ביקור בשבת האחרונה בשוק בעיר העתיקה בעכו הזכיר לי את מזרח ירושלים. חלק מהחנויות והמסעדות פתוחות, בעלי סירות מציעים סיבוב ב־10 שקלים, ולמרבה הפחד - רבים מהעוברים והשבים מסתובבים ללא מסיכה. אם תרצו, מדובר במדגרת קורונה פוטנציאלית, ועכו מצטרפת בכך ליישובים אחרים במגזר הערבי. השבוע חנכו בכפרי הגליל ליין חתונות מחתרת במקומות תת־קרקעיים, מה שיכול להסביר את התחלואה במגזר הערבי. בשני המקרים, האכיפה המשטרתית אפסית.
בנימין נתניהו ניצל השבוע דיון בנושא הפשיעה במגזר כשאמר: "בעניין הקורונה היה לנו שיתוף פעולה חשוב בגל הראשון, והציבור הערבי הקדים ציבורים רבים אחרים בכך שפעל בחוכמה ותבונה, כולל מנהיגי הדת. עכשיו אנחנו רואים תופעה הפוכה, שעיקרה כרגע עלייה, הנובעת מריבוי החתונות. אני מבקש גם כאן את שיתוף הפעולה שלכם כמנהיגי ציבור, ולהסביר שכולנו כאן ערבים זה לזה".
מול השיקולים הפוליטיים המסכנים את בריאות הציבור ניצב שר הבריאות יולי אדלשטיין, שהפך לדון קישוט של הקורונה. הוא מבין היטב שהנגיף אינו מתחשב בשיקולים פוליטיים, אף על פי שאת הפוליטיקאים זה לא מעניין. אדלשטיין נלחם ככל יכולתו לבלימת הזינוק בתחלואה, אבל זה לא עוזר לו הרבה. שפע ההחלטות העקומות, שמעוררות את כעסם של בעלי העניין ועושות צחוק מהחוק - מונעות כל אפשרות למאבק אפקטיבי בנגיף.
משבר הקורונה מתנהל כמו בקרקס, וההחלטות אינן מתקבלות לפי רמת הסיכון לתחלואה, אלא לפי רמת הסיכון הפוליטי. בעניין זה החרדים עושים בית ספר לנתניהו. כתוצאה מכך, התוצאות עקומות ומעוררות בצדק תסכול.
חלק מחנויות הרחוב נפתחו, בניגוד לדעתו של שר הבריאות, אבל מרכזי המסחר והקניונים עדיין סגורים. איקאה החליטה לפתוח השבוע את שעריה, אבל בניגוד לסגר הראשון, שבו ההימור שלה הצליח, הפעם חזרה בה מכוונתה. בעקבות ההודעה של איקאה, אמר משה רוזנבלום, מנכ"ל רשת קניוני עופר: "לא ייתכן שמרכזי המסחר הגדולים יישארו סגורים ואיקאה תקבל יחס מיוחד. אם פותחים, אז לפתוח את כולם - כדי לפזר את ההתקהלויות שעלולות להיווצר במוקד מכירות אחד כמו איקאה. מהלך כזה מסוכן לבריאות הציבור לנוכח הצפיפות בתורים. אני ממש לא מבין את ההחלטה. 400 אלף איש עובדי הקניונים שמניעים את גלגלי המשק נשארו בבית. אם מתירים לפתוח רשת אחת המכנה את עצמה 'חנות', אז בבקשה - לפתוח הכל ולא באופן סלקטיבי".
גם חדרי הכושר סגורים על אף ההפגנות ותחינות קרן שתוי, מנכ"לית רשת הולמס פלייס, אך בתי התפילה פתוחים. ואולי צריך לתלות בפתח חדר הכושר שלט "בית כנסת"?
הצימרים נפתחו תוך כדי הסתערות של המוני בית ישראל, אבל בתי המלון - גם ב"איים ירוקים" באילת וים המלח - אמורים להיפתח רק במהלך השבוע הקרוב. סיפור המלונות באילת ובים המלח הוא דוגמה מצוינת לקרקס הקורונה ולכוחם של החרדים: ועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ יעקב אשר, ניסתה להרחיב את הקריטריונים לפתיחת המלונות, ועל הדרך להוסיף את טבריה ולהקל על הנופשים שהחלימו מהקורונה (רבים מהם מהמגזר החרדי). הם ניסו בכך לעשות מחטף מעל ראשו של שר הבריאות, שהיה הפעם ערני והזהיר כי הוא חושש מהפעלת לחצים נוספים עליו מצד פעילי ליכוד.
הניסיונות למצוא פשרה, גם מצדו של יריב לוין, יו"ר הכנסת ולשעבר שר התיירות, נכשלו. רק לאחד סדרת דיונים נוספת הושגה ההסכמה העקרונית, וכאמור בשבוע הקרוב אמורים הישראלים לחזור לעיר הדרומית, בכפוף לביצוע בדיקות קורונה. אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל, כבר נערכה בשבוע שעבר לפתיחת הרשת. "העיכוב בהחלטות לאשר את מתווה 'האיים הירוקים' אומלל", אמרה בתסכול. "אישור החוק היה מאפשר לאלפי עובדים לחזור למעגל העבודה", הוסיפה.
