1. עושים צחוק מהחוק
ביקור בשבת האחרונה בשוק בעיר העתיקה בעכו הזכיר לי את מזרח ירושלים. חלק מהחנויות והמסעדות פתוחות, בעלי סירות מציעים סיבוב ב־10 שקלים, ולמרבה הפחד - רבים מהעוברים והשבים מסתובבים ללא מסיכה. אם תרצו, מדובר במדגרת קורונה פוטנציאלית, ועכו מצטרפת בכך ליישובים אחרים במגזר הערבי. השבוע חנכו בכפרי הגליל ליין חתונות מחתרת במקומות תת־קרקעיים, מה שיכול להסביר את התחלואה במגזר הערבי. בשני המקרים, האכיפה המשטרתית אפסית.
בנימין נתניהו ניצל השבוע דיון בנושא הפשיעה במגזר כשאמר: "בעניין הקורונה היה לנו שיתוף פעולה חשוב בגל הראשון, והציבור הערבי הקדים ציבורים רבים אחרים בכך שפעל בחוכמה ותבונה, כולל מנהיגי הדת. עכשיו אנחנו רואים תופעה הפוכה, שעיקרה כרגע עלייה, הנובעת מריבוי החתונות. אני מבקש גם כאן את שיתוף הפעולה שלכם כמנהיגי ציבור, ולהסביר שכולנו כאן ערבים זה לזה".
ראש הממשלה יכול להטיף מוסר ולהתחנף (בעצת יועציו הפוליטיים) עד מחר בבוקר לאנשי המגזר הערבי, אבל להם יש גורו קורונה טוב בהרבה: הפוליטיקאים של המגזר החרדי, שעושים עבודת קודש (מבחינתם) ומצטיינים בהפעלת כל מנופי הלחץ על נתניהו, שנכנע להם בכל פעם מחדש. הם כבר הפכו למומחים בעקיפת תקנות הקורונה, בפתיחה חד־צדדית של בתי הספר ללימוד תורה בלי שום חשבון, בהפעלת בתי הכנסת, ולבסוף בכיפופו של ראש הממשלה כך שישנה את עמדתו, גם בעניין הגדלת הקנסות על מפירי החוק. מבחינת החרדים והערבים, החיסון של חברת פייזר, שאוטוטו מגיע (כפי שהבטיח ראש הממשלה), מאפשר להם לחגוג עם סוחרי הבורסה ללא שום חשבון.
מול השיקולים הפוליטיים המסכנים את בריאות הציבור ניצב שר הבריאות יולי אדלשטיין, שהפך לדון קישוט של הקורונה. הוא מבין היטב שהנגיף אינו מתחשב בשיקולים פוליטיים, אף על פי שאת הפוליטיקאים זה לא מעניין. אדלשטיין נלחם ככל יכולתו לבלימת הזינוק בתחלואה, אבל זה לא עוזר לו הרבה. שפע ההחלטות העקומות, שמעוררות את כעסם של בעלי העניין ועושות צחוק מהחוק - מונעות כל אפשרות למאבק אפקטיבי בנגיף.
משבר הקורונה מתנהל כמו בקרקס, וההחלטות אינן מתקבלות לפי רמת הסיכון לתחלואה, אלא לפי רמת הסיכון הפוליטי. בעניין זה החרדים עושים בית ספר לנתניהו. כתוצאה מכך, התוצאות עקומות ומעוררות בצדק תסכול.
חלק מחנויות הרחוב נפתחו, בניגוד לדעתו של שר הבריאות, אבל מרכזי המסחר והקניונים עדיין סגורים. איקאה החליטה לפתוח השבוע את שעריה, אבל בניגוד לסגר הראשון, שבו ההימור שלה הצליח, הפעם חזרה בה מכוונתה. בעקבות ההודעה של איקאה, אמר משה רוזנבלום, מנכ"ל רשת קניוני עופר: "לא ייתכן שמרכזי המסחר הגדולים יישארו סגורים ואיקאה תקבל יחס מיוחד. אם פותחים, אז לפתוח את כולם - כדי לפזר את ההתקהלויות שעלולות להיווצר במוקד מכירות אחד כמו איקאה. מהלך כזה מסוכן לבריאות הציבור לנוכח הצפיפות בתורים. אני ממש לא מבין את ההחלטה. 400 אלף איש עובדי הקניונים שמניעים את גלגלי המשק נשארו בבית. אם מתירים לפתוח רשת אחת המכנה את עצמה 'חנות', אז בבקשה - לפתוח הכל ולא באופן סלקטיבי".
