הוועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הותירה היום (שני) את הריבית במשק ללא שינוי. הריבית תמשיך לעמוד על 4.75% לשנה, וזאת לאחר 11 העלאות רצופות של הבנקים מאפריל 2022. לאחר ההודעה על הותרת הריבית ללא שינוי, התריע ירון מפני המשך חקיקת הרפורמה המשפטית: "היום פרסמה חטיבת המחקר תחזית מאקרו-כלכלית, והיא מתבססת על תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך".
התרחיש הפסימי: כך עשויה להשפיע הריבית הגבוהה לאורך זמן על הרגלי הצריכה שלנו
מחקר חדש: מעל מחצית מהישראלים מסתפקים בהצעת הלוואה אחת
עוד הוסיף הנגיד כי "ככל שהיחלשות השקל תימשך - הדבר עלול להעיב על חזרת האינפלציה ליעדה, וייתכן כי תידרש מדיניות מרסנת עוד יותר. יציבות מחירים היא תנאי הכרחי ליציבות כלכלית. אנו סבורים שהריבית מצויה בסביבה מרסנת, כזו ההולמת את המשך התמתנות האינפלציה. הדבר הזה נכון כל עוד לא יהיו שינויים משמעותיים בסביבת האינפלציה. בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות משמעותי בשקל, שנבע בעיקר מגורמים מקומיים ופחות מהסביבה הגלובלית".
לפי החלטת בנק ישראל, נקבע כי "האינפלציה מתמתנת, אך מקיפה מנעד רחב של סעיפים ועומדת על 4.6% בשנה האחרונה. בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן, במחירי המוצרים הסחירים והבלתי סחירים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד".
"הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להיות איתנה, אך חלק מהאינדיקטורים מצביעים על התמתנות מסויימת בפעילות", הוסיפו, "שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות. חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2023 ובשנת 2024 בשיעור של 3% בכל אחת מהשנים, תוך שחלק מההשפעות הממתנות של הריסון המוניטרי על הפעילות מתממשות מאוחר יותר ביחס להערכה באפריל".
עם זאת, הודיע בנק ישראל כי "הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בתחזית אפריל, פורסמה הערכה כמותית לתרחיש זה".
לצד זאת, נכתב כי "הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הגיב להחלטת בנק ישראל: "החלטת הנגיד שקיבל את המלצתנו שלא להעלות את הריבית פעם נוספת היתה נכונה ושקולה. על הנגיד להשלים עבודתו ולהתמודד עם תוצאות החלטותיו הקודמות להעלות את הריבית, החלטות שערערו את האיזון במשק, מצד אחד הגדילו בענק את רווחי הבנקים אך מהצד השני העלו מאוד את הוצאות המגזר העסקי, משקי הבית ומשלמי המשכנתאות. על בנק ישראל מוטלת החובה להוריד את עלויות שירותי הבנקים ולייצב את תשלומי הריבית של הבנקים בגין יתרות זכות של הלקוחות.
כמו כן, ד"ר סיגל ריבון, מנהלת האגף המוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, התראיינה בתוכניתה של ענת דוידוב "איפה הכסף" ב-103FM, והתייחסה להחלטה הדרמטית של הנגיד.
"אני חושבת שגם מתוך הדברים שהועדה כתבה וגם איך שמבינים את המצב זאת עצירה והפוגה לחודש הזה, כמו שאמרת כדי לבחון את הנתונים ולראות איך הדברים מתקדמים", אמרה בפתח דבריה, "זאת עצירה לצורך בחינה של התפתחות גם מצד האינפלציה וגם מצד הפעילות ובהמשך, הועדה כותבת שהיא רואה התכנות לא מבוטלת להמשך העלת הריבית בהחלטותיה הבאות. אז זה לא סוף פסוק, צריך לזכור אומנם האינפלציה מתמתנת אבל היא על ארבעה נקודה שישה אחוזים שזה עדיין מעל יעד האינפלציה שהוא אחד עד שלושים אחוזים".
