עושים רוח: האם זו אכן סופה "יחידה בדורה" הפוקדת את ארה"ב?

זאת בניגוד למועמדים אחרים שנויים במחלוקת ששמם נקשר לתפוח הגדול; למשל תושב העיר, איל הנדל"ן והמיליארדר דונלד טראמפ, שמשעשע את התושבים באמירות הפרובוקטיביות שלו. או הסנאטור הרפובליקני מטקסס, טד קרוז, שמקדם את מועמדותו לנשיאות בעזרת התבטאויות משמיצות נגד הכרך התוסס ששמו ניו יורק.
 

הניו יורקרים אומנם ידועים כחיות פוליטיות, אבל בסוף השבוע האחרון, במקום ליהנות משפע החדשות בזירה המקומית ולהתנצח בהערכות על פוליטיקאים, הם נאלצו להסתגר בבתיהם, לעקוב בחרדה אחרי הדיווחים על נזקי הסערה, להקשיב בתדהמה לדיווחים על כך שבסופרמרקטים וברשתות המזון הגדולות המדפים התרוקנו ולשמוע על האפשרות ששירותי הרכבת התחתית, עורק החיים של הכרך הענק, יושבתו, ובמקרה הטוב יפעלו היום, תחילת שבוע העבודה, תוך שיבושים ותקלות.

 

במוצאי השבת האחרונה, הערב הסואן ביותר בברודוויי, אזור התיאטראות היה שומם. אורות הניאון בכניסות לתיאטראות נותרו דולקים, אבל הערפל ופתיתי השלג עמעמו אותם. גם טיימס סקוור, הכיכר האהובה על תיירים ומשוטטים, התכסתה לבן והתרוקנה מאדם. "אל תזמינו ארוחות ומזון ממסעדות", התחנן ראש העיר ביל דה בלאזיו. "זה יסכן את השליחים שינסו להביא את האוכל בתוך הררי שלג". מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו הכריז מצדו על איסור על תנועת כלי רכב בערוצי תחבורה מרכזיים באזור המטרופולין ובכבישים אחדים בתחומי מנהטן.
 

כמויות השלג שנערמו במקומות מרכזיים בעיר הגיעו בסוף השבוע לגבהים חריגים. כך למשל בסנטרל פארק, בנמל התעופה קנדי ובשכונות אחדות בברוקלין ובקווינס נרשם שלג בגובה של כ־37 סנטימטרים. אלא שלעומת מה שהתחולל במדינות אחרות ברחבי ארצות הברית, אזור המטרופולין של ניו יורק דווקא יצא יחסית בשלום. 

 

סופת השלג שמתחוללת בימים אלו בחוף המזרחי פגעה קשות ב־20 מדינות ברחבי ארצות הברית וחלפה דרך 85 מיליון אמריקאים. במקומות מסוימים נערם השלג עד לגובה של יותר מחצי מטר. לפי הדיווחים, מניין ההרוגים בסופה הגיע עד כה ל־19 בני אדם לפחות, בין היתר כתוצאה מתאונות דרכים שנגרמו בעקבות הסופה או בעת שפינו שלג בכניסה לביתם. 
 

11 מדינות, בהן ניו ג'רזי, פנסילבניה, מרילנד, ג'ורג'יה, צפון קרוליינה ודרום קרוליינה, הכריזו על מצב חירום שמשמעותו המעשית היא שיתוק מוחלט של שירותים עירוניים. התחבורה הציבורית בערים במדינות אלה הפסיקה לפעול בשבת בבוקר ועשויה להתחדש רק היום. אלפי טיסות בוטלו ומאות אלפי אמריקאים נותרו ללא חשמל.
 

הסופה הכתה בעיקר בוושינגטון הבירה, שבה נערמו כ־70 סנטימטרים של שלג באזורים מסוימים. "זו סופת שלג עם השלכות של חיים ומוות", הזהירה ראשת העיר וושינגטון מיוריאל באוזר.
 

"ברור שזאת סופת שלג יוצאת דופן", אמרה ל"ניו יורק טיימס" פיי בארטהולד, מטאורולוגית בכירה בשירות מזג האוויר של ניו יורק. "זה לא דבר רגיל כשיורדים כ־7.5 סנטימטרים של שלג בתוך שעה. מדובר בסופה דינמית עם אנרגיה רבה". והיו עוד אמירות שבהן הצטיירה הסופה הזאת כיחידה במינה: "זו סופה שנכנסת לרשימת עשר הסופות הגדולות"; "סופה של פעם בדור"; ו"היא גרועה יותר מהוריקן סנדי" הן רק חלק מהן.
 

היקף הדיווחים בעיתונות הכתובה ושידורי החדשות הבלתי פוסקים בערוצי הטלוויזיה שעוסקים בסופה עוררו את הרושם שמדובר בסערה יוצאת דופן בממדיה. בעיקר ניכר כי כלי התקשורת בארצות הברית, אותם כלי תקשורת שסייעו להפוך את המרוץ הנוכחי לנשיאות לאירוע בידורי ותמכו בהתבטאויותיו הסנסציוניות של טראמפ, מתאמצים להעצים את היקפה של הסופה ולהכתירה במונחים היסטוריים. גם עיתונאים, חזאים ומומחי מזג אוויר נהנו מההזדמנות להסביר את הגורמים לסופה, לתאר את תנודות האוויר ושינויי האקלים ולהעריך את הצפוי לנו בעתיד.