גם חדרי הכושר סגורים על אף ההפגנות ותחינות קרן שתוי, מנכ"לית רשת הולמס פלייס, אך בתי התפילה פתוחים. ואולי צריך לתלות בפתח חדר הכושר שלט "בית כנסת"?
הצימרים נפתחו תוך כדי הסתערות של המוני בית ישראל, אבל בתי המלון - גם ב"איים ירוקים" באילת וים המלח - אמורים להיפתח רק במהלך השבוע הקרוב. סיפור המלונות באילת ובים המלח הוא דוגמה מצוינת לקרקס הקורונה ולכוחם של החרדים: ועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ יעקב אשר, ניסתה להרחיב את הקריטריונים לפתיחת המלונות, ועל הדרך להוסיף את טבריה ולהקל על הנופשים שהחלימו מהקורונה (רבים מהם מהמגזר החרדי). הם ניסו בכך לעשות מחטף מעל ראשו של שר הבריאות, שהיה הפעם ערני והזהיר כי הוא חושש מהפעלת לחצים נוספים עליו מצד פעילי ליכוד.
הניסיונות למצוא פשרה, גם מצדו של יריב לוין, יו"ר הכנסת ולשעבר שר התיירות, נכשלו. רק לאחד סדרת דיונים נוספת הושגה ההסכמה העקרונית, וכאמור בשבוע הקרוב אמורים הישראלים לחזור לעיר הדרומית, בכפוף לביצוע בדיקות קורונה. אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל, כבר נערכה בשבוע שעבר לפתיחת הרשת. "העיכוב בהחלטות לאשר את מתווה 'האיים הירוקים' אומלל", אמרה בתסכול. "אישור החוק היה מאפשר לאלפי עובדים לחזור למעגל העבודה", הוסיפה.
לאור החשש מעליית נתוני התחלואה, ברור כמעט לחלוטין שהשלב השלישי בהקלות, ובהן הרחבת מסגרות הלימודים בבתי הספר, פתיחת מרכזי הקניות, וכמובן פתיחת המסעדות ואולמות האירועים - יידחה שוב במקרה הטוב. במקרה הגרוע, וכפי שהעניינים נראים כעת, נגיע לסגר שלישי - אלא אם ברגע האחרון נזכה לנס חנוכה.
הפתרון היחיד שנותר לכל הנפגעים הוא פנייה לקבלת סעד משפטי. כך נהגו רשתות חנויות הצעצועים שעתרו באמצעות עורך הדין גדעון פישר לבג"ץ. כך גם נהגה הנהלת מרכזי ביג, וכך ינהג כל גורם עסקי אחר שהפך לנפגע קורונה. גם שר הבריאות מבין שהפך לקורבן הפוליטי של כל הפארסה הזאת, אך לצערו הוא אינו יכול לעתור לבג"ץ. ייתכן שהוא כבר מצטער שהסכים לקבל על עצמו את התפקיד המאתגר.
2. כרטיס צהוב
הלילה, לקראת חצות, חברת דירוג האשראי הבינלאומית בעלת המוניטין S&P (סטנדרד אנד פורס) תשגר מניו יורק את דירוג האשראי של ישראל. מדובר בהחלטה מסקרנת ביותר, שכן היא מתייחסת להשפעה יוצאת הדופן של מגיפת הקורונה. דירוג האשראי שנתנה החברה למשק הישראלי לפני כשנתיים היה מחמיא ביותר - AA מינוס עם אופק חיובי - הגבוה ביותר שניתן אי־פעם למדינת היהודים.
הציפיות היו בשמיים. כולם העריכו וקיוו שאנחנו בדרך למעלה, ושאומת הסטארט־אפ תעשה לכולם בית ספר. אלא שמאז שניתן הדירוג ידע המשק הישראלי מורדות ומורדות. החלטת הדירוג העדכנית תושפע כמובן מהנתונים הכלכליים הנגזרים מהמגיפה: הגירעון התקציבי המתקרב ל־140 מיליארד שקל, יחסי החובות הנאמדים ביותר מ־70% מהתוצר, ושיעור האבטלה המתקרב ליותר ממיליון מחוסרי עבודה.
