1. אשראי מוגבל
"תוכניתה של ממשלת הימין החדשה לרפורמה במערכת המשפט עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל", נכתב ב־13 בינואר השנה. אזהרה זו שוגרה לא על ידי כלכלני חברת הדירוג מודי'ס. מזה כבר התרגשנו מספיק. הכותב הוא מקסים רינבינקוב, האחראי על דירוג המשק הישראלי בחברת הדירוג סטנדרט אנד פורס - S&P. בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס הוסיף: "הרפורמה עלולה ליצור סיכונים שליליים לדירוג של ישראל ולערער את שיווי המשקל הנוכחי".
S&P מדרגת מאז 2018 את המשק הישראלי בדירוג המחמיא ביותר של AA מינוס באופק דירוג יציב. S&P ואיתה המשק זכו למחמאות ובצדק בעקבות הדירוג המחמיא. עלויות גיוס ההון למשק הפכו לאפסיות. פירמות ישראליות גייסו הון בריבית אפס. השקל הפך לפלא עולמי, כשהגיע לדרגת המטבע החזק בעולם ואיתו גם הכלכלה. התעסוקה הגיעה לשיא וכך גם היצוא.
אלא שההישגים מתחילים לרדת לטמיון, ואת זה רואים בבורסה, בשוק המט"ח וגם בסימנים ראשונים לגירעון בתקציב. אם המהפכה המשפטית לא תבוטל או לא תתקבל בהסכמה, המצב רק ילך ויחמיר, וסערת מודי'ס תהפוך למושלמת. תחזית הדירוג הבאה של S&P שתפורסם בקרוב תהפוך לשלילית - ולא רק היא. בעמדת המתנה נמצאות חברות דירוג אשראי נוספות ומוסדות פיננסיים בינלאומיים.
אבל עדיין לא מאוחר. כמו שבכדורגל מוציאים לשחקן שעשה פאול כרטיס צהוב לפני האדום, חברות הדירוג מסתפקות בינתיים בצהוב. זה כואב אם כי לא בלתי הפיך. אם רוצים להציל משהו מיוקרת המשק, מומלץ כבר כעת להקפיא את המהפכה המשפטית או להגיע להסכמה מקיר לקיר. ככה פשוט.
אלא שבנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' המשיכו גם השבוע במשחקם הציני: "החשש שמעלים במודי'ס מהמחלוקת הציבורית והשפעתה על היציבות הפוליטית והכלכלית הוא טבעי למי שאינו מכיר את חוסנה של החברה. כלכלת ישראל יציבה ואיתנה ובעזרת השם תישאר כזאת", קבעו בתגובה מתנשאת ומנותקת, המעוררת געגועים עזים לממשלת השינוי. פוליטיקאים אחרים העדיפו להתייחס ליריקה הפיננסית הבינלאומית כאל גשמי ברכה והתייחסו לכלכלני חברת הדירוג כאל זומבים שאינם מבינים את הלכי הרוח הישראליים.
בממשלה הפסיקו להתרגש ומתייחסים לאירוע כאל סופת הטורנדו קתרינה: היא חלפה להם מעל הראש, הותירה נזקים, אבל הביטוח ישלם. אלא שבמקרה זה הביטוח הוא אנחנו האזרחים. נתניהו עבר למוד שהוא בקיא בו טוב מכולם, והוא מלחמת התשה הנקראת בכדורגל "לשחק על זמן". מלחמת ההישרדות שלו כוללת גיבוש מתווה גיוס "לייט" שייטיב עם החרדים, אך ימנע מהם לפרק את הממשלה עוד לפני אישור התקציב בסוף מאי. במקביל הוא מקדם את חוק היועצים המשפטיים.
מסע נקמנות זה של נתניהו מהווה מבחינת חברות דירוג האשראי פיגוע במשילות ואצבע בעין. עם התייחסויות הזויות כאלה, ברור שחברות הדירוג האחרות יבינו שאין עם מי לדבר, יצטרפו למודי'ס ויאיצו את תהליך הפחתת הדירוג.
