השרה לשוויון חברתי מירב כהן שוחחה היום (ראשון) עם בן כספית ואריה אלדד בתוכניתם ב-103FM על האפשרות שיוטל סגר בתקופת חגי תשרי והזהירה: "אם לא נתחסן בהמונינו נגיע לסגר". השרה גם העריכה: "מאמינה שבקרוב נגיע למסקנה שצריך להרחיב את החיסון השלישי לגיל 40 ומעלה".
"צריך להגיד את האמת לציבור, והאמת היא שהמצב לא פשוט, שהתחלואה מכפילה את עצמה וכל כמה ימים מספר המאומתים עולה. ואם אנחנו לא נעשה משהו, וזה אומר ללכת להתחסן בהמונינו, אז אנחנו נגיע לסגר, וזאת האמת ואין מה ליפות אותה", אמרה השרה.
היא הדגישה: "אנחנו צריכים פה את עזרת הציבור כדי למגר את המגיפה כרגע. יצאנו עם המבצע של הבוסטר לבני ה-60 ומעלה שמתקדם יפה מאוד, אנחנו צריכים לתת עוד דחיפה בקרב הצעירים מגיל 12 ששם רק מחצית מהאוכלוסייה התחסנה. ויש לנו עוד כמיליון מבוגרים שלא התחסנו, זה בעיקר בקרב הרשויות הערביות והבדואיות, אבל אנחנו צריכים לדעת לעמוד גם באתגר הזה".
"צריך ללכת בכל הכוח לאוכלוסיות האלה, ואני אומרת – סגר נמצא שם באופק, ואנחנו עלולים להגיע לשם אם לא נתנהל בצורה מתאימה ולא נתחסן ולא נקפיד על ההנחיות. זה עדיין בידיים שלנו, זאת לא גזירת גורל. אני מאוד מקווה שלא נגיע לשם, כי המחירים הנפשיים והכלכליים הם אדירים".
"אני מאמינה שבקרוב נגיע למסקנה שצריך להרחיב את הבוסטר לגיל 40 ומעלה, והוא יכול לתת מענה תוך ימים ספורים. ולצד ההתחסנות אנחנו צריכים להרוויח זמן בצעדים שיאטו את קצב התפשטות המגיפה – אני אישית בעד תו ירוק אפילו מחמיר יותר, תו סגול לעסקים, אולי גם בנתב"ג נשקול הידוק של התנאים. אם זה בסופו של דבר יאפשר לנו להימנע מסגירת בתי הספר, אז זה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם".
כשנשאלה מה סוכם בישיבת הממשלה אמרה: "מותר לכל אחד לומר את מה שהוא מאמין. הקבינט הוא זה שקיבל את ההחלטות על ההגבלות האחרונות, ההחלטות הפרקטיות שהובאו היום לפתחה של הממשלה בכלל נוגעות להחרגת עיתונאים מההגבלות בנתב"ג והוצאנו את הודו מרשימת המדינות האדומות, שזו בשורה להרבה אנשים שצריכים להביא משם מטפלים סיעודיים. ברמה העקרונית יותר דיברנו על פנינו לאן, ויש גישות לכאן ולכאן".
"אני חושבת שלנו כממשלה יש הרבה מה לעשות כדי להגביר את אמון הציבור בנו, בישיבת הממשלה הזו הצעתי שאת הפרוטוקולים של הדיונים שלנו לא נשמור ל-30 שנה קדימה ונתנהל בשקיפות מלאה מול הציבור, אין מה להסתיר. זאת הצעה שהצעתי גם בקבינט הקודם. אני מבינה למה יש אנשים שאומרים שלפרסם את הכול אונליין יהפוך את הדיון לפופוליסטי ולהצגה אחת גדולה, כמו שאנחנו רואים הרבה פעמים בכנסת. מצד שני, 30 שנה זה גם לא מידתי, אפשר לקבוע שתוך חודש-חודשיים מפרסמים – זה גם יעזור לקבל את אמון הציבור וגם יאפשר לנו לעשות תהליך הפקת לקחים. זאת חקיקה לא מסובכת, אין לזה עלות תקציבית וזה במנדט של מזכירות הממשלה".
על הטענות על מחסור בהסברה ממשלתית אמרה: "אני חושבת שיש מקום למסביר לאומי שאיננו פוליטיקאי, כי יש יתרון למישהו שלא מזוהה עם מפלגה כזו או אחרת. הקשב הציבורי יהיה יותר גדול והוא פחות ייתפס כרגע כמישהו שמנסה להפיק איזה הון ציבורי".
בהמשך התייחסה לתקציב המדינה ולהישגים שרשמה במסגרתו. "לא מספיק אבל בהחלט רשמנו כמה דברים חשובים. קודם כל 300 מיליון שקלים שיושקעו בניצולי שואה שמקבלים כיום מעט מאוד סיוע מהמדינה, חלקם קצבה חודשית אבל חלקם רק פעם בשנה, וחלקם חיים בעוני. הצלחנו להעלות את קצבת אבטחת הכנסה לאנשים מבוגרים שחיים בעוני, ביטלנו את המנגנון המעוות שבמסגרתו לוקחים את קצבת הפרישה למי שממשיך לעבוד אחרי שחצה את גיל הפרישה, הבאנו תקציב לתוכנית תעסוקה למבוגרים. ועוד דברים שאני מקווה שנוכל להוציא לפועל ולעודד אנשים מבוגרים לצאת החוצה ולחיות חיים עצמאיים".
היא הוסיפה: "המשרד שלנו מתכלל את עבודת החומש למען צמצום הפערים ברשויות הערביות בישראל. אנחנו עובדים מול כל משרדי הממשלה כדי לבנות תוכנית כוללת, מחינוך, דיור, תחבורה, מניעת אלימות, ואני חושבת שזה אינטרס של כל אדם במדינה, לא משנה אם הוא מהצד הימני או השמאלי, שהפערים הכלכליים האלה יצומצמו. אתה יודע, אף פעם לא טוב שהשכן שלך גם עני, גם חסר השכלה וגם עם גישה לנשק".