מדובר במספרים יבשים שמאפיינים כל מדינה שנפגעה מהנגיף, אבל אצלנו עומדת מאחוריהם מציאות עגומה, וההחלטה תושפע לא רק מהנתונים, אלא בעיקר ממה שצפוי לנו בעתיד. כלכלני S&P צפויים להביע בסקירה דאגה ממספר תהליכים העוברים על המשק ועלולים לרסק אותו.
הנתון המדאיג הראשון הוא שגם לאחר שלוש מערכות בחירות אין עדיין תקציב מדינה מאושר - לא ל־2020 ולא ל־2021. מבחינתם מדובר בנקודה שחורה הפוגעת בממשל התאגידי וביכולת לנהל משק נורמלי. ללא תקציב מדינה לא ניתן לבצע שום תכנונים ארוכי טווח. ללא תקציב לא ניתן לבצע רפורמות מבניות חיוניות, שיהוו מנועי צמיחה עתידיים של המשק לאחר המגיפה. אין מדינה בעולם, במיוחד בעידן הקורונה, הפועלת ללא תקציב מאושר, אבל מתברר שבישראל שהכל אפשרי. אגב, בשביל הקביעה הזאת לא צריך את כלכלני S&P. זה בדיוק מה שאמרו בשבועות האחרונים נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, החשב הכללי הפורש רוני חזקיהו, כלכלני קרן המטבע ואנשי אקדמיה.
בעיה אחרת, חסרת תקדים בקנה מידה עולמי, שנמצאת באחריותו הישירה של שר האוצר ישראל כ"ץ, היא פרישתם של נושאי תפקידים בכירים באוצר מבלי שימונו להם מחליפים. אפילו דונלד טראמפ, שמחליף שרים ונושאי משרה כמו גרביים, לא מעז להשאיר את המשרות ללא מחליף. הבעיה העיקרית נוגעת לאי־מינוי מחליף קבוע (או זמני) לחשב הכללי. שר האוצר משדר שבכוונתו למנות מחליף זמני, והוא מנהל שיחות עם בכירים בתוך האוצר, אבל בינתיים המשרה עדיין פנויה.
הכלכלנים הבינלאומיים לא יהיו מוכנים לקנות הפעם תירוצים של "יהיה בסדר" ו"אוטוטו אנחנו יוצאים מהמשבר". במצב העניינים הנוכחי כל חברת דירוג סבירה הייתה מודיעה מיידית על הפחתת דירוג האשראי של ישראל, מה שהיה מקפיץ את עלויות גיוס הכספים. אבל להערכתי זה לא יקרה, ו־S&P תעניק לישראל הזדמנות נוספת לתיקון המחדל לפני שתקבל החלטה קיצונית. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, וכדי להוכיח שהיא אינה אדישה להפקרות בניהול ענייני המשק, היא תשנה את תחזית הדירוג העתידית מ"יציב" ל"שלילי".
יש לקוות שההחלטה תוציא סוף־סוף את הפוליטיקאים מאדישותם ותראה שיש מחיר להפקרות. אגב, חברות הדירוג האחרות יפרסמו אף הן בקרוב את דירוג האשראי שלהן. פיץ' תעשה זאת במהלך דצמבר, ואילו מודי'ס תפרסם את החלטתה לקראת סוף ינואר. כל החלטה שתקבל S&P לא תשפיע עליהן, והן עלולות לנקוט מהלך דרסטי יותר ולשלוף את הכרטיס האדום (של הורדת דירוג) ולא את הכרטיס הצהוב (הורדת אופק הדירוג).
3. שכונת ארנונה
אחד הוויכוחים שחוזרים על עצמם מדי שנה, וביתר שאת בשנת הקורונה, הוא גובה הארנונה לעסקים. "נוסחת העדכון" נקבעת מדי שנה על סמך שני מרכיבים שווים בערכם: עליית השכר הממוצע במגזר הציבורי ועליית המדד לצרכן. המועד הקבוע למדידה הוא חודש מאי. מדוע דווקא מאי ולא סוף השנה? כדי לתת לרשויות המקומיות מספיק זמן להתארגן בשביל לערער על ההתייקרות שנקבעה, ואולי אף לדרוש עדכון ארנונה חריג.
