"אור עולה מן המזרח, יום חדש הגיע, שנינו נתגבר על האימה. תותים, תותים, בואי נקנה רק תותים, במקום עוד מכונות של מלחמה" - כתבו זאב נחמה ותמיר קליסקי ושרה להקת אתניקס. ב־27 בפברואר נהוג לציין את יום התות, וזו הזדמנות ללמוד על תותים דבר או שניים.

רוצו על זה: המלחמה שוחקת? התרופה הטובה ביותר היא ספורט
הנשק הסודי של הגוף: למה הברזל כל כך חשוב ומהן הטעויות שפוגעות בספיגתו

בשנים קודמות נמכרו בארץ תותים תוצרת חקלאות מקומית ותותים שהוברחו מרצועת עזה בכמויות לא מבוטלות. הצרכן המקומי לא יכול היה להבדיל ביניהם. "השנה יהיו בשוק פחות תותים, כיוון שאין תותים מהרצועה, תותים שאין פיקוח על הגידול שלהם, על השימוש בחומרי הדברה וכו'. כל התותים הנמכרים השנה הם איכותיים, זה מצב מבורך", כך מסביר מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, וחקלאי ממושב אוהד שבנגב המערבי. "סיבה נוספת להיצע הקטן יותר של תותים, אף היא בצל המלחמה, היא תוצאה של מחסור בידיים עובדות. לאלה מצטרפים הנזקים לגידול בגלל מזג האוויר הסוער השנה".

יש להניח שנתונים אלה משפיעים על מחיר התותים, אבל עדיין שווה להשקיע בקניית תותים, גם אם בכמויות קטנות - ולא לוותר עליהם. בוודאי כדאי להעדיף אותם על מתוקים שנמכרים בשקיות מרשרשות עם תאריך תפוגה רחוק.

אדום תוצרת כחול־לבן

תות השדה, המכונה גם תות גינה, שייך למשפחת הוורדיים, בניגוד לתות הבר הנפוץ בארצנו השייך למשפחת התותיים. הגידול המסחרי של התותים החל לראשונה בישראל בשנות ה־60 של המאה הקודמת עם ייבוא זני תות מקליפורניה. מאז, ובמהלך יותר מ־50 שנה, התפתח ענף גידול התותים בישראל. כיום קיימים זנים רבים ומגוונים שמגדלים בארץ, ומדי שנה מפתחים זנים חדשים ומשופרים יותר של הפרי.

אם בעבר עונת התותים החלה בפברואר, הודות למחקרים ולעבודה של מכון וולקני להשבחת זנים, התקופה שאפשר ליהנות מהפרי ארוכה יותר, ויש תותים טריים וטעימים כבר באוקטובר. הארכת זמן זו אפשרה לייצא תותים מחוץ לישראל במשך שנים, "אך היום עלויות הגידול גבוהות, והתמורה בחו"ל דומה לזו שבישראל, ולכן כבר אין ייצוא של תותים מישראל", מוסיף יפרח.

מבחינה בוטנית, מבנה התות שונה מזה של פירות אחרים. החלק שאנו אוכלים הוא למעשה המצע והבסיס שעליו יושבים הזרעים האמיתיים של הפרי. הזרעים נראים כנקודות קטנות לבנות־צהבהבות המקנות לתות את מרקם החספוס הייחודי לו. שלא כמו בתפוח, אגס או שסק לדוגמה, בתות הזרעים חשופים ואינם עטופים ברקמת פרי.

צבעו האדום העז של התות יחד עם צורתו הלבבית הפכו אותו לסמל ולמוטיב מקובל של אהבה ויופי בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה. אומני ימי הביניים גילפו תותים מאבן כסמל לשלמות ולצדק על עמודי כנסיות וקתדרלות. ישנה אף אגדה שלפיה כאשר חותכים תות כפול ומשתפים אותו עם חבר מהמין השני, גובר הסיכוי להתאהבות הדדית ביניהם.

