תקופת האביב היא התקופה העמוסה ביותר במפעלי ייצור המצות ברחבי הארץ. המפעלים נערכים חודשים מראש לעבודה סביב השעון על מנת להספיק לייצר מצות לקראת החג ואף לייצא לקהילות היהודיות בחו”ל.
אלא שב־7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, מרבית מפעלי ייצור המצות נקלעו למשבר שכן עובדים רבים פונו ואחרים גויסו למילואים. “תכננו לפתוח את המאפייה ב־10 באוקטובר 2023”, אומר יאיר חדד, הבעלים של מאפיית המצות “ברכת הפסח” בשדרות, הפעילה מזה 19 שנה.
הגדות חדשות לפסח: המשמעויות של החג לנוכח אסון 7 באוקטובר
על אף החששות: המסורת שתושבי העוטף לא מוכנים לשבור
“גייסנו כבר את העובדים והתכוננו לפתיחת העונה, אבל קרה מה שקרה ב־7 באוקטובר ולצערי נאלצנו לדחות את העבודה עד ה־12 בנובמבר, שזה קריטי מאוד עבור מאפייה. העובדים, תושבי שדרות, חלקם התפזרו למלונות, חלקם התגייסו למילואים וחלקם פחדו להגיע. היה לנו קשה מאוד לגייס עובדים, אבל למזלנו הגיעו כל מיני מתנדבים מרחבי הארץ לעזור לנו. הגיעו תלמידים וסטודנטים ממכינות שונות ומאוניברסיטאות – והתחלנו לעבוד. פספסנו את הלקוחות מחו”ל והפסדנו הרבה כסף, אבל ניסינו לעבוד תחת אש”.
איך עושים את זה?
“כל טיל או כל קסאם שנשלחו אנחנו עוזבים את כל העבודה ורצים לממ”דים, הרבה עובדים גם עזבו באמצע כי לא רצו לעבוד בתנאים האלה, היה ממש קשה לגייס עובדים והיה הפסד עצום מבחינה כלכלית. עכשיו אנחנו עובדים ומספקים לאנשים סחורה עד כמה שאפשר, עם כל החוסרים".
"אלה לא מצות רגילות אלא מצות בעבודת יד. אנחנו רק מנסים ורוצים לשרוד כרגע בשביל להחזיק לשנים הבאות. אני מצפה שהלקוחות שלנו יבינו אותנו ולא יעזבו אותנו בגלל המצב, בייחוד אלו מחו”ל, כי זה הרבה מאמץ לגייס לקוחות וקל מאוד להפסיד אותם. אנחנו עושים הכל בשביל זה”.
לאורך השנים היו מבצעים צבאיים שאני מניח שהשפיעו על המאפייה. זכור לך מצב כזה?
“לא, אף פעם לא היה לנו דבר כזה שעצר אותנו מלהתחיל לעבוד ולהגיע למפעל. הגענו למפעל עם אבטחה ועם חיילים ושוטרים ששמרו עלינו ובדקו לנו את המפעלים לפני כן כי היו שמועות שיש פה מחבלים. נאלצנו לעשות הכל בזהירות רבה. אתה יודע מה זה להגיע למקום שמחבלים היו בו ואתה לא יודע אם הם עדיין נמצאים? זה היה ממש מפחיד”.
“אין איך לשלם משכורות”
ידידיה הרוש, נשוי ואב לארבעה, תושב היישוב שלומית בעוטף עזה, הוא הבעלים של מאפיית המצות “אמונה ובריאות” הפעילה זו השנה השנייה בנתיבות ומספקת מצות לארץ ולחו”ל. “אנחנו מאפיית מצות עבודת יד שמורה, עבודת יד מלא. היו לנו הזמנות מארצות הברית ומרוסיה”, הוא מספר.
“התחלנו לעבוד על ייצור מצות מסוף יולי 2023, ולצערי מה שקרה זה שרוב העסקאות נסגרות כחודש אחרי שמחת תורה. הכנו הרבה מצות ואז קרה מה שקרה ב־7 באוקטובר. באותה שבת שחורה חברי כיתת הכוננות של היישוב שלומית יצאו להגן על היישוב פרי גן הסמוך. ארבעה חברים נהרגו לנו שם. פונינו לבית מלון בירושלים, ואני גויסתי למילואים כלוחם ביחידה 646 בצנחנים ולחמתי מספר חודשים בח'אן יונס”.
ומה עם המאפייה?
“אחרי חודש וחצי שהמאפייה הייתה סגורה היא חזרה לעבוד כי יש 50 עובדים מהאזור שצריכים לפרנס את המשפחות שלהם. זה גרם לנו לייצר הרבה פחות. בינתיים כל ההזמנות שלי בוטלו כי אנשים שאלו כל הזמן ‘מתי המפעל יחזור?’, ולא ידעתי להתחייב כי הכל היה עדיין טרי. בינתיים בוטלו הזמנות, ולא מכרנו מצה אחת. ברגע השיא הייתי בח'אן יונס ואשתי צלצלה אליי 20 פעם ואמרה שהגיע ה־8 בפברואר וצריך לשלם משכורות לחודש ינואר, וסיפרה שאין קרדיט מהבנק, הבנק לא מוכן לאשר יותר עסקאות ושאין לנו איך לשלם משכורות לעובדים".
