הסטטיסטיקאים אומרים שכחמישית מבוחריה של אמריקה יצביעו עוד לפני יום הבחירות. הצבעה מוקדמת. אבל בקרוליינה הצפונית כולם אומרים שיצביעו "מחר". הנהג המסיע אל המלון וממנו, האישה בדוכן השכרות הרכב, המוכר בסטארבקס, השכן בשולחן בית הקפה. "מחר" משמעו עוד לא הצבעתי, אבל אין בכוונתי לחכות עד יום הבחירות. "מחר" משמעו כבר קיבלתי החלטה ואין בכוונתי לשנות אותה. יותר מזה: אין בכוונתי להמתין לרגע האחרון שמא משהו ישנה את דעתי.

בוחר נבון מצביע מחר כדי לחסוך מעצמו את כאב הלב של התלבטות מחרתיים. בוחר נבון מקשיב למה שאמר ביל קלינטון בשרלוט שלשום: הכי חשוב עכשיו זה ללכת להצביע. קלינטון, בשמה של רעייתו, דוחף את בוחריה של קרוליינה הצפונית לקלפיות. מהר, מהר, בטרם תיחשף עוד פרשה מביכה, בטרם יודלף עוד מייל מחשיד. קלינטון מזהה שההמונים הנוהרים לקלפיות כבר כעת נותנים לה יתרון. הנה, חידוש של העשור השני של המאה ה־21 שעוד לא ברור כיצד יש לעכל אותו. יותר מ-20 מיליון בוחרים כבר הצביעו. קולותיהם לא נספרו, ובכל זאת אפשר לומר שרובם הצביעו לקלינטון. כך מלמדים הנתונים. ובמילים אחרות: תוצאות הבחירות מתבררות בהדרגה עוד בטרם יום הבחירות. ככל שירבו הבוחרים המקדימים, כך יקשה על המועמד שבוחריו פיגרו ללכת לקלפי לסגור את הפער.

על פי המעקב של ועדות הבחירות, כמעט 50% ממצביעי קרוליינה הצפונית עד כה רשומים כדמוקרטים, ורק 43% כרפובליקנים. מיליון ו-600 אלף איש כבר הצביעו, והציפייה היא שבמדינה הזאת יצביעו בסך הכל כ-4.5 מיליון בוחרים. במחוז מקלנבורג, שבו שוכנת העיר שרלוט, נשברו שיאי הצבעה. בחמישי שעבר הצביעו יותר מ-20 אלף איש ביום אחד. שיא של כל הזמנים. בכמה מהקלפיות הצטברו בתחילה תורים ארוכים, ומספר הקלפיות יותר מהוכפל, מעשר ל-22, כדי לענות על הדרישה. ההכפלה עשתה את שלה: אתמול כבר היה רגוע. מי בתור? דון ריצ׳י, שמצביע לטראמפ. בעליו של עסק קטן, רפובליקני, הסבור שקלינטון "עשתה הרבה החלטות גרועות בעבר". מי עוד בתור? בספריית שרלוט-מקלנבורג, אתר הצבעה מרחק 20 דקות נסיעה משדה התעופה, התור קצר למדי. אבל גם כאן ביקרו כמה מהמפקחים מטעם עצמם ועבור דונלד טראמפ.

"סטופ דה סטיל" יצאו לשטח

הם מזדהים עם פרויקט ששמו מעיד עליו: "סטופ דה סטיל" – עצור את הגניבה. ביסודו הנחה שלא הוכחה מעולם, אבל טראמפ כנראה מחזיק בה, שישנה סכנה ממשית שהבחירות לא יהיו הוגנות, שהמפלגה הדמוקרטית תמצא דרך להטות אותן בדרכים לא כשרות. על כן גייס הפרויקט מתנדבים שיצאו לקלפיות כדי לאתר תנועות חשודות. נאמר, מצביעים שאולי אינם אמריקאים. או מצביעים שנראים כמי שהצביעו יותר מפעם אחת. מנהיגי המפלגה הדמוקרטית, גם כאן וגם במדינות אחרות, רואים בזה ניסיון להטריד בוחרים ולהרתיע בוחרים – בעיקר מקרב המיעוט השחור וההיספני – מלהתייצב בקלפיות. הם מן הסתם צודקים, אך הפרויקט הזה, לפחות בינתיים, נראה כמו לא יותר מקוריוז של ערב בחירות. מספר המתנדבים קטן, ואם לשפוט על פי מראה עיניים, הם גם לא ממש יודעים מה לעשות. באים, מסתובבים קצת, מפטפטים עם עיתונאי שנקלע למקום, והולכים לדרכם.

בחירה בין שני מועמדים בינוניים. צילום: Getty Imagesבחירה בין שני מועמדים בינוניים. צילום: Getty Images

כמו חלק ניכר מהתופעות המשונות, המטרידות, שעלו אל פני השטח בבחירות הללו, פרויקט כמו "סטופ דה סטיל" תורם את חלקו לקעקוע האמון של בוחרי אמריקה בשיטה הפוליטית שמשרתת אותם בנאמנות כבר שנים רבות כל כך. המועמדים לא מרשימים אותם, לא נוטעים בהם תחושת ביטחון ואמון, המפלגות מקרטעות, התהליך גחמני ומטורלל. אלה בחירות עצובות למדי, כפי שהתגלה בסקר העומק האחרון של ״פיו״ על תחושותיהם של הבוחרים. מתברר שרק 35% מהבוחרים סבורים שהילרי קלינטון תהיה נשיאה "טובה" או "גדולה" אם תיבחר. רק 27% מהם סבורים שטראמפ יהיה נשיא כזה. כלומר, האמריקאים, מה שלא יהיה, מנהלים קרב מר שסופו נשיאה או נשיא בינוני.

ממילא, הצבעה מוקדמת היא לא רק דרך לסייע למועמד כזה או אחר, אלא גם דרך להתנתק. "צריך לגמור עם זה", אמרה לי בוחרת בשרלוט. נראה שהצורך לבחור נהיר לה, אך גם מעיק עליה. היא מעדיפה להיפטר מהמועקה. לדעת "שעשיתי את שלי בתוך כל הטירוף הזה".