עם זאת, הדירוג הנמוך של הפגישה לא צריך להעיד כלל על התוכן שלה ומשמעותה. נוכחתי בעבר בפגישות רמות דרג, גם בבית הלבן וגם באו"ם, ויכול להעיד באופן אישי שסוגיות גורליות נדונו בשני המקומות. למשל, בפגישה באו"ם שהתקיימה בין נתניהו ואובמה בספטמבר 2010 חודשו השיחות האחרונות בינינו בין הפלסטינים. כמו כן, היום עומדים על הפרק נושאים משמעותיים - השלום עם סעודיה, אך גם הסכנות שעשויות להעיד על מלחמה שעומדת בפתח.
בעניין השלום, הנשיא ביידן, הסובל מירידה בתמיכה גם בתוך המפלגה שלו לקראת בחירות לנשיאות 2024, זקוק להישג מדיני מרשים. נתניהו לא פחות ממנו, גם צריך הישיג - גם לצאת מהפלונטר הלאומי סביב הרפורמה המשפטית וגם כדי להחתים את מורשתו עם שלום היסטורי עם העולם הסעודי. בדרך אמנם, יש לא מעט מכשולים.
בצד הישראלי, במתכונתה הנוכחית, ישראל לא יכולה לתת לפלסטינים את המחווה שהסעודים דורשים. בצד האמריקאי, גוברת ההתנגדות בפלג השמאלי של המפלגה הדמוקרטית לאשרר חוזה שלום סעודי-ישראלי, שלא מקדם את חזון שתי המדינות. זאת, בעוד בצד הרפובליקאי מתנגדים להעניק לביידן ניצחון פוליטי בערב הבחירות.
הסעודים לא מוכנים להסתפק במחויבות נשיאותית כמו זו שניתנה לאיראן על ידי אובמה ובוטלה על ידי טראמפ, ודורשים חוזה לכל דבר. בנוסף, הם מתעקשים לקבל אור ירוק אמריקאי להקמתה של תכנית גרעינית אזרחית, שככל הנראה תדליק נורות אדומות בוושינגטון ובירושלים.