ואכן, מדי שנה פורצות מחלוקות בין העיריות לגופים העסקיים על גובה התשלום. למשל, השבוע התברר שעיריית בני ברק שינתה חד־צדדית את נוסחת הארנונה והגדילה את שטחי המסחר לצורך החישוב. זאת ואף זאת: למרות פסיקת בית המשפט, העירייה ממשיכה לחייב את בעלי העסקים רטרואקטיבית לפי הנוסחה הישנה.
חזרה לנוסחה. לפי העדכון שנקבע במאי 2020, הארנונה אמורה להתייקר בתחילת 2021 ב־1.1%. התוצאה התקבלה לאחר שהמדד שנצבר עד אז ירד ב־0.59% והשכר הממוצע במגזר הציבור עלה ב־2.8%. אלא שכאמור 2020 הייתה חריגה לפי כל קנה מידה, ואת הנוסחה אפשר לזרוק לפח.
השכר הממוצע במשק (ובעקיפין במגזר הציבורי) נופח בצורה מלאכותית לא בגלל הסכמי שכר נדיבים, אלא בגלל הוצאתם ממעגל העבודה של כמיליון עובדים בעלי משכורות נמוכות. המגזר העסקי נדרש לשלם בעקיפין (דרך הארנונה) את מחיר האבטלה שנוצר בגלל מחדלי הממשלה.
שנית, בגלל ההאטה במשק המדד ירד מתחילת 2020 ועד ספטמבר ב־0.7%. ביום ראשון הקרוב יפורסם מדד אוקטובר, ויש להניח שהוא ימשיך לרדת. הירידה החריגה במדד מעוותת את תמונת המצב ואינה משקפת שנה "נורמלית".
המגזר העסקי, בראשות נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, נהג עד השנה האחרונה להיאבק קשות נגד אבסורד הארנונה ולהתקוטט עם כל פוליטיקאי כדי לצמצם את ההתייקרות. אחרי הכל, עבור עסק קטן הארנונה מהווה הוצאה משמעותית של אלפי שקלים מהמחזור העסקי.
בעקבות הקורונה מבקשים בעלי העסקים הקטנים לבטל לחלוטין את הארנונה או לקבל הנחות של עשרות אחוזים. אבל גם כאן המאבק נתקל בקיר האטום של הבירוקרטיה. כדי שעסק יקבל פטור של 95% על תשלום ארנונה לתקופה של חודשיים, צריך לצלוח בשלום כמה שלבים.
תחילה יש לקבל אישור מרשות המסים לכך שהעסק זכאי למענק השתתפות בהוצאות קבועות, בגלל ירידה של 40% במחזור העסקים. כדי לקבל את האישור יש צורך להמציא באמצעות רואה החשבון סדרת אישורים בלתי נגמרת. אם האישור ניתן סוף־סוף, יש להעבירו בהקדם האפשרי לסוכנות לעסקים קטנים (שקיבלה את הסמכות למתן ההקלות בארנונה). הסוכנות לא תעניק את ההקלות אוטומטית, אלא תכביד עוד יותר. התנאי להנחות מצדה הוא שמחזור העסקים ירד ב־60% ולא ב־40% כפי שקבעה רשות המסים. מדובר בתהליך אטי, מורכב ומייאש שנמשך שבועות.
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה הבין את הבעיה, ולכן פנה שלשום בבוקר לראשי הרשויות בבקשה להקפיא את הליכי גביית תשלומי הארנונה לעסקים שנפגעו מהמשבר. מכיוון שהפנייה לא נעשתה על דעתו של שר האוצר, אלא בגיבוי השר עמיר פרץ, סביר שהיא לא תיענה בחיוב. באיגוד לשכות המסחר מעריכים שההקלות בארנונה יאושרו במקרה הטוב רק לקראת סוף 2020, ובמקרה הגרוע בתחילת 2021. ספק רב אם בעלי עסקים רבים יחזיקו מעמד עד אז.
4. היי דרומה
נתוני שירות התעסוקה שפורסמו השבוע מראים ששיעור האבטלה באילת גדל ל־41.2%. מדובר בשיא ארצי, אך ראש העירייה מאיר יצחק הלוי סבור שהנתון הקשה הזה אינו משקף את תמונת המצב האמיתית, וכי מצב האבטלה בפועל גרוע בהרבה.