"ההחלטה של הנגיד התקבלה לדעתי בעקבות שני דברים", הוסיפה,"האחד זה הסתכלות על הנתונים, אנחנו באמת רואים בקצה קצת התמתנות של קצב האינפלציה בוודאי לא האצה של האינפלציה, גם בפעילות אבל עדיין פעילות מאוד חזקה. סימנים, אינדיקטורים מסוימים שרואים אולי על התמתנות מסוימת וגם אני חושבת שאנחנו מדברים על זה בכל הראיונות שאנחנו נותנים".
"יש הבדל בין להימצא ברמת ריבית מאוד נמוכה בתחילת התהליך לבין מצב שאנחנו נמצאים בסך הכל ברמת ריבית שהיא לא נמוכה, שהיא גבוהה, השינויים צריכים להיעשות בצורה יותר עדינה וזהירה ולכן זה גם חלק מהשיקולים שנכנסים להחלטות. אז זה גם איפה אנחנו נמצאים מצד האינפלציה והפעילות וגם איפה אנחנו נמצאים ברמת הריבית. אבל בהחלט כמו שהועדה כתבה זאת הפוגה והסתכלות וההמשך ייקבע על פי הנתונים וההתפתחויות שנראה בהמשך", ציינה.
לאחר מכן אמרה ד"ר ריבון: "אנחנו חוששים ממה שעלול לפגוע במשק גם על ידי גופים חיצוניים וגם בתחזית שחטיבת המחקר פרסמה באפריל. אנחנו חוששים ממצב שבו בגלל התפתחויות כאלה או אחרות בצד הפוליטי אנחנו נראה עלייה בפרמיית הסיכון, שאיתה יחד מגיע פיחות, תתאפשר פגיעה בייצוא, ירידה בהשקעות וכל הדברים האלה כמובן ישפיעו על האינפלציה. כמובן פיחות ישפיע על האינפלציה וכתוצאה מזה כמובן הועדה והמדיניות תצטרך לחשב מסלול מחדש".
"כנראה שבתקופה האחרונה רואים ירידה טיפ-טיפה מעבר למה שרואים בעולם", הוסיפה, "וגם הפיחות שאנחנו רואים, בסך הכל גם הנגיד דיבר על זה שאם עד סוף שנה שעברה ראינו מתאם או קשר מאוד חזק בין שוקי המניות בעולם לבין שער החליפין, כלומר משהו שהוא עולמי וכללי. בחודשים האחרונים בהחלט רואים סטייה של שער החליפין, איזה שהוא פיחות שכנראה קשור לתנאים המקומיים שאנחנו פה חווים במשק שלנו".
"תראי, הריבית היא הכלי המרכזי וכרגע בהחלט אנחנו רואים שעשר ההעלאות שהועדה החליטה עליהן, עושות את העבודה", הבהירה, "עוד פעם, לא סיימנו את המאבק אבל לפחות אנחנו בכיוון. לבנק ישראל יש כלים שונים שכמובן שתמיד בנקאי מרכזי לא ידבר על הכלים שהוא השתמש בהם אבל הסל וארגז הכלים קיים. אבל בהחלט אפשר לומר שהריבית היא הכלי המרכזי, וכרגע זה הכלי שהבנק משתמש בו להשגת היעדים שלו, יציבות מחירים תוך תמיכה בפעילות".
לסיום אמרה ד"ר ריבון כי "ממה שאנחנו רואים אנחנו לא רואים עלייה משמעותית הסיכון, אנחנו לא יכולים לדבר על חשש משמעותי ליציבות. כן כמובן אנחנו מסתכלים ובוחנים ולוקחים בחשבון את ההשפעה של הריבית גם על משקי הבית ואנחנו מדברים על העניין של העלייה בתשלומי הריבית מצד אחד ומצד שני גם זה שהאינפלציה פוגעת במשקי הבית וחשוב להתמודד עם האינפלציה בעליית הריבית. וגם מצד ענף הדיור אנחנו בהחלט רואים ירידה בהתחלות, אבל עדיין הרמה היא בהחלט סבירה ואנחנו לא רואים משהו כרגע שאפשר לדבר עליו במונחים של משבר".
סייע בעריכת הכתבה: שי איידלר 103FM