"יומיים לפני כן חבר טוב נפל לידי בהיתקלות בבית בח'אן יונס, והראש שלי בכלל לא היה בעסק, אז אמרתי לאשתי: ‘תבקשי מהבנק לעזור לנו, יש מלחמה, אני מסכן את החיים שלי ואנחנו נלחמים פה על המדינה, אנחנו לא משחקים’. היא אמרה שהבנק אמר שהוא מוכן לתת לי אופציה ולקחת כסף מהחשבון הפרטי. צחקתי כי זה לא עוזר לי בשום דבר, הרי אני לא צריך את הבנק כדי לקחת את הכסף הזה. בכל מקרה לקחנו 250 אלף שקלים כדי לתת לעובדים משכורת ב־10 בחודש, זה חוק ברזל מבחינתי והכי קריטי לי יותר מהכל. הרמתי ראש לשמיים ושאלתי: ‘איפה אני?’. הרגשתי שהכל בקריסה”.
לאחר המילואים התגייס הרוש לכיתת הכוננות של היישוב: “לקח לי כמה ימים להתעשת ולנחות כי עברתי חוויות לא קלות בעזה, ואז החלטתי שאני נכנס בפול כוח לעסק כדי להתחיל למכור את המצות. ניסיתי כל מיני דרכים וראיתי שזה לא התרומם”. הרוש נתקע עם כמות לא מבוטלת של סחורה, כשמספר הלקוחות קטן וההפסדים רבים. הוא פרסם בכלי התקשורת השונים את מצוקת העסק ופתח קמפיין מימון המונים דרך פלטפורמת “Givechak” שבמסגרתו ביקש מהתורמים לרכוש מצות לתרומה עבור חיילי צה”ל. “אנשים התחילו לתרום ועכשיו אנשים גם קונים וגם תורמים לחיילים, והרבה יחידות מהצבא פנו אלינו לספק להן מצות”, הוא אומר.
איך אתם עומדים בעומס?
“אנחנו עומדים בעומס ונשאר לנו עוד טון וחצי של מצות שקריטי עבורנו לחלק לחיילים או שיבואו אלינו לקנות. זה ממש יכול להציל אותנו”.
“המטרה - לצמצם את הנזק”
לאחרונה פנה אל הרוש ארגון JNF ארצות הברית ורכש ממנו 5,500 אריזות מצות בשווי 35 אלף דולר, שאותן יחלקו למפונים מעוטף עזה ומהצפון. “היעד שלי השנה הוא לא להרוויח, אלא לצמצם את הנזק הכספי כדי שאוכל לשמור על העסק הזה פתוח", הוא מסביר. "אנשים שקונים את המצות שלנו לא רק מקבלים מצות מדהימות, אלא עושים מצווה, כך שהעובדים במאפייה יכולים ללכת הביתה בידיעה שיש להם מקום לחזור אליו בעונה הבאה”.
בסיום שיחתנו מבקש הרוש להעביר מסר: “אנחנו רואים הרבה הפגנות שמתחדשות עכשיו והרבה בלגנים מכל מיני צדדים שונים של החברה, וחשוב לזכור שהעם שלנו הוא העם הכי יפה בעולם. ראיתי את זה בקמפיין שעשינו. מגיעים אנשים מכל גוני הקשת ובאים לתמוך, ומראים את הפרצוף הכי יפה שיש לעם ישראל להציע".
עוד הוא מוסיף: "זכינו להיות העם הכי טוב שיש, אנשים עם לב זהב, לב יהלומים. בא אליי לא מזמן מישהו מחולון במיוחד לנתיבות ואמר: ‘אני לא חוגג בכלל את ליל הסדר, אבל השנה אני רוצה לתמוך בך אז אני קונה מצות ואציין את ליל הסדר’. מתקשרים אליי הורים של אחיי לנשק, מפקדים, חיילים, חילונים, ימנים, שמאלנים, אנשי קיבוצים".
"אתה רואה אנשים מכל צבעי הקשת מגיעים לתמוך וזה מרגש. זו ארץ ישראל היפה שלנו. אני מתפלל שנשמור על האחדות הזו ולא ניתן שמה שקרה ב־7 באוקטובר יהיה לחינם. מי ייתן שזה יאחד אותנו ונתגבר על כל המחלוקות כי יש מיליון מחלוקות לכולם. גם במשפחה אנחנו לא דומים. אלוקים ברא אותנו שונים, ואת הדעות ואת המחלוקות אנחנו צריכים לשמור בצד ולזכור שיש לנו הרבה יותר מאחד ממפלג”.