על דיור, חלק גדול מהבעיות הן תשתיות. מדינת ישראל מפגרת בתשתיות על העולם בעשרות שנים. אנחנו מביאים עכשיו חוק תשתיות לאומיות שסוף סוף יאפשר לייצר מיזמי תשתית לאומיים בתחומי הגז , חשמל, בפחות מחצי מהזמן שקורה עכשיו היום.

"תראו, אני שליח ציבור, אני מקשיב לציבור, ושומע את ההערות, ואנחנו גם כממשלה צריכים חשיבה מחודשת, איך אנחנו מדברים פחות ועושים יותר, איך אנחנו בצורה מקצועית מסתערים על יעדים שחשובים לציבור. בכלכלה לתהליכים לוקח זמן להבשיל, אני חושב שחוק ההסדרים כולל הרבה מאוד בשורות חשובות. אנחנו עובדים עכשיו על תוכנית האצה מאוד גדולה למשק שתיתן מענה למשבר הכלכלי העולמי. אין משבר כלכלי ישראלי. אני רואה תבהלה על ירידה בהשקעות בהייטק, הירידה היא בכל העולם. אבל שוב האתגר שלי הוא לטפל בזה".

"אני משתדל יותר ללמוד, פחות לעשות טעויות, אני חושב שגם חבריי טוב יעשו אם יותר נעשה בשקט. הציבור יבחן אותנו לאורך ארבע שנים לא לאורך ארבעה חודשים. אנחנו משתדלים ללמוד, להפיק לקחים. והדבר היחידי שאני אומר לציבור – יש לנו ארבע שנים, בואו נשמור על הקואליציה הטובה הזו, נעבוד קשה".