"שירות התעסוקה לא מפרסם את נתוני האבטלה בקרב העצמאים שנאלצו לסגור את החנויות ועובדים נוספים שאינם נמצאים במעטפת התעסוקה השוטפת. לפי הנתונים שבידי, אנחנו בפועל ב־75% אבטלה, ואני יודע על מה אני מדבר. בכל מקרה מדובר במספרים מזעזעים, גם אם לא מביאים בחשבון את האבטלה בקרב בעלי העסקים הקטנים", אומר לי ראש העיר.
איך אתה מגיב על התנהלות ועדת החוקה השבוע בנוגע למתווה פתיחת המלונות באילת?
"ועדת החוקה התנהלה בעליבות הגדולה ביותר שאי־פעם ראיתי. אני עובר תקופה לא פשוטה, וזה קשה במיוחד כשאני רואה את הזחיחות וחוסר החמלה של הפוליטיקאים. אני באמת חרד לגורל העיר אילת, ומה שהיה השבוע בכנסת לא ראיתי אף פעם. העיכוב במתווה פתיחת המלונות ב'איים הירוקים' הוא תעודת עניות מהמדרגה הגבוהה ביותר למערכת הפוליטית. השיקולים הם מתוך עולמות של אינטרסים פוליטיים ומגזריים צרים. החלטתי לא לתת פרשנות פוליטית, ואני לא רוצה לתקוף את המגזר החרדי. אני מעוניין בסך הכל לקדם את האינטרסים של תושבי העיר ולא רוצה להתחיל להתחשבן עם אף פוליטיקאי ספציפי. אני מקווה מאוד שבסופו של דבר השפיות תחזור מהר למערכת הפוליטית".
איך בינתיים מנהלים עיר עם 41% אבטלה - או 75% - תלוי במדידה?
"אני עוסק הרבה מהזמן בעידוד רוחם של התושבים בניסיון לתת להם איזשהו אופק ועתיד תעסוקתי. נושא התיירות הוא מרכז העסקים של העיר. אנחנו בעירייה מטפלים גם בנושאי רווחה ומשתדלים להקנות לתושבים גם עושר רוחני. מדובר, בין השאר, במאמץ שאני משקיע לדאוג למחשוב מערכת החינוך ולהעניק לתלמידים חינוך טכנולוגי.
"בתי הספר בכיתות א'־ד' פתוחים אצלנו שישה ימים בשבוע ולא חמישה ימים כמו בכל הארץ. זאת החלטה שאני דחפתי אליה. בינתיים הטיסות לעיר ממשיכות להתקיים איכשהו. כל יום יוצאות שתי טיסות של ארקיע ושתיים של ישראייר, ומבחינתנו זה צינור חמצן. הטיסות הבינלאומיות מאילת וממנה לא מתקיימות בכלל. בכל רחבי העיר לא תמצא אפילו תייר אחד".
אתה ער לכך שנושא התיירות לאיחוד האמירויות מאוד פופולרי. אינך חושש לפגיעה בתיירות לעיר או לתעשיית הכנסים?
"אתה מעלה כאן נקודה שבהחלט מאתגרת אותנו. בכל הנושא של התיירות והקשר עם האמירויות צריך לחשב מסלול מחדש, ויש לזה גם יתרונות. כך למשל כבר הצענו לחברינו מאמירויות להפוך את אילת לפרוזדור גיאוגרפי למדינות המפרץ בכל מה שנוגע לתחום החדשנות וההייטק ולראות בנו אזור מועדף. אנחנו כבר עובדים על הנושא ומגישים תוכניות אסטרטגיות ומקווים מאוד שנצליח. אך הנסיכויות עלולות גם להפוך מבחינתנו בהחלט לאיום אסטרטגי, ואני לא אדיש לכך. צריך לדעת להיערך אליו. אנחנו מנסים למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה. למשל, הם מתעניינים מאוד בנושא חקר הים והאקולוגיה הימית. נפגשתי איתם ונתחיל לקדם שיתופי פעולה".
מה קורה עם התוכניות להקמת הקזינו ששר התיירות הקודם יריב לוין הבטיח לכם?
"הוקמה בזמנו ועדה בראשות לוין להקמת קזינו בעיר, ושר התיירות הקודם תומך בכך. הצענו מתווה להפעלת המקום והוא תקוע בגלל המפלגות החרדיות. למעט דיון אחד, עדיין לא התקיים דיון מסודר, כי יש ועדה שעדיין מגבשת המלצות. בשלב זה יש לי נושאים בוערים לעסוק בהם".