יחסי ארה"ב-רוסיה: דגלאס לונדון, שירת 34 שנים כקצין מבצעים של ה-CIA והיה ראש סוכנות ללוחמה בטרור בדרום מערב אסיה. הוא כתב טור ל-CNN על יחסי המודיעין בין רוסיה וארה"ב, והסביר בטור שנביא לכם כאן, למה הם נחלו כישלון בעיניו. שיתוף הפעולה בין המדינות החל כשלשתיהן היה אויב משותף - המדינה האסלאמית (דאעש).
הנורמליזציה עדיין על השולחן: ארה"ב מאותתת לרוסיה שהיא לא הולכת לשום מקום
ארה"ב מזהירה את רוסיה: "אל תגעו בטכנולוגיית הגרעין האמריקאית שבאוקראינה"
הטור של דגלאס, שפורסם ב-2 באפריל: הייתי אחראי על השלוחה של דאעש באסיה, שנקראית גם מחוז ח'וראסאן של המדינה האסלאמית, ISIS-K. מזכיר המדינה של ארה"ב לשעבר, מייק פומפאו, הורה לשלוח צוות של אנליסטים שחקרו את המדינה האסלאמית למוסקבה. הוא קיווה שזו תהיה ההתחלה של דיאלוג מתמשך. הוא נימק את החלטתו בכך שהרוסים "ישתוקקו לעזרה" מול האיומים של אנשי דאעש - שיחזרו לאסיה מסוריה ועיראק אחרי שרכשו כישורים וניסיון בשדה הקרב ובלוחמה.
ה-CIA לא ירשה לי להתייחס במפורש להתנהגותם וגם לא למה שהם סיפקו לנו, אבל אני יכול לומר שזה דומה ואף גרוע למה שעמיתים לשעבר אמרו פעם בתגובה למאמרו של טראמפ בוושינגטון פוסט ב-2020, כי "המאמץ לשיתוף פעולה הוכח ככישלון - הצד הרוסי מעולם לא סיפק מידע מודיעיני או מידע משמעותי ככלל".
באותו הזמן, הרוסים הפיקו והפיצו דיסאינפורמציה על דאעש. שגריר ארה"ב לשעבר ברוסיה מייקל מקפול ציין בעבר איך כלי תקשורת ובלוגרים רוסים הפיצו מיתוס לפיו ארה"ב הקימה את "המדינה האסלאמית" תחת הנשיא לשעבר - ברק אובמה. את השקר שפורסם על ידי איראנים ורוסיים, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ דאג להדהד.
כמור, רוסיה יודעת שיש לה בעיית טרור. אבל סדר העדיפויות של הנשיא ולדימיר פוטין נמצא במקום אחר. מבחינתו, טרור אינו איום קיומי על שלטונו. איומים מסכנים יכולים להיות משברים בעקבות המלחמה עם אוקראינה, שעלולים לגרום לעם שלו ולכוחות הביטחון לחוש פחד ולהתקומם כנגדו. כחלק מהרטוריקה שלו, הוא נוטה להשליך את התנהגותו על אחרים.
המודיעין הרוסי סובל מכשלים מערכתיים בזיהוי, חדירת ופירוק תאי טרור, כשלים הנובעים ממבנה הארגון שמונע שיתוף מידע וזריזות. מנגנון הביטחון הרוסי מיישם את אותה טקטיקת "אדמה חרוכה" על המודיעין כפי שהצבא שלו עושה בשדה הקרב. כאמור סבלנות, עדינות והתגנבות הם לא הסגנון של ה-FSB, וגם לא הסברה ודיבור לנפש האדם - כדי לזכות באמון של קהילות רוסיות מוסלמיות ומרכז אסיה.
בסוף 2017, ארה"ב שיתפה בשקט מידע מודיעיני שאפשר לרוסיה לסכל מתקפה מתוכננת של המדינה האסלאמית בעיר הרוסית סנט פטרסבורג. מדובר בשיתוף מידע קריטי שפוטין הודה עליו ושיבח את ה-CIA ואף הודה אישית לטראמפ. ב-7 במרץ פרסמה שגרירות ארה"ב במוסקבה הודעה פומבית בנוגע לאיום קיצוני "ממשמש ובא" ברוסיה. עם זאת, פוטין האמין שארה"ב לא פירטה את כל האיומים.
על כן, למרות שארה"ב ורוסיה חולקות אויב משותף, הן אינן חולקות את אותן נסיבות ויכולות. "המדינה האסלאמית" במצב טוב יותר לארגן פעולות מורכבות יותר ברוסיה וברחבי מרכז אסיה, כדוגמת החמושים שתקפו את אולם הקונצרטים במוסקבה והציתו את האולם. הפעילות ברוסיה מבחינת ISIS-K היא פשוטה יותר, כי הם לעיתים קרובות דוברים את השפה ויכולים להשתלב. פעילי הטרור יכולים להיכנס ולצאת בטיסות אזוריות ממרחבי המזרח התיכון וטורקיה - שהיא "שער הכניסה" לסוריה.
לדברי גורמים טורקים, לפחות שניים מהתוקפים במוסקבה שהו באיסטנבול זמן לא רב לפני שנסעו לרוסיה להתקפה, הם נעו בחופשיות בין שתי המדינות ועלו על אותה טיסת איסטנבול למוסקבה ב-2 במרץ.
ארגון הטרור יכול למצוא תמיכה גם אצל אוכלוסיה מוסלמית "ילידית" ודוברת טורקית, שנושאת את הנטל של גיוס לצבא הרוסי - כדי להילחם עם אוקראינה. על כן, יהיה להם מאתגר יותר רק להצליח להנפיק אישורים כדי להיכנס לארה"ב - במיוחד אלו המגיעים מטורקיה ומהמזרח התיכון. לכן באשר לארה"ב, יש סיכוי גבוה יותר שדאעש יפגע במטרות אמריקאיות בחו"ל.
לארה"ב יש בהחלט סיבה לדאוג מדאעש, כמו גם לרוסיה, אבל בדרגות שונות. סיבות מעשיות, מלבד דרישת ה"חובה להזהיר" החוקית ושיקולים אתיים, יחייבו אותנו לחלוק ידע גם עם יריבים מכיוון שפעולות טרור מוצלחות בכל מקום מקלות על גיוס כספים, וקבוצות אלו ישתמשו במידע גם נגדנו. אבל כדי לשתף את המידע, נדרש לעשות זאת בעיניים פקוחות, תוך התחשבות במקורות ובשיטות שלנו והתגברות על הטעות שבהחלת ההיגיון האמריקאי על פוטין ושירותי המודיעין שלו.