הרווח הנקי של ארבעה מהבנקים הגדולים בישראל גדל ב־2023 ב־15% בהשוואה ל־2022, והסתכם ב־18.6 מיליארד שקל. מדובר ברווחים של בנק הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי (שני האחרונים פרסמו את הדוחות אתמול). לאומי יפרסם את הדוחות בשבוע הבא. בהנחה שרווחי בנק לאומי נאמדים ב־7 מיליארד שקל, רווחי המערכת הבנקאית הסתכמו ב־2023 ב־25.5 מיליארד שקל בהשוואה ל־24 מיליארד שקל ב־2022.
הפסד ענק לבנקים: ישלמו עוד מאות מיליוני שקלים למדינה כל שנה
מהיום: הבנקים יחויבו בדיווח על היקף העמלות הנגבות מלקוחות
למרבה הפלא, אפילו המלחמה שפרצה ברבעון האחרון של 2023, ב־7 באוקטובר, לא פגעה ברווחים, שנותרו על 4.22 מיליארד שקל. היקף הדיווידנד שחולק בארבעת הבנקים מתחילת השנה הסתכם ב־5.4 מיליארד שקל, וברבעון האחרון הוא צנח ל־1 מיליארד שקל. עם זאת, בהתחשב בהיקף הדיווידנד שיחלק בנק לאומי, סך הדיווידנד לשנה כולה יסתכם ב־7.5 מיליארד שקל, וברבעון האחרון ב־1.4 מיליארד שקל.
רווחי בנק מזרחי טפחות שבניהול משה לארי, אשר פורסמו אתמול, זינקו ב־2023 ב־9.8% ל־4.91 מיליארד שקל. התשואה על ההון, שעמד על 27.5 מיליארד שקל, היא 19.1%. רווחיות הבנק יוצאת הדופן הושגה למרות הזינוק בהפרשות בגין הפסדי האשראי בשל המלחמה. ברבעון הרביעי והאחרון של השנה הרוויח הבנק 1.05 מיליארד שקל - ירידה של 3.7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
האשראי גדל ב־6% ל־325 מיליארד שקל. ההוצאות להפסדי אשראי של הבנק זינקו מ־532 מיליון שקל ב־2022 ל־1.46 מיליארד שקל השנה. סיבה מהותית לגידול ברווח היא זינוק של 23.5% בהכנסות המימון, ל־11.7 מיליארד שקל. הבנק נאלץ להסתפק בחלוקת דיווידנד של 209.4 מיליון שקל המהווה 20% מהרווח ברבעון האחרון בגלל מגבלות הפיקוח על הבנקים. ב־2023 כולה חילק הבנק דיווידנד של 1.27 מיליארד שקל.
רווחי הבנק הבינלאומי, שבניהול אלי כהן, זינקו ב־2023 ב־30.3% ל־2.17 מיליארד שקל. הרווח מהווה תשואה של 19.7% על ההון (העומד על 12 מיליארד שקל), הגבוהה במערכת הבנקאית. ברבעון הרביעי הרוויח הבנק 499 מיליון שקל, גידול של 9.7% בהשוואה לתקופה המקבילה. הדירקטוריון החליט על חלוקת דיווידנד של 269 מיליון שקל, המצטרף לדיווידנד של 798 מיליון שקל שחולק ב־2023. פוטנציאל החלוקה היה גבוה בהרבה, ונמסר שהדירקטוריון ימשיך לדון במדיניות הדיווידנד.
ההכנסות גדלו ב־22.2% ל־6.6 מיליארד שקל. רווחי המימון זינקו ב־28.3% ל־5.15 מיליארד שקל בזכות עליית הריבית. ההוצאות בגין הפסדי אשראי גדלו בשיעור מתון יחסית, מ־379 מיליון שקל ל־502 מיליון שקל, וזה אחד הגורמים המסבירים את הרווחיות יוצאת הדופן.