ההאטה בשוק הנדל"ן משתקפת מתחילת 2023 במספר אינדיקטורים, כמו ירידה בהתחלות הבנייה ובירידה בהיקף העסקאות של מכירת דירות. אלא שאחד החשובים שבסימנים הוא היקף ההכנסות ממיסוי נדל"ן.
על פי נתוני האוצר שפורסמו אתמול, ההכנסות ממיסוי נדל"ן צנחו מתחילת 2023 ב־43% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב־9.7 מיליארד שקל.
בחודש יולי נחתכו ההכנסות ב־49% ל־1.15 מיליארד שקל, רמת שפל שלא הייתה כדוגמתה מתחילת 2021. הגבייה ממס שבח ירדה ב־48% וממס רכישה ב־49%. הירידה בהכנסות ממיסוי נדל"ן הינה אחד הגורמים המרכזיים המסבירים את הירידה בהכנסות המדינה ממסים. ואכן ביולי ירד סך ההכנסות ב־4% ל־37 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ירדו מתחילת 2023 ב־8.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב־253 מיליארד שקל. מאידך, הוצאות הממשלה גדלו באותה התקופה ב־6.8% והסתכמו ב־263.4 מיליארד שקל.
כתוצאה מכך, הגירעון התקציבי גדל, ומתחילת השנה הסתכם ב־18.3 מיליארד שקל, המהווים 1% מהתוצר. על פי הנחות העבודה המקוריות של תקציב 2023 הגירעון השנה אמור להגיע ל־1.1% בלבד. אם הגירעון ימשיך לעלות בקצב הנוכחי תהיה חריגה מהמסגרת. במקרה שיתברר שהנחות העבודה היו אופטימיות, יהיה צורך בשימוש מיידי ברזרבות התקציביות או בהעלאת מסים. אלא שבאוצר מציינים בזהירות שבשלושת החודשים האחרונים נבלמה מגמת הירידה בהכנסות.
על פי נתוני האוצר, ההכנסות ממע"מ ירדו ביולי ב־9% ל־11.7 מיליארד שקל. מגמה זו הינה אחד האינדיקטורים הטובים ביותר לירידה בפעילות במשק. הירידה בהכנסות ממסים משתקפת בנתוני הגירעון התקציבי. הגירעון ביולי הסתכם ב־600 מיליון שקל "בלבד", אבל לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אין סיבה לחגיגה. הסיבה היא שביולי 2022 נרשם עודף תקציבי של 2.5 מיליארד שקל. למרות המגמות השליליות, נתונים כלכליים אלה עדיין טובים ביחס לכלכלות העולם הסובלות מגירעונות ויחסי חוב־תוצר גבוהים.
מסיבה זאת, וכן בזכות היתרות הגבוהות של מטבע חוץ, חברות הדירוג הבינלאומיות החליטו בשלב זה שלא להוריד את דירוג האשראי של המשק, למרות ההשלכות השליליות העתידיות של הרפורמה המשפטית.
התרעות פיקוד העורף