לאור החשש מעליית נתוני התחלואה, ברור כמעט לחלוטין שהשלב השלישי בהקלות, ובהן הרחבת מסגרות הלימודים בבתי הספר, פתיחת מרכזי הקניות, וכמובן פתיחת המסעדות ואולמות האירועים - יידחה שוב במקרה הטוב. במקרה הגרוע, וכפי שהעניינים נראים כעת, נגיע לסגר שלישי - אלא אם ברגע האחרון נזכה לנס חנוכה.
הפתרון היחיד שנותר לכל הנפגעים הוא פנייה לקבלת סעד משפטי. כך נהגו רשתות חנויות הצעצועים שעתרו באמצעות עורך הדין גדעון פישר לבג"ץ. כך גם נהגה הנהלת מרכזי ביג, וכך ינהג כל גורם עסקי אחר שהפך לנפגע קורונה. גם שר הבריאות מבין שהפך לקורבן הפוליטי של כל הפארסה הזאת, אך לצערו הוא אינו יכול לעתור לבג"ץ. ייתכן שהוא כבר מצטער שהסכים לקבל על עצמו את התפקיד המאתגר.
הלילה, לקראת חצות, חברת דירוג האשראי הבינלאומית בעלת המוניטין S&P (סטנדרד אנד פורס) תשגר מניו יורק את דירוג האשראי של ישראל. מדובר בהחלטה מסקרנת ביותר, שכן היא מתייחסת להשפעה יוצאת הדופן של מגיפת הקורונה. דירוג האשראי שנתנה החברה למשק הישראלי לפני כשנתיים היה מחמיא ביותר - AA מינוס עם אופק חיובי - הגבוה ביותר שניתן אי־פעם למדינת היהודים.
הציפיות היו בשמיים. כולם העריכו וקיוו שאנחנו בדרך למעלה, ושאומת הסטארט־אפ תעשה לכולם בית ספר. אלא שמאז שניתן הדירוג ידע המשק הישראלי מורדות ומורדות. החלטת הדירוג העדכנית תושפע כמובן מהנתונים הכלכליים הנגזרים מהמגיפה: הגירעון התקציבי המתקרב ל־140 מיליארד שקל, יחסי החובות הנאמדים ביותר מ־70% מהתוצר, ושיעור האבטלה המתקרב ליותר ממיליון מחוסרי עבודה.
מדובר במספרים יבשים שמאפיינים כל מדינה שנפגעה מהנגיף, אבל אצלנו עומדת מאחוריהם מציאות עגומה, וההחלטה תושפע לא רק מהנתונים, אלא בעיקר ממה שצפוי לנו בעתיד. כלכלני S&P צפויים להביע בסקירה דאגה ממספר תהליכים העוברים על המשק ועלולים לרסק אותו.
הנתון המדאיג הראשון הוא שגם לאחר שלוש מערכות בחירות אין עדיין תקציב מדינה מאושר - לא ל־2020 ולא ל־2021. מבחינתם מדובר בנקודה שחורה הפוגעת בממשל התאגידי וביכולת לנהל משק נורמלי. ללא תקציב מדינה לא ניתן לבצע שום תכנונים ארוכי טווח. ללא תקציב לא ניתן לבצע רפורמות מבניות חיוניות, שיהוו מנועי צמיחה עתידיים של המשק לאחר המגיפה. אין מדינה בעולם, במיוחד בעידן הקורונה, הפועלת ללא תקציב מאושר, אבל מתברר שבישראל שהכל אפשרי. אגב, בשביל הקביעה הזאת לא צריך את כלכלני S&P. זה בדיוק מה שאמרו בשבועות האחרונים נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, החשב הכללי הפורש רוני חזקיהו, כלכלני קרן המטבע ואנשי אקדמיה.
בעיה אחרת, חסרת תקדים בקנה מידה עולמי, שנמצאת באחריותו הישירה של שר האוצר ישראל כ"ץ, היא פרישתם של נושאי תפקידים בכירים באוצר מבלי שימונו להם מחליפים. אפילו דונלד טראמפ, שמחליף שרים ונושאי משרה כמו גרביים, לא מעז להשאיר את המשרות ללא מחליף. הבעיה העיקרית נוגעת לאי־מינוי מחליף קבוע (או זמני) לחשב הכללי. שר האוצר משדר שבכוונתו למנות מחליף זמני, והוא מנהל שיחות עם בכירים בתוך האוצר, אבל בינתיים המשרה עדיין פנויה.
הכלכלנים הבינלאומיים לא יהיו מוכנים לקנות הפעם תירוצים של "יהיה בסדר" ו"אוטוטו אנחנו יוצאים מהמשבר". במצב העניינים הנוכחי כל חברת דירוג סבירה הייתה מודיעה מיידית על הפחתת דירוג האשראי של ישראל, מה שהיה מקפיץ את עלויות גיוס הכספים. אבל להערכתי זה לא יקרה, ו־S&P תעניק לישראל הזדמנות נוספת לתיקון המחדל לפני שתקבל החלטה קיצונית. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, וכדי להוכיח שהיא אינה אדישה להפקרות בניהול ענייני המשק, היא תשנה את תחזית הדירוג העתידית מ"יציב" ל"שלילי".