בנוסף למשמעות הרומנטית והסמלית, יוחסו לתותים סגולות ריפוי של מחלות שונות כבר בתקופה הרומית העתיקה. כך, למשל, האמינו כי התות יכול להקל תסמיני מלנכוליה, דלקות שונות ובפרט דלקת גרון, חום, אבנים בכליות, מחלות דם, כבד וטחול. כמו כן נחשב הפרי כבעל תכונות מחזקות של הדם ואף כמסייע בהסדרת המחזור החודשי ובהבהרת כתמי שמש.

טעים, מתוק ומזין

לכולנו ידועה חשיבות הצריכה של פירות וירקות והתרומה המשמעותית שלהם לבריאות. מחקרים מעידים על השפעתם בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות שונות. לפירות יער יש ערך תזונתי גבוה במיוחד בזכות תכולה גבוהה של ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ומגוון רחב של נוגדי חמצון המגינים על התאים ומאיטים את הזדקנותם.

מבין מגוון פירות היער, התותים הם הפופולריים ביותר. הם נאכלים טריים ושלמים או כתוספת ליוגורט, משתלבים במאפים, בקינוחים - תות הוא אחד מטעמי הגלידה והסורבה האהובים ביותר, בריבות, במעדני פרי, בסלט פירות וגם בסלט עם עלים ירוקים. אף שכמעט תמיד עדיף לאכול פירות ולא לשתות אותם, נמצא גם מיצים ושייקים עם תותים. יש והתותים משמשים כצבע מאכל אדום במזונות שונים.

התותים הם מקור טוב לוויטמינים מסיסי שמן, כמו ויטמין A, ויטמין E וויטמין K. הם מקור מצוין לחומצה פולית (ויטמין 9B) ולוויטמין C. הם ידועים בערך הגבוה של נוגדי החמצון מסוג פוליפנולים. התותים תורמים גם מינרלים כמו יוד, מגנזיום, אבץ, ברזל ואשלגן.

מחקרים שונים נעשו על תותים במעבדה, בבעלי חיים ואף בבני אדם במטרה לבחון את השפעתם ובמיוחד השפעת נוגדי החמצון שבהם על תהליכים בגוף. התוצאות הצביעו על תרומה לשיפור תהליכי דלקת שונים והפחתת מדדים הקשורים במחלות לב.

על תותים והדברה

על מרבית אריזות התותים הנמכרות ברשתות השיווק השונות מדבקה ועליה סימון מיוחד בשם "ביו־תות". סימון זה מעיד כי בשדות גידול אלו התבצעה הדברת המזיקים בשיטה ביולוגית, כלומר באמצעות חרקים מועילים הטורפים את החרקים המזיקים, במקום הדברה כימית. בפועל הכוונה לגידול ושחרור יזום של צרעות ואקריות טורפות אשר אוכלות מזיקים שונים הפוגעים בגידולי התותים. החקלאים המגדלים תותים תחת התו "ביו־תות" נהנים מליווי ותמיכה של אגרונומים מומחים אשר מבקרים בשדות הגידול ומפקחים עליהם כדי לוודא יישום נכון של השיטה.

אף שההדברה הביולוגית יעילה להתמודדות עם החרקים המזיקים, הרי שהיא אינה פותרת בעיות כמו מחלות שמקורן בפטריות, למשל. המחלה העיקרית הפוגעת בתותים היא קימחון, ולכן במקרה הצורך נעשה שילוב מסוים גם של הדברה כימית ברמות המותרות על פי תקני הגידול האורגני.

יתרונותיה המשמעותיים של ההדברה הביולוגית הם בעיקר האטה משמעותית בהתפתחות עמידות החרקים נגד חומרי ההדברה הכימיים, דבר המצמצם את הצורך במעבר לחומרי הדברה חריפים ואגרסיביים יותר. כמו כן היא תורמת לשמירה על איכות מי התהום והסביבה בכללותה.