המלכה אליזבת חיברה בין מגוון עמים, דתות ומסורות המאפיינים את 56 המדינות של חבר העמים. במדינות אלה, הפרוסות על פני חמש היבשות, היא נפגשה עם יותר מ־170 נשיאים וראשי מדינות והכתירה 15 ראשי ממשלות בבריטניה. זאת, כשהיא פועלת לקידום האינטרסים הבריטיים בכל המקומות, כמו גם באירועים ומצבים שבהם מנהיגי מדינות ופוליטיקאים לא צלחו.
וכך, על אף כל התככים והמתיחויות בממלכה ובפוליטיקה הבריטית, לצד השערוריות והסקנדלים התכופים במשפחת המלוכה, המלכה האם הייתה סמל של משפחתיות, ערכיות וטוהר א־פוליטי ועל־זמני, שנדיר למצוא כמותם בימנו. בדמותה ובנוכחותה הכריזמטית היא נתפסה בציבור הרחב כסלע איתן, כסמל היציבות וההמשכיות, וזאת בזמן שבריטניה הפכה מאימפריה ומעצמת־על משגשגת למדינה שבחרה בברקזיט כדרך להיבדל מאיחוד אירופה.
יתרה מכך, גדולתה העצומה של המלכה אליזבת באה לידי ביטוי, בין השאר, ביכולתה לשמר את האתוס הבריטי וערכי הליבה כאדם, כאשת איש ומשפחה למופת, ולהתאים את עצמה לשינויים בנסיבות. כל אלה סייעו לה להתעלות על אירועים שוטפים לצד משברים דרמטיים ותהליכים משני סדרי עולם, דוגמת סיום האימפריאליזם והקולוניאליזם הבריטי, עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות והגוש הסובייטי.
אם לא די בכך, הרי שכסמל השמרנות, המלוכה והממלכתיות הבריטית, השכילה המלכה, שניחנה בראייה מפוכחת של המציאות, להכניס אלמנטים של חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת לארמון, ובכך להתעדכן ולעדכן במתחולל ברחבי בריטניה ומחוצה לה גם במהלך משבר הקורונה. עם מותה, ההזדהות העולמית מצד שועי עולם, נשיאים וראשי ממשלות, מנהיגי ארגונים ומפלגות מכל הקשת הפוליטית, וכן ציבור רחב מכל קצות תבל, היא עדות לכבוד, להערצה ולאהבה העצומה אשר להם זכתה. ללא ספק, מותה הוא הפסד משמעותי לבריטניה ולעולם, המנסה להיאחז נואשות בתכונות האציליות ובעוצמה שהיא מגלמת.