יש לקוות שההחלטה תוציא סוף־סוף את הפוליטיקאים מאדישותם ותראה שיש מחיר להפקרות. אגב, חברות הדירוג האחרות יפרסמו אף הן בקרוב את דירוג האשראי שלהן. פיץ' תעשה זאת במהלך דצמבר, ואילו מודי'ס תפרסם את החלטתה לקראת סוף ינואר. כל החלטה שתקבל S&P לא תשפיע עליהן, והן עלולות לנקוט מהלך דרסטי יותר ולשלוף את הכרטיס האדום (של הורדת דירוג) ולא את הכרטיס הצהוב (הורדת אופק הדירוג).
אחד הוויכוחים שחוזרים על עצמם מדי שנה, וביתר שאת בשנת הקורונה, הוא גובה הארנונה לעסקים. "נוסחת העדכון" נקבעת מדי שנה על סמך שני מרכיבים שווים בערכם: עליית השכר הממוצע במגזר הציבורי ועליית המדד לצרכן. המועד הקבוע למדידה הוא חודש מאי. מדוע דווקא מאי ולא סוף השנה? כדי לתת לרשויות המקומיות מספיק זמן להתארגן בשביל לערער על ההתייקרות שנקבעה, ואולי אף לדרוש עדכון ארנונה חריג.
ואכן, מדי שנה פורצות מחלוקות בין העיריות לגופים העסקיים על גובה התשלום. למשל, השבוע התברר שעיריית בני ברק שינתה חד־צדדית את נוסחת הארנונה והגדילה את שטחי המסחר לצורך החישוב. זאת ואף זאת: למרות פסיקת בית המשפט, העירייה ממשיכה לחייב את בעלי העסקים רטרואקטיבית לפי הנוסחה הישנה.
חזרה לנוסחה. לפי העדכון שנקבע במאי 2020, הארנונה אמורה להתייקר בתחילת 2021 ב־1.1%. התוצאה התקבלה לאחר שהמדד שנצבר עד אז ירד ב־0.59% והשכר הממוצע במגזר הציבור עלה ב־2.8%. אלא שכאמור 2020 הייתה חריגה לפי כל קנה מידה, ואת הנוסחה אפשר לזרוק לפח.
תחילה יש לקבל אישור מרשות המסים לכך שהעסק זכאי למענק השתתפות בהוצאות קבועות, בגלל ירידה של 40% במחזור העסקים. כדי לקבל את האישור יש צורך להמציא באמצעות רואה החשבון סדרת אישורים בלתי נגמרת. אם האישור ניתן סוף־סוף, יש להעבירו בהקדם האפשרי לסוכנות לעסקים קטנים (שקיבלה את הסמכות למתן ההקלות בארנונה). הסוכנות לא תעניק את ההקלות אוטומטית, אלא תכביד עוד יותר. התנאי להנחות מצדה הוא שמחזור העסקים ירד ב־60% ולא ב־40% כפי שקבעה רשות המסים. מדובר בתהליך אטי, מורכב ומייאש שנמשך שבועות.
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה הבין את הבעיה, ולכן פנה שלשום בבוקר לראשי הרשויות בבקשה להקפיא את הליכי גביית תשלומי הארנונה לעסקים שנפגעו מהמשבר. מכיוון שהפנייה לא נעשתה על דעתו של שר האוצר, אלא בגיבוי השר עמיר פרץ, סביר שהיא לא תיענה בחיוב. באיגוד לשכות המסחר מעריכים שההקלות בארנונה יאושרו במקרה הטוב רק לקראת סוף 2020, ובמקרה הגרוע בתחילת 2021. ספק רב אם בעלי עסקים רבים יחזיקו מעמד עד אז.
"שירות התעסוקה לא מפרסם את נתוני האבטלה בקרב העצמאים שנאלצו לסגור את החנויות ועובדים נוספים שאינם נמצאים במעטפת התעסוקה השוטפת. לפי הנתונים שבידי, אנחנו בפועל ב־75% אבטלה, ואני יודע על מה אני מדבר. בכל מקרה מדובר במספרים מזעזעים, גם אם לא מביאים בחשבון את האבטלה בקרב בעלי העסקים הקטנים", אומר לי ראש העיר.
"בתי הספר בכיתות א'־ד' פתוחים אצלנו שישה ימים בשבוע ולא חמישה ימים כמו בכל הארץ. זאת החלטה שאני דחפתי אליה. בינתיים הטיסות לעיר ממשיכות להתקיים איכשהו. כל יום יוצאות שתי טיסות של ארקיע ושתיים של ישראייר, ומבחינתנו זה צינור חמצן. הטיסות הבינלאומיות מאילת וממנה לא מתקיימות בכלל. בכל רחבי העיר לא תמצא אפילו תייר אחד".
התרעות פיקוד העורף