בינתיים, ההצגה המכונה "מתווה הנשיא" (אגב, שם מצוין להצגת תיאטרון) נמרח. הרי כלום לא ייצא מזה, כי כאמור מדובר לא רק ברפורמה המשפטית, אלא בכל מה שמסביב. התעלומה היא מדוע לא מתחילים מיידית בנשף הורדת המסיכות ואורזים מזוודות, כמו שעשו במפלגת העבודה.
ולמי שעדיין לא הפנים את השלכות המהלך המדאיג של מודי'ס, סיפקה השבוע קתרין מלברונר, סגנית הנשיא בחברה, הסברים נוספים: "השינויים במערכת המשפטית הורידו את היכולת לצפות את מהלכיה. אם הממשלה תשלוט על מינוי שופטי העליון, זה יפגע בעצמאות הממסד המשפטי. בישראל, שבה אין הפרדת רשויות (הממשלה שולטת בכנסת, ולנשיא המדינה תפקיד סמלי בלבד), עוצמת המערכת המשפטית חשובה במיוחד". במודי'ס מזהירים מהפיכת המשטר הישראלי למשטר הפולני על סטרואידים.
בשתי שורות בלבד הצליחה מלברונר להמחיש את סכנות המהפכה המשפטית ומדוע ההמונים היוצאים לרחובות הם דווקא נכס ולא נטל. בהיעדר מערכת של איזונים ובלמים, הפכו המפגינים למצפן הישראלי ולפוליסת הביטוח של המדינה.
בניגוד לדברי הביקורת המתלהמים כנגד המפגינים, שחלקם כונו על ידי השרים שלמה קרעי וגלית דיסטל אטבריאן "אנרכיסטים" ו"סרבנים", קובעת הבכירה בדיוק ההפך: "היינו דווקא מעודדים מהעוצמה של מוסדות אזרחיים בחברה וגם ממערכת הביטחון, שהיו אופוזיציה לרפורמה. המחאות ההמוניות הביאו לעצירת החקיקה ולניסיונות ההידברות, אולם האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה בלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות מוסדותיה".
לדבריה, "אם נראה שהמתחים בישראל לא נפתרים באמצעות מתווה פשרה, ושאכן מתרחשת השפעה שלילית על הכלכלה בכלל ועל ענף ההייטק בפרט, זה יביא ללחצים להורדת תחזית נוספת".
כפי שהדברים נראים כעת, חברות דירוג האשראי האחרות כמו S&P ופיץ' ישגרו בשבועות הקרובים תחזיות דירוג שליליות. הנזק כבר נעשה, ומה שנותר הוא למזער אותו. אלא שאף ששיטת הדחיינות של נתניהו כבר לא תועיל, הוא ממשיך בניסיונות למשוך זמן.
הפוליטיקה הקטנה, כמו מופעי פירוטכניקה מטעם בטקס הדלקת המשואות, מתאימה למרכז הליכוד. ההתלהמות שנועדה לחיזוק "הבייס" מתאימה לעסקני ליכוד בכירים כמו דוד אמסלם, מירי רגב או בועז ביסמוט, אך לא מדברת למוסדות פיננסיים בינלאומיים הרואים משם דברים שמסרבים לראות מכאן.
2. כסף, כוח, כבוד
אפשרות פרישתו של אורי לוין מניהול בנק דיסקונט הייתה מרוחה על הקיר. הוא הגיע מראש לתפקיד לתקופת כהונה קצובה, ואחרי שסיים את התפקיד בהצלחה החליט לצאת החוצה ולעשות לביתו. איך ידעתי שלוין החליט לפרוש סופית? ראשית, אחד מאנשי סודו הקרובים לו ביותר נטש לפני כחודשיים את הבנק וחצה את הקווים לבנק לאומי. מנכ"ל שממשיך בתפקידו לא היה נותן אור ירוק ליועצו הקרוב לעזוב.
