בית הדין לצדק בהאג התכנס גם היום (שישי) לדון בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. אתמול טענה התביעה לרצח עם של הפלסטינים במהלך הלחימה בעזה. מחוץ לאולם בית הדין הוצעו לרשות הציבור והתקשורת משקפי מציאות דומה אשר שחזרו את סיפוריהם של הקורבנות והניצולים מה-7 לאוקטובר.
טענות לאונס ורצח עם בעזה: הדיון האבסורדי נגד ישראל בהאגלסתור את השקר: האתגר שמצפה לנציגי ישראל בהאג
טל בקר, נציג ישראל בדיון בהאג, אמר בפתח דבריו כי ישראל מגנה על עצמה בפעולותיה בעזה, אחרי הטבח שביצע חמאס בעוטף ובדרום ב-7 באוקטובר. לדבריו, "כמו בכל מלחמה, אזרחים סובלים, וזה שובר לב. חמאס עובד כדי למקסם את הפגיעה באזרחים - ישראלים ופלסטינים - בעוד שישראל פועלת לצמצם אותה". בקר הוסיף: "המחבלים של ארגון הטרור חמאס רצחו, אנסו, עינו ילדים והורים, שרפו אנשים בחיים. כל זה נעדר מהתביעה של דרום אפריקה. התביעה של דרום אפריקה כמעט ולא התייחסה לטבח שהתבצע ולחטופים, מתייחסים לזה כלאחר יד. מאז עליית חמאס ב-2007 הם הסבו תשתיות אזרחיות לתשתיות טרור. ההרס מתואר כחסר תקדים, כאילו אין מודעות למלחמות שהתרחשו בשנים האחרונות. מה שחסר תקדים זה איך חמאס השתלט על התשתיות האזרחיות. התמקמו בבתי ספר, מבני ציבור ובתי חולים".
לדבריו, "ב-7 באוקטובר, בזמן חג יהודי, אלפי מחבלי חמאס ואחרים פלשו לישראל מהים, מהיבשה ומהאוויר. תחת ירי של אלפי רקטות, בוצעו טבח, גרימת מומים ומעשי אונס. הם עינו ילדים מול הורים והורים מול ילדים, שרפו תינוקות בחיים ואנסו בשיטתיות נשים, גברים וילדים. 1,200 נרצחו, 240 נחטפו כולל תינוקות, קשישים, שורדי שואה ואנשים עם מוגבלות. זה רצח העם האמיתי".
מעבר לכך, בקר תיאר עדות של משפחה מקיבוץ ניר עוז שנשרפה בעודה בחיים, סיפר על עדות ראייה של אונס אכזרי בפסטיבל נובה, והשמיע הקלטה של מחבל חמאס שהתקשר למשפחתו מקיבוץ מפלסים והתגאה שרצח במו ידיו 10 ישראלים. בקר: "תושב קיבוץ ניר עוז התחבא בממ"ד עם הילדים. במהלך הפלישה, המחבלים הציתו את הבית. הוא שלח הודעה לאחותו וכתב 'הם כאן, הם שורפים אותנו'. כל המשפחה נשרפה בחיים. פסטיבל נובה מה-7 באוקטובר מביא עדויות קשות על אונס".
על מספר ההרוגים הפלסטינים שמדווח בעזה, הדגיש הנציג הישראלי: "זה לא מספר מאומת, אלא מספר שסופק על ידי חמאס עצמו. זה לא מקור אמין. כל מוות הוא טרגדיה אבל דרום אפריקה לא ציינה כמה מההרוגים היו מיליטנטים או פעלו עם חמאס. לא דובר על המאמצים של ישראל למנוע פגיעה באזרחים, לאפשר סיוע הומניטרי ורפואי. לא דובר על כך שחמאס לוקח לעצמו את הסיוע. לפי דרום אפריקה, אין אמל"ח בבתי ספר ובחדרי ילדים, אין מנהרות, השתלטות על תשתיות, וירי מבתים. ישראל נלחמת בחמאס ולא בתושבי עזה, לא מתכננים לכבוש מחדש או לגרש את התושבים. אם מקטינים כל כך את המונח 'רצח עם', זה יתגמל את המחבלים שמשתמשים באזרחים".
בתוך כך, הטוען הראשי של ישראל, פרופ' מלקולם שואו, התייחס לציטוט של ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לעמלק, וציין כי "ציטטו אותו באופן מטעה. זה יצא מהקשר, חיוני לבחון את החלטות הקבינט אבל לא לאגור ציטוטים לא רלוונטיים". עוד עקץ: "עשרות שנות אפרטהייד? למה שלא נתייחס לסיום המנדט הבריטי? או להצהרת בלפור? אולי נדבר על יציאת מצרים לפני אלפי שנים? למה להסתפק ב-76 שנים?. לא היה גבול לדם שחמאס רצה לשפוך, והם, הנתמכים על ידי טהרן, לעולם לא יפסיקו".
עם זאת, שר המשפטים הדרום אפריקני רונלד למולה אמר לשליח מעריב, כי לא שוכנע כלל מהטיעונים הישראלים.
לאחר מכן עלתה ד"ר גלית רג'ואן, חברה בצוות המשפט הישראלי, והציגה את מתקני שיגור הטילים של חמאס מתוך אזורים אזרחיים, כמו גם את מצבורי הנשק בבתי החולים, וכו'. עוד ציינה כי ישראל סייעה לעזתים הנמלטים מבתיהם והזהירה אותם טרם פעולות צה"ל. "ישראל לא נלחמת מול גוף שאיננו חמוש. חמאס, שהוא הריבון בעזה, הנהיג את מתקפת 7 באוקטובר", אמרה והדגישה שנגבו עדויות על פעולות של חמאס נגד אזרחי עזה, בהם פגיעה במסדרונות ההומניטריים שישראל אפשרה, ואלפי רקטות ששיגר ארגון הטרור שנפלו בעזה עצמה, ועוד.