 

אך האם אכן מדובר בסופה יוצאת דופן בממדיה? ההיסטוריה של סופות השלג שהתחוללו בניו יורק ובמדינות אחרות בארצות הברית מעלה שהסופה הנוכחית היא קשה, אבל בהחלט לא חריגה בכמויות השלג שנערמות בה. אפשר אף לטעון שהגדרת סערת השלג הנוכחית כ"חסרת תקדים", כפי שהתבטאו חזאים בארצות הברית, היא לא רק טעות אלא הולכת שולל.
 

לפחות חמש סופות שלג שהתחוללו בעשורים האחרונים באזור המטרופולין רשומות כסופות קטלניות וזכורות באופן מיוחד בגין כמויות השלג העצומות שהניבו. אחת מהן היא סופת השלג שאירעה בעיר בדצמבר 1947 ובה נהרגו 77 בני אדם. הסופה נמשכה יומיים ובמהלכה נערם השלג לגובה של 

כ־65 סנטימטר. סופת שלג קשה נוספת התחוללה בניו יורק ב־7 בינואר 1996. כתריסר בני אדם נהרגו במהלכה.
 

גם ב־1 בפברואר 2006 הכתה סופת שלגים בתפוח הגדול. הסופה ההיא, שהוגדרה גם היא כ"היסטורית", נמשכה יומיים, וכמויות השלג שהצטברו במהלכה באזור המטרופולין הגיעו לגובה של כ־68 סנטימטרים. כמו כן, השירותים העירוניים שותקו לחלוטין לשעות ארוכות. בסופה ההיא שובשו סדרי החיים ב־13 מדינות בחוף המזרחי של ארצות הברית. סופת שלג קטלנית נוספת, מלווה ברוחות עזות, התחוללה בניו יורק גם ב־4 בפברואר 2010. אז כמויות השלג נערמו לגובה של כ־53 סנטימטר.
 

סופה נוספת שנחקקה בדברי הימים של ניו יורק היא זו שהתחוללה בכרך במרץ 1888, וגובה השלג שנערם בה ברחובות הגיע במקרים מסוימים לעשרות סנטימטרים. הסערה גבתה את חייהם של 200 מתושבי העיר, ויש הטוענים שהיא האיצה את בנייתן של הרכבת התחתית ומערכת החשמל התחתית של העיר משום שפגעה קשות בחוטי החשמל החשופים וגרמה להם נשק בשווי 25 מיליון דולר. 
 

אחת הסופות הנוספות הזכורות בהיסטוריה של ארצות הברית בכלל, ושל וושינגטון הבירה בפרט, היא זו שהתחוללה בעיר בינואר 1922 והובילה למותם של 98 בני אדם ולפציעתם של 133. הסופה, שנמשכה יומיים, שיתקה גם מדינות כמו בולטימור ומרילנד, שבהן כמות השלג שירדה בתוך יממה הוערכה כגדולה ביותר מאז שנת 1872. בוושינגטון הבירה נערם השלג לגובה של יותר מ־70 סנטימטר.
 

וזה עוד בלי להזכיר את הוריקן קתרינה הקטלני ב־2005 או הוריקן סנדי ההרסני ב־2012 שהתחוללו בארצות הברית, גרמו נזק רב בנפש וברכוש והותירו את חותמם על ההיסטוריה האמריקאית וגם על כלי התקשורת. "לאמצעי התקשורת לא הייתה באותם ימים העוצמה שהם צברו בשנים האחרונות", הסביר מנחה של פאנל בתוכנית חדשות בערוץ ציבורי. "כל אירוע, פוליטי או כלכלי וחברתי, הופך היום מיד בידי התקשורת לאירוע עצום ממדים וחסר תקדים. המדיה, ובמיוחד ערוצי הטלוויזיה, הם בתחרות מתמדת ובמרוץ מטורף אחרי רייטינג". 
 

גורם נוסף שהשתרבב לאסונות טבע הוא הפוליטיקה האמריקאית המקומית. מושלי מדינות, ובמיוחד ראשי ערים, מנצלים סערות שלגים כדי להפגין את הנוכחות שלהם ולהעצים את הסמכות שלהם. ברגע שהחזאים מדברים על התקרבותה של סערת שלג, ראשי ערים מכנסים מסיבות עיתונאים ומבטיחים לתושבים שהעיר ערוכה לקראת הסופה המתקרבת. מתוך דאגה לביטחון התושבים, מודיעים ראשי הערים על השיבושים הצפויים בשירותי העיר, במיוחד בתחום התחבורה הציבורית.
 

כך למשל, ראש העיר ניו יורק דה בלאזיו, שהפופולריות שלו בקרב תושבי התפוח הגדול נמצאת בצניחה זה זמן מה, נראה ממש קורן במסיבת העיתונאים שכינס בשבת האחרונה, כאשר דרש מתושבי הכרך להישאר בבתיהם ואסר עליהם להשתמש בכלי רכב פרטיים. "אם אתם מוציאים את המכונית שלכם החוצה מאיזו סיבה שהיא, אנא חזרו על עקבותיכם ושובו הביתה". הוא אמר בנימה סמכותית. "יום שני יהיה יום קשה. הדברים לא יחזרו לעצמם"