שנית, דיסקונט עומד לסיים תוכנית למעבר לבנייני המשרדים החדשים בראשל"צ. כל מי ששוחחתי עמו הבהיר לי שלוין כבר לא יעבור לראשל"צ, אלא עוד קודם לכן יפרוש. לבסוף, גם יו"ר הדירקטוריון שאול קוברינסקי יסיים את תפקידו לקראת סוף השנה. ללוין כבר לא היה המרץ לעשות תהליך מחודש של חפיפה עם היו"ר החדש.
את כל זה ידעתי, ובטור זה גם פרסמתי את המידע, אף שלוין הכחיש. כך יוצא שאחרי שלוש וחצי שנים בלבד בתפקיד, מנכ"ל בנק פורש. היכן הימים שבהם מנהלים כמו עמירם סיון או גליה מאור כיהנו בתפקיד למעלה מעשר שנים ועדיין לא התעייפו. למנכ"ל בנק מודל 2023 סט ערכים שונה.
זוכרים את הכ"פים של השר מיקי זוהר: כוח, כבוד וכסף? וכן, כיאה לאישי פיננסים, סדר העדיפויות אצל מנהלי הבנקים שונה: כסף, כוח וכבוד. אורי לוין פרש מניהול דיסקונט בעיקר בגלל הכסף. הוא הלך לתפקידו כמנכ"ל חברת הבנייה תדהר לא בגלל כבוד. היה לו מזה די והותר בדיסקונט. הוא גם לא הלך בשביל הכוח, שגם מזה היה לו במנות מוגדלות. השיקול העיקרי לעזיבתו את ניהול הבנק היה מניע הכסף, שנכון להיום הוא המנוע שמניע מנהלים.
בעוד תגמולו של לוין בדיסקונט היה קטום ל־3־3.5 מיליון שקל, התגמול שלו בתדהר עשוי להגיע ל־3־3.5 מיליון דולר ואף יותר. הוא יקבל שם תגמול הוני שיעשיר אותו, את ילדיו וגם את נכדיו. עם רזומה של ניהול מוצלח של בנק, ואין ספק שמדובר ברזומה נאה, הצלחתו מובטחת כמעט בכל מקום.
כך גם היה כשרקפת רוסק עמינח עזבה את ניהול בנק לאומי; כך היה כשלילך אשר טופילסקי עזבה את ניהול דיסקונט ופינתה את הכיסא החם לטובת אורי לוין; כך גם היה כשאלדד פרשר ואלי יונס עזבו את ניהול בנק מזרחי טפחות.
המנכ"לים החדשים שרצים למרחקים ארוכים יותר, הם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, ומנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק. מבחינת קוטלר, כסף זה טוב ואפילו רצוי, אבל מה שחשוב באמת הוא דווקא ההצלחה. עוד מיליון דולר או פחות כבר לא ישנו מבחינתו.
ברבר־צדיק היא מודל ייחודי בנוף המערכת הבנקאית. היא הולכת יד ביד עם בינו צדיק, בעל הבית, כבר כ־30 שנה והיא אשת אמונו. היא כבר לא תעזוב את הבינלאומי גם אם תיאלץ לעבוד בשכר סמלי של שקל לשנה.
את לוין הפורש מועמדים להחליף מנהלים ראויים מאוד. חלקם עזבו את דיסקונט לאחר שאופק הקידום מבחינתם נחסם. מנהל טוב שיחליף את המנכ"ל הפורש יימצא ללא ספק גם במגבלות השכר הנוכחיות. בשביל זה לא צריך לקנות מנכ"ל באלי אקספרס.
אבל ממש חבל מאוד שכל הניסיון הניהולי שצבר לוין בבנק דיסקונט ירד לטמיון. עם כל הכבוד, ניהול בנק הוא לא ניהול חברה תעשייתית, חברת נדל"ן או אפילו חברת ביטוח. הבנקים מנהלים כספי לקוחות בהיקף העולה על טריליון שקל, ולכן חשוב מאוד שכספם יהיה בטוח. לכן עדיין לא מאוחר להתאים את מגבלות השכר למציאות החדשה.