ד"ר עמרי סנדר, חבר בצוות המשפט הישראלי ציין גם הוא את הסכנה שבה מעמיד חמאס את אזרחי עזה באופן שיטתי במהלך הלחימה, והניסיונות של ישראל מצדה להקל על האוכלוסייה האזרחית, בין היתר על ידי הקלת הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, והכנסה קבועה של מזון, מים ותרופות.
המשנה ליועץ המשפטי לחוק הבינלאומי ד"ר גלעד נועם, הבהיר: "זה שגוי לטעון שישראל איננה מדינת חוק. אני מייעץ לממשלה באופן קבוע בנושא החוק הבינלאומי, והחוק ההומניטרי, זה לא השתנה מה-7 באוקטובר. ישראל מקלה על הזרמת הסיוע לרצועה, עוזרת לאזרחים להתפנות בעוד שחמאס מכריח אותם להישאר באזורי הלחימה ועוד. אני מאשר שישראל נשארת מחויבת לחוק הבינלאומי, ותמיד פעלה כך, מרגע היווסדה. ההליך הזה הוא סימן לארגוני טרור שהם יכולים להמשיך ולבצע פשעים נגד האנושות ואז לנצל את בית הדין הזה כדי להשיג הגנה. בכך, אני קורא לבית המשפט לדחות את ההצעה המסוכנת הקוראת לנקוט צעדי מנע נגד ישראל ולהסיר אותה מסדר היום".
הדיון הסתיים, והנשיאה מסרה כי החלטת בית הדין תיפול בהקדם האפשרי. שר החוץ ישראל כ"ץ מסר בתום הדיון: "כשזה נוגע לישראל נראה כי המוסר הכפול של חלק ממדינות העולם זועק לשמיים. אין כל בסיס לטענות דרום אפריקה כנגד ישראל. להיפך. לא הוצגה כל ראיה לכך אלא רק ראיות למלחמת מגן מוסרית מאין כמוה. דרום אפריקה עצמה מפירה את אמנת הג'נוסייד בתמיכתה בארגון הטרור חמאס שקורא לחיסול מדינת ישראל. התקשרתי ליועץ המשפטי של משרד החוץ להודות לו ולחברי הצוות המשפטי הישראלי על הופעתם המרשימה שערערה את כל הטיעונים הצבועים של דרום אפריקה, וחשפה את פניה האמיתיות כמייצגת נאמנה של ארגון טרור שטבח בחוסר אנושיות בתינוקות, בילדים, בנשים ומבוגרים. אני מקווה שהתלונה תידחה על הסף ומאמין שהצדק ינצח".
כזכור, נציג דרום אפריקה אמר בדיון אמש כי "ישראל מכפיפה את העם הפלסטיני למשטר אפרטהייד, ומבצעת רצח עם בפלסטינים". שר המשפטים של דרום אפריקה הוסיף: "ישראל מטילה מצור ארוך שנים על עזה, ומונעת כניסה ביבשה ובים. היא יישות כובשת".
טענות דרום אפריקה התמקדו גם במצב ההומניטרי ברצועה: "93% מהאוכלוסיה סובלת מרעב חמור. מכל האנשים בעולם, שסובלים בימים אלו מרעב – יותר מ-80% נמצאים בעזה. מומחים צופים שיותר עזתים ימותו מרעב וזיהומים מאשר מהתקיפות של צה"ל. ישראל חוסמת העברת ציוד רפואי לצרכי חירום". בנוסף, טוענת דרום אפריקה, כי ישראל ביצעה פשעי מין בילדים ובנשים וחוטפת תושבים.
בהמשך, הובאו ציטוטים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט שלטענת דרום אפריקה מביעים דה-הומניזציה לפלסטינים. בין היתר הובא הציטוט השנוי במחלוקת של גלנט בתשעה באוקטובר, אז אמר: "לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק - הכל סגור. אנחנו נלחמים בחיות אדם ואנחנו נוהגים בהתאם". בנוסף, הובאו דבריהם של השר עמיחי אליהו, שהציע "להטיל פצצת אטום על עזה", וח"כ ניסים ואטורי שרק שלשום חזר על הצהרתו שיש "לשרוף את עזה".
"ח"כים חזרו וקראו למחיקה, חיסול, שיטוח והריגה של כל כל תושביה", הוסיף הנציג. "המחוקקים קראו להפצצות חסרות רחמים, כשחלקם מציעים 'נכבה יותר גדולה מ-1948'".
כאמור, היום זהו היום השני לתביעה. בהמשך, לדרום אפריקה ולישראל יהיו שעתיים בימים נפרדים להשמיע את טענותיהן בעד או נגד צעדי חירום. לא תהיה עדות עדים ולא חקירה נגדית. המצגת תהיה בעיקר טיעונים משפטיים שיובאו על ידי פקידי מדינה וצוותי עורכי הדין הבינלאומיים שלהם. הדיונים השבוע יעסקו רק בהענקת אמצעי חירום. שופטים בבית הדין הבינלאומי מעניקים לעתים קרובות אמצעים כאלה, הכוללים בדרך כלל בקשה ממדינה להימנע מכל פעולה שעלולה להחמיר את המחלוקת המשפטית.
החלטה על הצעדים הבאים צפויה בשבועות שלאחר הדיונים. פסקי הדין של בית הדין הבינלאומי הם סופיים וללא ערעור, אך אין לו דרך לאכוף אותם. פסיקה נגד ישראל עלולה לפגוע במוניטין הבינלאומי של המדינה וליצור תקדים משפטי.