הנשיא ג'ו ביידן הזהיר פעם נוספת את איראן שלא לתקוף תוך העברת מסר פשוט - 'Don't'. אותה מילה עוצמתית שנכנסה ללקסיקון של כל אחד מאזרחי ישראל, מאז השבת הארורה, כאשר ביידן התייצב לצידה של ישראל והזהיר את איראן וחיזבאללה ממעורבות במלחמה.
יעמוד לצד ישראל? ביידן מזהיר: "האיראנים מאיימים לפתוח במתקפה משמעותית"
בלי טילים ופצצות: התגובה האיראנית לחיסול בדמשק כבר יצאה לפועל | לירז מרגלית
לדבריו, ארה"ב מחויבת לתמוך בישראל "ואיראן לא תצליח". דברים אלו שבים וממחישים את מחויבותו העמוקה מזה עשרות שנים לביטחונה של ישראל, ומשקפים הלכה למעשה את אמירתו, כי "לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני".
לצד האזהרות הפומביות, הממשל העביר בימים האחרונים מסרים עקיפים לאיראן במגעים שקיימו גורמים מערביים וערביים עם בכירי המשטר האיראני במטרה להניא אותם מפעולה. במקביל, מפקד פיקוד המרכז (סנטקו"ם) של צבא ארה"ב, גנרל קורילה, עורך ביקור בישראל שככל הנראה התארך מעבר למתוכנן. דומה כי הביקור נועד לצד הגברת התיאום בין המדינות, להפגין גם את עומק המחויבות של הממשל להגנה על ישראל.
במישור האופרטיבי, הממשל פועל להגברת ההיערכות והעיבוי של הכוחות האמריקנים המוצבים במזה"ת, באופן שיאפשר לו לסכל וליירט מתקפה על ישראל ו/או על בסיסים אמריקנים הפרוסים במזה"ת. יוזכר, כי בשלהי ינואר השנה, נהרגו שלושה חיילים אמריקאים כתוצאה ממתקפה של המליציות הפרו-איראניות בעיראק על הבסיס האמריקני בירדן. ראוי לציין, כי אחרי התקיפה הזו, וככל הנראה בשל חשש איראני מתגובה אמריקנית, הפסיקו המליציות לתקוף בסיסים אמריקנים במרחב.
לצד ההתייצבות הרחבה להגנת ישראל, דווח כי הממשל האמריקני הביע בפני ישראל את הציפייה שהיא תקיים עימו התייעצויות לפני צעדי התגובה מצידה, בתרחיש בו תותקף על-ידי איראן ו/או בעלי בריתה במרחב. זאת, באופן המשקף את החששות של ביידן באשר לקבלת ההחלטות של ממשלת ישראל, ובמטרה להימנע ממצב בו המהלכים הישראלים יפתיעו את הממשל ויובילו להסלמה אזורית רחבה, שתסכן גם את הכוחות והאינטרסים האמריקנים. יוזכר, כי הממשל הביע תרעומת על כך שישראל לא העבירה עדכון מראש לפני חיסולו של הבכיר האיראני בדמשק לפני כשבועיים, באופן שהוביל גורמי ממשל להבהיר כי ארה"ב לא עמדה מאחורי הפעולה.
מתקפה על ישראל, בוודאי אם תתבצע ישירות משטח איראן, עלולה להציב את ביידן בדילמה קשה, כנראה הקשה ביותר בתקופת נשיאותו, באשר למידת התמיכה בבעלת ברית ולעומק המעורבות של ארה"ב במשבר. כזכור, חרף התמיכה האמריקנית חסרת התקדים באוקראינה (סיוע צבאי ואזרחי ביותר מ-100 מיליארד דולר) ביידן ספג ביקורת על כך שנכשל במאמצים לסכל את הפלישה הרוסית ולהרתיע את פוטין מהמשך המלחמה. דומה, כי ביידן מבין שלתגובה האמריקנית במשבר עם איראן תהיינה השלכות מרחיקות לכת לא רק על מעמדה ודימוי ההרתעה של ארה"ב בזירה האזורית והגלובאלית, אלא גם על מידת הרתיעה של סין ממעורבות אמריקנית בתרחיש של עימות צבאי עם טיוואן.
מן הסתם, לתגובה האמריקנית להתפתחות האירועים יהיו השלכות ישירות גם על הזירה פוליטית בארה"ב. הנשיא לשעבר טראמפ כבר מנצל את המשבר עם איראן כדי להטיח ביקורת על ביידן וטען כי האזהרה ששיגר היתה "פתטית", וכי הוא עלול לגרור את ארה"ב למלחמת עולם. למרות האזהרות לאיראן, ביידן עצמו ממשיך לשמור על עמימות באשר למאפייני התגובה של ארה"ב.
זאת, ככל הנראה כדי לא לסנדל עצמו ולחייב את הממשל לפעילות העלולה, בראייתו, לפגוע באינטרסים רחבים של ארה"ב. בהקשר אפשרי ראוי לציין, כי חרף העובדה שביידן מודע לכך שאיראן מסייעת לחות'ים בנשק ובמודיעין, הוא נמנע מלפעול נגדה ישירות, והתקיפות שהצבא האמריקני ביצע היו כנגד מטרות של החות'ים בתימן.
בשורה התחתונה, הצעדים של הממשל נועדו להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ולצמצם את הסכנות בגלישה להסלמה רחבה, שעלולה לגרור את ארה"ב למעורבות פעילה ובתרחישים מסוימים גם לעימות ישיר עם איראן. זאת נוכח ההבנה, כי התפתחות כזו תסכן אינטרסים אסטרטגיים של ארה"ב במזה"ת, תאיים על בעלות בריתה במרחב, תסכל את האפשרות לקידום בעתיד הקרוב של תוכניתו הגדולה של ביידן למזה"ת ובכלל זאת נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, ואף עלולה להקרין על תוצאות הבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב.
מכל מקום, המשבר עם איראן שב וממחיש את היותה של ארה"ב עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. זו העת שרה"מ נתניהו חייב לפעול באופן מיידי להחזרת היחסים עם הממשל למסלולם התקין, שכן המשבר שהתפתח בינו לבין הנשיא ביידן פוגע בראש ובראשונה באינטרסים אסטרטגיים חיוניים של מדינת ישראל.
ד"ר שי הר-צבי הוא ראש תחום הזירה הבינלאומית והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.