מגבלת שכר של מיליון דולר לשנה (לא כולל בונוסים) כמקובל במערכת הבנקאית האמריקאית, היא סבירה ולא רחוקה מהמגבלה הנוכחית. כדי לישון בשקט ולתת לכספי לנוח ללא חשש, כפי שקרה בעת קריסת בנקים בארה"ב, הייתי מוכן שמנכ"ל בנק יתוגמל טוב.
אבל כדי שזה יקרה צריך נגיד בנק ישראל מספיק אמיץ שיוכל להתמודד מול הפופוליזם הפוליטי ויסביר למה חשוב למען כולם, כולל בעלי המניות, לשלם יותר. בבנק ישראל המתחבטים בכלל בשאלת עצמאות הבנק המרכזית, סוגיית שכר הבכירים נמצאת בתחתית סולם העדיפויות, אם בכלל היא ברשימה.
3. מרימים עוגן
ענף הפלגות הנופש חטף כמעט מכת מוות בעקבות מגיפת הקורונה, אבל הוא גם היה אחד הראשונים להתאושש. המכה שאיימה להטביע את הצי כולו החלה כשבאוניית טיולי הנופש "דיימונד פרינסס", שעגנה מול חופי יוקהומה שביפן, התגלו חולי קורונה. עם ביטול הצורך בהצגת בדיקות קורונה, פעילי הענף מספרים שבפסח האחרון נרשם שיא בהיקף ההפלגות. עם ישראל העורג לשיטת "הכל כלול" גילה את ההפלגה כפתרון האידיאלי.
ההפלגות החליפו את הפטנט הטורקי של הכל כלול, כי יש הכל: ארוחות לאורך כל שעות היממה באיכות שלא הייתה מביישת מלון ברמת 5 כוכבים, דיוטי פרי צמוד, ספא, קזינו למהמרים שנהנים במיוחד מבזבוז הכסף, מופעים בסגנון לאס וגאס וברודוויי, אפשרות לבטן־גב עם בריכה צמודה וגם אפשרות לטיולים בחופי היעד, למתעניינים בטבע.
מה שקורץ במיוחד הוא המחיר. במחיר ממוצע של 550 יורו לנוסע (כ־2,500 שקלים לאחר הפיחות) ניתן לבלות לא רק בסוף שבוע הנמשך שלושה לילות. לשם השוואה, מחיר בילוי סוף שבוע במלון באילת או בים המלח מתחיל בשיא העונה ב־5,000 שקל ומסתיים בשיברון לב וכיס. לכן, שלא באופן מקרי, חיפה הפכה לנמל מוצא לחברות בינלאומיות ומקומיות שסבורות שפוטנציאל השוק הישראלי מצדיק את נוכחותן.
מספר דוגמאות: רויאל קריביאן כבר מפגינה נוכחות מספר חודשים. נורוויג'יאן קרוז ליין (NCL) תחל את ההפלגות מחיפה במהלך נובמבר. MSC כבר יצאה בקמפיין מקיף. אוניית הפאר MSC MUSICA תפליג עם ישראלים מנמל חיפה למגוון יעדים באגן הים התיכון ויכולה לארח על סיפונה 3,200 נופשים.
ההפלגות מנמל חיפה ייצאו מדי שבוע בימי חמישי. הפלגת הבכורה שתתקיים באירוע מתוקשר תצא ביום חמישי, 27 באפריל 2023, מנמל חיפה ותימשך עד נובמבר. "אנחנו מתרגשים להשיק בישראל את הפלגות אוניית הפאר MSC MUSICA, המציעה סטנדרט שירות גבוה", אומר אייל אטיאס המנכ"ל.
אחת החברות הישראליות הוותיקות בתחום ההפלגות היא מנו ספנות, המוכרת היטב על ידי הישראלים שחוזרים ומפליגים באמצעותה. היא גם גובה את המחיר הנמוך ביותר מהנוסעים, ומספקת את התמורה הגבוהה ביותר לכסף.
