גדעון סער וזאב אלקין כבר לא לבד. המתקפה החזיתית של ח"כ דוד ביטן נגד ראש הממשלה העתידי בנימין נתניהו בימים האחרונים היא ללא ספק יוצאת דופן. רק בהבדל קטן מסער ואלקין: ביטן משמיע את ביקורתו מספסלי הליכוד.
גורמים בליכוד מאיימים: בלי תיקיים ראויים - לא נשב בממשלה
מתח גדול בליכוד לפני חלוקת התיקים: "לרוב אין מושג מה קורה"
מעטים הם המקרים שבהם העזו ח"כים בליכוד לתקוף את היו"ר בפרהסיה כפי שעושה זאת ביטן בימים אלה. את ביטן אני מכיר יותר מ־35 שנים, מהימים שבהם ניהל את סניף הליכוד בראשון לציון ביד רמה. למרות גילו הצעיר הוא גילה כבר אז מנהיגות כריזמטית והפגין עצמאות כשחבר עם חבריו בסניף הליכוד בעיר היין לקואליציה של ראש העירייה מאיר ניצן , שהיה מזוהה עם מפלגת העבודה. זאת בניגוד לעמדת מרכז הליכוד, שפעל לאורך שנים להציב מועמד מטעם המפלגה מול ניצן.
באותן שנים חשפתי בעיתונות פרשיות של הפרות אמונים של ניצן שבגינן הוא הורשע ונידון למאסר על תנאי ולקנס. למרות זאת, ביטן וחבריו המשיכו לתמוך בניצן לראשות העיר. כששאלתי אותו באותם ימים מדוע הוא ממשיך לתמוך בניצן במקום במועמד מטעם הליכוד, הוא השיב: "אני עושה מה שטוב לעיר ולליכוד בראשון לציון. ניצן טוב מאוד לראשון לציון, ובאותה מידה הוא טוב למצביעי הליכוד".
זה ביטן שתקף אתמול בראיון ל־103FM את ההתנהלות של נתניהו בכל מה שקשור להקמת הקואליציה והממשלה, והאשים אותו שאינו יודע לנהל מו"מ וש"עבר את הגבול" בהליכה לקראת השותפות. אין ספק, ביטן חושף באופן ברור התנהלות כושלת של נתניהו מול שותפיו הקואליציוניים בכל מה שקשור להרכבת הקואליציה העתידית.
למעשה, שותפיו הקטנים מצליחים להוציא ממנו הרבה יותר ממה שציפו בליכוד, שם קשה להסתיר את ההתמרמרות ואפשר לחוש את האווירה הקשה שמלווה ח"כים כמו ישראל כץ, דוד אמסלם ויולי אדלשטיין. הם היו בכירים בממשלות הליכוד' והיום, בשעה שנתניהו מחלק תיקים משמעותיים לשותפיו, הם ניצבים כמחזרים על הפתחים לקבל תיק משמעותי.
מי שמכיר את נתניהו יאמר שזה לא אותו נתניהו , שידע להקשיח עמדות מול שותפיו הקואליציוניים ולהעניק לחבריו בליכוד תיקים משמעותיים. הכישלון של נתניהו באיוש הקואליציה והרכבת ממשלתו מתחיל כבר בשריונים לרשימת הליכוד לכנסת, כשהציב את עמיחי שיקלי במקום ה־14, את עידית סילמן במקום ה־16 ואת משה סעדה במקום ה־28 . מנגד, הוא לא שיבץ במקום ריאלי נציג לדרוזים, לאתיופים ולרוסים.
כל עוד מדובר בבעיות של הליכוד, ניחא. אולם כשמדובר בראש ממשלה, שאמור לנהל מדינה עם כל כך הרבה בעיות שמונחות לפתחה, זה בהחלט מדאיג. רק השבוע התבשרנו על העלאת הריבית בפעם השישית ברצף, על ייקור מוצרי החלב, ועל ההעלאה הצפויה של מחירי הדלק, החשמל והמים. מתחילים גם לבצבץ סימני מיתון ועלייה בשיעור האבטלה.
דרישות המפלגות החרדיות בקואליציה מסתכמות במיליארדים. הדרישות של שר האוצר העתידי סמוטריץ' יובילו להזרמה של כסף רב להתנחלויות. כפי שזה נראה, נתניהו של ימים אלה , שרוצה - כדברי ביטן - להקים ולתחזק ממשלה בכל מחיר, ייכנע ללחצים הללו, והשאלה היא מאין יבוא הכסף?
ועדיין לא דיברנו על צורכי הביטחון, על תקצוב של המשטרה על מנת לחזק את ביטחון הפנים, ועל הצורך של מערכות החינוך והבריאות להגדלת תקציב. עכשיו ברור למה כל אלה שדיברו לפני הבחירות בזכות השכבות החלשות והשקופים לא דורשים את תיק הרווחה.