הפסקת שידורי אל־ג'זירה בישראל אינה פגיעה בחופש העיתונות משום שהרשת לא בחלה בשום דרך להשמיץ את ישראל, ופרסמה סיפורים שידעה שהם חסרי שחר היה צריך להפסיק מזמן את שידורי אל־ג'זירה מישראל. האיחור בהחלטת הממשלה להפסיק את שידורי הערוץ מישראל נבע מרצונה שלא להחריף את היחסים עם קטאר שמתווכת במשא ומתן עם חמאס לשחרור החטופים.
אל ג'זירה חייב להיסגר, הבעיה היא שאנו זקוקים לבעליו לצידנו | דניאל רוט אבנרי
זעם ברשת: ה"עיתונאי" שתיעד את טבח חמאס בישראל - יקבל טיפול בחו"ל
דיווחיה של הרשת לא היו מעולם אובייקטיביים, והפסקת שידוריה מישראל אינה פגיעה בחופש העיתונות. שידורי אל־ג'זירה מישראל היו תמיד חד־צדדיים ומגמתיים, וזאת הייתה מדיניותה הברורה של הרשת. באמצע חודש מרץ 2008 הודיעה הממשלה שהיא מחרימה את הרשת ותפסיק לשתף איתה פעולה. זה קרה אחרי שהרשת סיקרה בצורה מעוותת אירועים ונמנעה מלספר לצופים שפעולת צה”ל בעזה באה בתגובה לירי רקטות מהרצועה.
דיבורים על סגירת משרדי הרשת נשמעו לראשונה לפני שמונה שנים, כשראש הממשלה נתניהו הודיע שהוא מתכוון לעשות זאת בנימוק ש”הרשת לא מפסיקה להסית לאלימות בהר הבית”. אל־ג'זירה לא בחלה בשום דרך להשמיץ את ישראל, ובחרה לפרסם סיפורים עיתונאיים שידעה שהם חסרי שחר. אחד הסיפורים ששידרה הרשת היה “ראיון” כביכול, שבו העידה מי ששירתה בצה”ל בתפקיד מנהלתי שהיא הרגה ילדים במסגרת שירותה בצה”ל. ה”ראיון” נלקח מתוכנית בידור אוקראינית, ולעורכים ברשת היה ידוע שמדובר בבדיה, אך למרות זאת הם בחרו לשדר זאת כתוכנית אותנטית.
במהלך מלחמת “חרבות ברזל” התראיינה ברשת מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן שנחטפה לעזה. היא עשתה זאת כדי להעביר מסר של שלום לעולם הערבי, אבל באל־ג'זירה החליטו לנצל את ההזדמנות לצורכי תעמולה. המראיין בחר לשאול אותה בין השאר אילו הוכחות יש לה לאירועי 7 באוקטובר. הערוץ לא הסתפק בכך וטמן לה מארב עיתונאי, כשבמהלך השידור תוכנן עימות, מבלי שהיא ידעה על כך, בינה ובין מי שאחראי על תיק האסירים בחמאס.
ההחלטה להפסיק את שידורי התחנה הקטארית מישראל מתבססת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. החוק, שאושר לראשונה בכנסת באפריל 2024, קובע בהוראת שעה שראש הממשלה ושר התקשורת יכולים להפעיל סנקציות נגד ערוץ זר שפוגע ביטחונית במדינת ישראל לאחר שהתקבלה על כך חוות דעת ביטחונית. החוק חוקק כדי שניתן יהיה להתמודד עם ערוץ אל־ג'זירה ועם ערוץ אל־מיאדין, שהוא ערוץ טלוויזיה לווייני ערבי מקורב לחיזבאללה.
הערוץ הלבנוני החל את שידוריו בשנת 2011 כדי לצמצם את השפעתן של רשתות ערביות פופולריות בעולם הערבי, ובהן אל־ג'זירה ואל־ערביה שהיא רשת בבעלות סעודית שמשדרת מדובאי. במהלך המלחמה החליטה הממשלה להשתמש בסעיף 39 לחוק יסוד הממשלה, והתקינה בשנה שעברה תקנות שעת חירום, ואולם בפועל לא נעשה דבר. בעבר הוחלט שבאישור שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון, ובאישור הקבינט המדיני־ביטחוני, ניתן למנוע את שידורי הערוץ ואת פעילותו בישראל. אבל תוקף תקנות שעת החירום פקע, ואז הוחלט להתמודד עם הסוגיה באמצעות חוק.
ראש הממשלה הבטיח שיפעל מיידית לעצירת פעולות הערוץ, וזמן קצר לאחר שהממשלה קיבלה את ההחלטה להפסיק את פעילות אל־ג'זירה מישראל, באו שוטרים אל משרדי הערוץ בירושלים וסגרו אותו. סגירת הערוץ איננה סוף פסוק, משום שאם הממשלה תאפשר לכתבי הערוץ לשדר מישראל, הם יוכלו לדווח לקטאר באמצעות מכשירים סלולריים, אך לא יוכלו להשתמש במצלמות.
כתבי הערוץ יוכלו לשדר גם משטחי הרשות הפלסטינית שעליהם לא חל החוק. אם צפיתם בשידורי הערוץ באמצעות הוט או yes, לא תוכלו לצפות עוד בשידורי הערוץ בארץ. החוק אינו חל על קליטת שידורים באמצעות צלחות לוויין ואנטנות, שבהן נקלטים השידורים בכפרים הערביים בישראל וברשות הפלסטינית.