משה מנו, המתרחק מאוד מפרסום והנחשב לסרבן כרוני של ראיונות, הוא בעל הבית. אוניית הדגל שלו היא "קראון איריס" - באורך 208 מטר, עם 11 קומות מעל קו המים. האונייה מסוגלת לשנע עד 2,000 נוסעים לנמלי הים התיכון (בקרוב תגיע גם לצרפת).
צוות האונייה, המגיע מ־20 מדינות שונות (מרביתם מהפיליפינים וממזרח אירופה), מונה 650 איש, מרביתם עובדי המלון. יוצא שכל איש צוות משרת בממוצע שני נוסעים. מדובר ביחס שירות מצוין. רמת השירות אצלם היא אורח חיים.
לדברי משה מנו הבעלים ומורן מנו, סמנכ"ל החברה ומנהל פיתוח עסקי, "הדגש אצלנו הוא על חוויית הנוסעים ואיכות השירות. שמנו דגש על כל המרכיבים של חופשה מהנה המקובלת באוניות הנופש.
"מדובר בשירות מקצועי ואדיב של 300 אנשי מלון, בארוחות באיכות מצוינת ללא כל תוספת תשלום ועוד. "הפכנו את הפלגות הנופש שלנו למותג מוביל בקרב הקהל הישראלי. עדות לכך היא המספר הגבוה של לקוחות חוזרים מדי שנה. רבים מתוכם מפליגים כמה פעמים בשנה. רצוי להזמין את ההפלגה מוקדם ככל שניתן".
על התוכניות לעתיד הקרוב הם מוסיפים: "עונת ההפלגות שהתחילה במרץ תסתיים בסוף נובמבר. נצא ל־61 הפלגות ב־7 ארצות ול־20 יעדי תיירות שונים. ההפלגות הן בין שלושה לילות ועד הפלגות מיוחדות של 11 לילות. מחירי ההפלגות העונה דומים למחירים בעונה שעברה".
4. תיירן מצטיין
שר התיירות חיים כץ הוא פוליטיקאי משופשף. מבין כל תפקידי השרים הוא בחר דווקא בתחום התיירות. גם שם הוא יודע היטב להפעיל את מנופי הלחץ ולפעול לקידום האינטרסים של הענף באמצעות השפעתו. אחת הדוגמאות לכך היא הקצאת 300 מיליון שקל עבור רשויות מקומיות שיקדמו פרויקטים בתחום התיירות. "המצפן שלנו הוא השפעה באזורים עם ערך מוסף, בתוכניות שהרשויות יודעות לבצע ביעילות", מסביר השר.
איך הצלחת למנוע את ביטול הפטור ממע"מ של שירותי התיירות, אף על פי שפקידי האוצר זכו לגיבויו של שר האוצר?
"אז מה אם שר האוצר גיבה? הם ניסו להעביר משהו לא הגיוני ולא הצליחו. אתה שואל איך הצלחתי למנוע את הגזירה? ובכן, יכולת השכנוע שלי היא סודית".
אפשר להניח שכץ הפעיל את מלוא השפעתו הפוליטית והבהיר לנתניהו שאם הגזירה לא תבוטל, שלא יספור את האצבע שלו בהצבעות על התקציב.
ועדיין, למרות הביטול, התיירות הנכנסת נפגעה ופחות תיירים נכנסים לישראל. האם קיימת כוונה לסבסד את הטיסות מאירופה לישראל כפי שנעשה בעבר?
"יכול להיות שבענף התיירות צודקים ואכן יש ירידה בתיירות הנכנסת. אני הולך לבדוק את הנתונים. העמדה שלי היא שלא אסבסד טיסות לאילת עבור תיירים שלא נשארים בעיר, אלא יורדים לעקבה. מה זה הבדיחה הזאת? האם אני צריך לסבסד את התיירות לירדן? בעבר, תמונת המצב הייתה כך באמת, ואין לי כוונה לחזור אליה. אני לא אלך לבזבז 20 מיליארד שקל בשביל תיירות שמגיעה בסופו של דבר לירדן. אם רוצים סבסוד, אז שהתיירים יתחייבו לשהות לפחות שלושה לילות באילת".
