ישראל ולבנון נכנסות בימים האלה לישורת האחרונה של המו"מ על קביעת הגבול הימי. אם לא יצוצו מכשולים של הרגע האחרון, השנה החדשה עשויה להביא איתה בשורה של הסכם, שחשיבותו האסטרטגית לישראל לא נופלת מזו של הסכמי אברהם ואף עולה עליה.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 


בסוף השבוע הזה ילמדו בישראל את הצעת התיווך האחרונה שהביא השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין. הפערים בין הצדדים נראים מצומצמים, ועל פניו נראה שאפשר להגיע בתוך שבועות להסכם על סימון הגבול הימי בין המדינות, הסכם שגם יסמן שינוי דרמטי במאזן האסטרטגי שלנו.
זו תהיה הפעם הראשונה שבה שתי המדינות יתחמו על הסכם ביניהן, מאז נחתם "הסכם השלום" מול הנשיא אמין ג'ומאייל ב־1983, שלא זכה לשרוד אפילו שנה. ההסכם המתגבש עכשיו לא יהיה הסכם שלום וגם לא אי־לוחמה. אולם אם נזכה לראות את נציגי ממשלת לבנון מתייצבים בנאקורה וחותמים על הסכם מול הנציגים הישראלים, זה יהיה השינוי המשמעותי ביותר ביחסינו עם לבנון זה עשרות שנים.

ישראל הפגינה גמישות במו"מ והניחה הצעה שהיא Win-Win. על פי ההצעה הישראלית, קו הגבול יתוקן כך שכל מאגר הגז "כריש" וגם שולי הביטחון שלו יישארו בצד הישראלי, וכל מאגר "קאנה" יימצא בצד הלבנוני. הרעיון הוא ליצור מאזן יציב: מול האסדה הישראלית תעמוד האסדה הלבנונית, וכל צד יידע שפגיעה באסדה של הצד האחר תוביל גם לאובדן נכסי הגז שלו.


את השבוע האחרון עשה המתווך האמריקאי בפריז עם אנשי חברת טוטאל, שאמורה לקדוח את באר הגז במאגר הלבנוני. הוכשטיין דחק בהם להקדים ככל האפשר את העבודות, כדי להמחיש ללבנונים מה הם עומדים להפסיד אם לא ייחתם הסכם. במקביל, פנה גם ראש הממשלה יאיר לפיד לנשיא הצרפתי עמנואל מקרון וביקש שגם הוא ידרבן את חברת האנרגיה. ההפקה של הגז בצד הישראלי תתחיל באמצע החודש הבא.
מאגר הגז שהתגלה בים הוא האור האחרון שנותר במנהרה החשוכה של מדינת לבנון. ההפקה שלו היא הסיכוי היחיד והאחרון של לבנון לחזור להיות מדינה מתפקדת. עבור ישראל, יש כאן פוטנציאל לזכייה בפרס גדול הרבה יותר מהמיצוי של מאגר הגז האדיר שהתגלה ב"כריש": אם יתחילו שתי המדינות ליהנות במקביל ממשאבי הגז, זה יעקר דרמטית את המוטיבציה של חיזבאללה להתחכך בישראל.


יתרה מזאת, אם נראה בשנים הקרובות את שתי האסדות ניצבות זו מול זו – יש סיכוי לא רע למסד מאזן הרתעה יציב יותר מול חיזבאללה ולבנון. ואם נעז לחלום לרגע, אפשר גם לדמיין חזון שבו ישראל ולבנון משתמשות באותו צינור גז כדי לספק את הביקוש באירופה, סוג של שותפות ישראלית־לבנונית.

החזון הזה מוציא את חיזבאללה מדעתו: הממשלה שהוא עצמו שותף לה עומדת לחתום על הסכם עם הישראלים שנואי נפשו. אבל חיזבאללה גם מבין שאם יכשיל את ההסכם וייתפס כמי שגזל מלבנון את עתידה וגזר עליה דלות נצחית – הוא יאבד כליל את הבסיס הפוליטי שלו בחברה הלבנונית. לעת עתה, הוא מגביר את הדציבלים בנביחות ובאיומים שלו, אבל לא בטוח שהוא יעז גם לנשוך.


שופטים אנינים


לאחרונה התברר שהחזון האוטופי הזה גם מוציא מדעתם כמה ישראלים, כמו אנשי פורום "קהלת", שטוענים כי ההסכם המתגבש אינו חוקי. אנשי "קהלת" עתרו לבג"ץ בדרישה שכל הסכם שייחתם עם לבנון על המים הכלכליים יובא למשאל עם. חוות הדעת שהכינה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, קובעת כי הסכם על סימון קו הגבול במים הכלכליים לא חוסה תחת חוק יסוד "משאל עם" כפי שטוענים העותרים, והיועמ"שית סבורה שניתן להגן בבג"ץ על העמדה הזאת.


אבל מה שמטריד כרגע יותר מההתרסה המטופשת של אנשי "קהלת" הוא מה יעשה חיזבאללה בזמן שנותר עד לחתימת ההסכם. ביום ראשון יתחלף מפקד פיקוד הצפון, והאלוף אמיר ברעם יעביר לידיו של האלוף אורי גורדין פיקוד שדרוך עד הקצה לקדם פרובוקציה של חיזבאללה למול אסדת "כריש".


האלוף היוצא ברעם מעריך, בשונה מרבים בצה"ל, כי חיזבאללה ייזהר מפעולה הרפתקנית שעלולה להוביל אותו לעימות רחב ולאובדן הסיכוי של לבנון ליהנות ממשאבי הגז. אם יפעל חיזבאללה, מעריך ברעם, זה יהיה בדרך שקולה ומדודה, שאפיינה אותו בשנים האחרונות, שלא תסכן אותו בהתדרדרות לעימות. משהו בנוסח מל"טי הצילום ששלח ביולי. למרות זאת, פיקוד הצפון, כמו חיל האוויר ושאר המערכים בצה"ל, יישארו ערוכים ללחימה.


עד שיתברר אם יש או אין הסכם, יעברו עוד כמה שבועות של מתיחות ואולי גם של חיכוך. אולם יש סיכוי לא רע שהרמטכ"ל הבא, הרצי הלוי, יזכה להיכנס לתפקיד אחרי שהמוקש הזה ינוטרל. לפני זה, יש לקוות ששופטי בג"ץ האנינים יתעשתו ויאפשרו להשלים את המינוי בעתו.


אותם שופטים, שלפני רגע לא ראו שום פסול בכך שנאשם בפלילים ירכיב ממשלה, אינם יכולים היום לשאת את המחשבה שחברם לכס המשפט, מני מזוז, ימונה לתפקיד הפעוט של יו"ר ועדת מינוי בכירים בידי ממשלת מעבר רחמנא ליצלן. אולי זה לונג־קוביד, אבל נדמה ששופטי בג"ץ איבדו את חוש הריח להבחין בין כשר לבין מסריח.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]