המשפחה המומחה מההחלטה: רותי חסנו, אלמנתו של אברהם חסנו ז"ל, שנדרס לפני כחצי שנה בצומת פואר הסמוך לחברון על ידי פלסטיני, התראיינה הבוקר (רביעי) לגלי צה"ל לאור החלטת הפרקליטות הצבאית שהודיעה כי הדורס יואשם בהריגה ולא ברצח ואמרה: "אני רוצה להגיד לכל עם ישראל, ב-20.10 רצחו את בעלי, רצחו את אבא של הילדים שלי. אתמול רצחו את כל המשפחה מחדש, אני לא יכולה לתאר את פיק הברכיים, את זה שאי אפשר לנשום, שכל ילד בוכה, התאומים שלי בני 16 צעקו 'אנחנו לא הולכים לצבא', אתה מנסה לעשות סדר בבית, אבל אין מה להירגע".



"המחבל הזה הגיע במטרה לרצוח את אברהם", הדגישה רותי, "שמו מחסום וקרשים עם המסמרים שאברהם לא יוכל לעבור, הוא ניסה בדרך הראשונה לעצור את האוטו, לנסות לברוח הצידה אבל לא הייתה לו שום אפשרות, רגמו אותו באבנים. זה היה מתוכנן ומסודר, צילמו כל דבר שהוא עשה. אברהם היה צריך להגן על עצמו והדבר היחיד שהיה לו זו האלה. הנבלות האלה ידעו, הם פשוט תכננו סרט והסרט הזה לצערי הרב יצא לפועל".



רותי טוענת כי היא ואברהם נתקלו בדורס יום לפני פיגוע הדריסה: "שתי משאיות ניסו למעוך אותי ואת אברהם, אברהם הצליח לעצור את המשאית, אני ירדתי איתו ואני לא שוכחת את עיני האש האלה". עוד אמרה האלמנה: "במקום להגן על דם יהודי הולכים לתת את כל מה שאפשר לדם פלסטיני. במקום שיבואו לראות, הכל מתועד, הכל מצולם, אם באמת הוא רק הגיע לשם אז למה יש פפראצי על אברהם, הוא עלה עליו, כיוון את הגלגל, נסע הלוך ושוב. הכל היה מתוכנן".



אברהם חסנו ז"ל לפני פיגוע הדריסה. צילום: רויטרס
אברהם חסנו ז"ל לפני פיגוע הדריסה. צילום: רויטרס



רותי המשיכה: "כתב האישום הגש אך שום דבר לא גמור, אנחנו נוכיח לכל עם ישראל שאברהם היה גיבור וצדיק. אנחנו הולכים למהלכים שנרצה או לא נרצה, בית המשפט יתייחס אלינו. אני לא פונה לא לשרת המשפטים ולא לאף אחד, אני פונה לכל משפחת חסנו וכל מי ששומע אותי. אנחנו ניגשים ויושבים איפה שרצחו את אברהם, לא נזוז, שם רצחו אותו, שם החיים של משפחת חסנו נגמרו, משם תבוא הישועה. אני לא מחכה לאף גורם משפטי, אם הוא רוצה לדבר על זה אני אשמח מאוד אבל אני לא אביא אותו, כל עם ישראל יבוא כי זה הצדק".



"זה החזיר אותנו ליום הרצח"


נטלי חסנו, בתו של אברהם חסנו ז"ל, התראיינה גם היא לגלי צה"ל ואמרה: "מאוד קשה לי לדבר, אנחנו בסערת רגשות מאוד גדולה מאתמול. אתמול אמא שלי הייתה אצלי והפרקליטות התקשרה והודיעה שהאשימו את הרוצח של אבא שלי בסעיף הריגה ולא רצח. באותו הרגע נפלנו מהרגליים, זה החזיר אותנו ליום הרצח".



נטלי המשיכה: "ביום הרצח ישבו סביבנו כוחות הביטחון ומד"א והסבירו מה קרה לאבא שלי. אבא שלי עצר במחסום שהכינו לו, ערבים רעולי פנים זרקו עליו אבנים, הוא היה מוקף מכל הכיוונים, לא הייתה לו דרך להימלט. הוא החליט להגן על עצמו עם האלה שלו. הרוצח שראה את אבא שלי לא הסתפק בלדרוס אותו, הוא דרס אותו פעם אחת, לא הסתפק בזה, דרס אותו פעם שנייה ושלישית וגרר אותו 37 מטרים ועזב אותו ככה וברח".



"אבא של היה מוטל חשוף בלי אף אחד שיכול להגן עליו", הוסיפה נטלי, "עכשיו אחרי שעורכי הדין נלחמו יותר מחודש וחצי שיכירו בנו, ביתומים, בתור נפגעי איבה, זה אומר שרצחו את אבא שלי אם הוכרנו ככה ואז באים ואומרים לנו שזו הריגי, אנחנו לא יודעים איך להכיל את הדבר הזה". נטלי נשאלה איך הסבירו להם את ההחלטה ואמרה כי "מהפרקליטות אמרו שהם לא חייבים להגיד שום דבר, הם עשו את זה מרצונם הטוב. זו ההחלטה, השופט החליט לפי הנתונים שראה להאשים את הרוצח בהריגה. אמא שלי שאלה למה והוא אמר לה - זה מה שאני החלטתי וזה מה שקובע, מעבר לזה שום דבר. יש ראיות, יש סרטונים, תמונות מזעזעות. השופט קרא למפגע אדון מוחמד, לרוצח נותנים תואר של אדון? הכל התבלבל פה. במקום הצדק, המעשים פה לא הגיוניים".



העו"ד של המשפחה אופיר סבג הוסיף כי "בפועל עד היום לא ראינו את כתב האישום, אף אחד לא ממש ישב איתנו ולא הסביר מה הביא את הפרקליטות לקבל החלטה כזו, אנחנו די המומים. עשינו כמה התייעצויות ואנחנו מתכוונים לערער על זה".