מחירי המלונות באילת גבוהים מאוד. מדוע שהמלונאים לא יורידו מחירים?
"אין ספק שהמחירים באילת מוגזמים. אילת מלאה בתיירים, כי לישראלים יש כסף. אם לא היה להם כסף, הם לא היו משלמים 15 אלף שקל לארבעה לילות. למה הם משלמים? תשאל אותם. אני, על כל פנים, לא משלם מחירים כאלה".
אז טוב לך במשרד התיירות. נושא המינוי כיו"ר קק"ל ירד לגמרי מהפרק?
"כן. קק"ל ירד מהפרק, ואני כל כולי במשרד התיירות. כשר התיירות אעשה כמיטב יכולתי לקידום האינטרסים הן של תיירות הפנים וגם של תיירות החוץ".
הצלחת לגרום להדחת שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן מתפקיד יו"ר התאחדות המלונות. הוא כועס. למה עשית את זה?
"תזכיר לי מי זה ניסנקורן? אני לא מכיר את האיש הזה. מבחינתי, הוא נעלם. לא יודע מי זה".
מנעת גם את ביטול הטבת המס למקבלי הפנסיות, אף על פי שאתה כבר לא שר העבודה והרווחה.
"זה נכון שגם את זה הצלחתי לבטל. אתה שואל איך? אני ניהלתי את ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה שדנה בנושא, כי שר המשפטים יריב לוין היה באבל. האוצר ניסה לגנוב 700 מיליון שקל בשנה ואפילו יותר, אבל לא הצליח. לגופו של דבר, אסור לפגוע בגמלאים".
זה מוכיח שיש לך זיקה כלשהי להסתדרות, כמו לבנך יאיר, שהינו יו"ר הוועד בתעשייה האווירית. האם בבוא העת הוא יתמודד על תפקיד יו"ר ההסתדרות?
"אני ממש לא יודע. אין לי מושג. נכון לעכשיו הוא לא הולך על כלום. זה נכון שכמוני הוא תמך בעניין אי־הדחת גלנט וחשב שההזזה מהתפקיד הייתה טעות. ביבי לא היה צריך לשלוח אותו הביתה, וטוב שזה נגמר".
ביבי וסמוטריץ' היו די אדישים לשינוי אופק דירוג האשראי. מה עמדתך בנושא?
"ראשית, כדי לדייק - דירוג האשראי עדיין לא ירד, אלא רק ניתנה אזהרה. הורדת הדירוג עלולה להיות מסוכנת. בינתיים אי אפשר לדעת. בוא נראה מה יקרה בעוד חודש, ואז נדע בדיוק היכן אנחנו עומדים ומה קורה בעניין הרפורמה המשפטית. סיפור אזהרת הדירוג לא הגיע במקרה. היה כל מיני פרסומים על הוצאת כספים מישראל. זה מה שאנשים רצו וזה בסדר מבחינתם. אני לא רוצה לדבר מעבר לזה, כי מדובר בעניין רגיש".
בינתיים כל הסקרים שמתפרסמים לא מחמיאים לליכוד. האם אתה חושש ממפולת?
"אני לא מתרגש מהסקרים הלא מחמיאים. בוא נראה מתי יתקיימו הבחירות ואז נדבר. עד אז הכל עשוי להשתנות".
השבוע הגיעה קבוצת מפגינים של "אחים לנשק" להפגנה מול ביתך. איך קיבלת אותם?
"מדובר בסוג של התארגנות של יוצאי צבא. יצאתי מהבית לדבר איתם. למרות שנראה לי שבחיים אף אחד מהם לא הצביע ליכוד, הם הבטיחו לי שכשאני אתמודד הם יתמכו בי. הם רצו לדבר איתי ואמרתי 'בוא נחכה בסבלנות. כרגע הכל מוקדם'".