בהמבורגרים, חטיפי עוף וכריכים יש בדרך כלל מרכיב מיוחד מעבר ל"רוטב הסודי". תוסף נפוץ במיוחד המשפיע על טעם הבשר במזון המהיר הוא חומצת אמינו בשם "ציסטאין" המיוצר ממיקרואורגניזמים וחיידקים. המקור הטבעי העיקרי של ציסטאין הוא בעיקר שיער", טען המדען. "במהלך עיבוד של מוצרים מן החי, משתמשים בבשר באיכות נמוכה וכדי להגביר את טעמו, יש צורך בתוספים".
בוודאי הייתם מעדיפים שלא לדעת שחלק מהמאכלים האהובים עליכם מגיעים לרוב מעץ. במזונות כמו גלידה בטעמים שונים, המכילים גרסה סינתטית של וניל - המכונה ונילין - יש שאריות עץ כאלה ואחרות. המדען אמר: "תהליך ייצור הוונילין מתחיל בחימום עץ בטמפרטורה גבוהה מאוד. לאחר מכן אוספים את השאריות והן עוברות כמה תהליכים - ולאחריו עושות דרכן למזון שלנו".
חלק מהמשקאות המוגזים שאנו צורכים, מכילים חומצה זרחתית - המולקולה של החומצה הזרחתית מורכבת משלושה אטומי מימן, ארבעה אטומי חמצן ואטום זרחן אחד. במילותיו של לי: "מדובר בתרכובת שנמצאת אפילו בנשק חם. תוכלו לקחת את אותם חומרים בדיוק ולהכניס לתוך רימון יד".
בירות, מיצים וגבינות, מכילים לעתים קרובות "אדמה דיאטומית" - מינרל טבעי העשוי מאצות חד תאיות השוכנות באוקיינוס ומשמשים לניקוי בריכות, במהלך שלבי הבישול שלהם כמערכת סינון.
"רטבים על בסיס סויה מיוצרים מאורז ופולי סויה מעובשים שנקראים 'קוג'י' - שבתנאים מסוימים יכולים להיות קטלניים ומסוכנים לאכילה", אמר המומחה. לדבריו, רוטב סויה בסגנון קוריאני, "מיוצר על ידי גושי סויה שבמידה והיינו אוכלים כמו שהם (גולמיים) - כנראה שהיינו מתים".
"הדבר אמנם לא ימתיק את התה שלכם אבל סוכר לבן בוהק הוא כלל לא בצבעו הטבעי - בניגוד לקנה הסוכר הגולמי", הסביר. מתברר שסוכר עובר תהליך די מטריד במטרה לקבל את הברק שלו. "כדי לקבל סוכר לבן, יש צורך בהסרה של שכבה חומה, דבר שבדרך כלל נעשה באמצעות עצמות של בעלי חיים", הסביר לי. "השיטה היא שהיצרנים נעזרים בעצמות בעלי חיים שחוממו במיוחד - ולאחר מכן השתמשו בהם במסנן לסוכר".
התרעות פיקוד העורף