השבוע אישרה ארה"ב חבילת סיוע בהיקף חריג לישראל. מדובר בסיוע שלא יסולא בפז מבחינתה של ישראל ועל כך הכרת תודה עמוקה, אולם כפי שניתן לראות, לצד ישראל הוענק סיוע גדול גם לכל אחד מהמרחבים הגיאוגרפיים המצויים באינטרסי הממשל בארה"ב (אוקראינה, טייוואן). זו בבואה מייצגת, הבאה ללמדנו כי ארה"ב פועלת בראש ובראשונה על סמך אינטרסיה הגלובאליים, ורק לאחר מכן נוסף מימד הערכים המשותפים והמימד הרגשי.
לעיתים קורה שפעילותה של ישראל עלולה לסכן, בראיה האמריקנית, את האינטרסים הללו, ואז נוצר הצורך בשיח מגשר. רבות דובר במלחמה הזו בארה"ב ובתפקידה הקריטי בעיצוב המערכה, אולם דומה שאין חולק על כך שלעיתים קרובות במלחמה הזו, השיח הישראלי עימה לוקה בחסר (בלשון המעטה).
1. ישראל הותקפה - ארה"ב עמדה לצידה במילים ובמעשים:
א. הרתעת חיזבאללה ואיראן מלפתוח זירת מלחמה צפונית בתחילת המלחמה (DON'T)
ב. ביקור הנשיא ביידן בישראל
ג. שליחת נושאות מטוסים לאזור
2. הגנה על זכותה של ישראל להגן על עצמה, באמצעות מהלך בעזה ופעולה ממשלית, בתחילת הדרך, מול אוניברסיטאות העלית כדי לעצור את הדה לגיטימציה הסטודנטיאלית שם
3. אזהרת בכירים אמריקאים מפני תוצאות כניסה קרקעית לעזה
4. הגנה על ישראל בזירה הדיפלומטית והטלת ווטו באו"ם מפעם לפעם
5. הפעלת רכבת אווירית רצופה של ציוד ותחמושת
6. סיוע משמעותי בהגנה מול מתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן
7. אישור קונגרסיאלי ונשיאותי של חבילת סיוע לישראל בשווי של כ-14 מיליארד דולר
במקביל, אבני דרך מרכזיות:
1. מנעה מתקפה ישראלית בזירה הצפונית בתחילת המלחמה
2. השפיעה על היקפי המהלכים הישראלים בשטח בעזה
3. הדהדה והעניקה בכך, מבלי משים, לגיטימציה לטענות השקריות לפיהן יש רעב בעזה תוך שהיא נסמכת על נתוני חמאס ונתוני אונר"א
4. התנגדה (ועדיין מתנגדת) נחרצות להמשך התמרון הקרקעי ברפיח
5. לא הטילה וטו באו"ם על החלטה הקוראת לעצירת המלחמה (למרות שתמכה בהחלטה מקבילה על החזרה מיידית של החטופים- אך ללא יצירת זיקה בין ההחלטות)
6. אילצה את ישראל לוותר על מגבלות הסיוע ההומניטארי לרצועה ולמעשה פתחה את עזה לחלוטין לסיוע הומניטארי כמעט ללא מגבלה. בהקשר זה מממשת כיום פתרון ימי (מזח ימי צבאי) שיאפשר הכנסת סיוע הומניטארי בהיקפים גדולים בדרך הים
7. מנעה תגובה ישראלית אגרסיבית לתקיפה האיראנית, תוך הבטחה לסנקציות כואבות על איראן, ואולי גם הסכמה שבשתיקה עם כניסה ישראלית לרפיח
8. לא הפעילה לחץ משמעותי על קטאר (המארחת את בכירי חמאס על שטחה) ועל מצרים (שלה גבול משותף עם עזה והיא חלק אינטגרלי מכל פתרון עתידי)
יתרה מכך, ההתרשמות היא כי השיח נעשה בבדידים וביחידות נפרדות. מאמץ צבאי בפני עצמו, סיוע הומניטארי בפני עצמו, דעת קהל בינ"ל בפני עצמה, או"ם ומוסדות בינ"ל בפני עצמם ועוד. אם התיאור שגוי או לוקה בחזר אשמח לעמוד על טעותי, אולם בפועל זו תפיסת המציאות שנוצרת בציבור (היהודי כמו גם הערבי כמו גם החמאסי) ואותה יש לשנות.
אלו רק דוגמאות מתוך שיח מערכתי אחוד (על כלל הסוגיות) שיש לקיים עם ארה"ב בהקדם, בעיקר לנוכח צומת הדרכים בהם נמצאת עתה המערכה בעזה. תשומת לב כי השיח הבילטראלי בין ישראל לארה"ב מתנהל כיום בעיקר בשני ערוצים מרכזיים (מול הבית הלבן ומול צבא ארה"ב בדגש לסנטקו"ם) וראוי שגם הוא יתרחב לערוצים נוספים להם השפעה על הממשל ובהם - בכירים בדרג בינוני ומעלה במחלקת המדינה (משרד החוץ האמריקני), ובכירים במשרד האוצר האמריקני ובמשרד ההגנה, שבסיועם ועם הפחתת התנגדויות העולות שם, ניתן יהיה לפתח את השיח המערכתי האחוד המומלץ.
התרעות פיקוד העורף