אלוף (מיל') יצחק 'גרי' גרשון, לשעבר מפקד אוגדת איו"ש, שוחח היום (שני) בתכניתם של בן כספית ופרופ' אריה אלדד ב-103FM על המבצע בג'נין, לאחר ששני לוחמי צה"ל וחמישה לוחמי מג"ב נפצעו באורח בינוני וקל ממטען חבלה בבורקין.

כוחות ימ"ס נחשפו: המבצע בג'נין שהסתבך; מסוק תקף באופן חריג
משליכים מטענים מהחלונות על רכבי צה"ל: כך נראית הלחימה מהצד הפלסטיני

"אני חושב שצה"ל וכוחות מיוחדים פועלים באופן רציף כדי לאפשר לאזרחי ישראל לקיים שגרה נורמלית. הם פועלים במטאפורה כאילו היו כיפת ברזל. הפעילות הזו ברמה הטקטית מחוייבת המציאות. אם לא היו פועלים כדי לנטרל את אותם מחבלים היית פוגש אותם או על הצירים או בתל אביב, ירושלים או כל מקום אחר. ברמה הטקטית מה שעושה צה"ל ושירות הביטחון הכללי, כוחות מג"ב, זו פעילות מחוייבת המציאות כדי לאפשר פה שגרה נורמלית", אמר בפתח הריאיון.

לשאלה האם נוכל להתמיד בפעילויות כאלו לאורך זמן, השיב כי "אני חושב שאם אני מבין נכון אתה אומר 'ברמה הטקטית נאמר שנמצא פתרונות גם לבעיות שאתה מציג, אבל יש גם את הרמה האסטרטגית', כאילו מה האסטרטגיה ביחס לשטח הזה, ששתי ישויות נמצאות בקונפליקט שהוא ברמה מסויימת טרגדיה נוראית לשני הצדדים. וכאן אני רוצה להגיד שאני חושב שזה לא משנה איזו ממשלה תשלוט במדינת ישראל, באיו"ש יש התפוררות של הרשות הפלסטינית בתוכה פנימה. מה שאנחנו רואים זה וואקום נוראי שהתמלא על ידי כוחות חמושים. מדברים על סדר גודל של 20-30 מסגרות חמושות, מג'נין, דרך כוחות התגובה המהירה בטול כרם, מצפון עד דרום. מכיוון שאין שם גורם שייקח אחריות ויעשה את הפעילות הזו, אין לנו ברירה אלא להמשיך ולקיים את הפעילות ברמה האופרטיבית על מנת לצמצם את האפשרות שפיגועים או אירועי טרור ישבשו את חיי השגרה של אזרחי מדינת ישראל, כמו שקרה למשל במסגרת האינתיפאדה השנייה".

לטענה כי בסוף מפגעים בודדים הם אלו שמבצעים את הפיגועים, ענה הבכיר לשעבר כי "זו שאלה מצויינת האם נמשיך במאמץ ההגנתי, כי מה שאנחנו רואים כאן, למרות שהלכנו למבצע יזום זו פעילות במסגרת ההגנה. יש לנו מודיעין מדוייק שהתכלית הוא למנוע את יציאת המחבלים לפיגוע. השאלה אומרת האם יש מקום ללכת למבצע בסדר גדול יותר - צריך לעשות הבחנה מאוד גדולה ביחס למה שהוביל אותי ליציאה למבצע חומת מגן. את האינתיפאדה השנייה, שהייתה מלחמה יזומה על ידי הראש של הרשות הפלסטינית דאז. זו פונקציה של הערכת מצב, אם ייווצרו התנאים וייווצר הצורך לעשות מבצע בסדר גודל יותר גדול, יעשו מבצע כזה. כרגע אין צורך, אנחנו מקיימים פה בסה"כ חיים סבירים ונורמליים. בתל אביב, חיפה, ירושלים ואפילו ביו"ש - מתחילת השנה ועד עכשיו כמות האירועים שהיו כנגד אזרחי מדינת ישראל ביו"ש הם פחות מהאירועים שקשורים במשילות בתוך שטחי הקו הירוק".

לסיום, הדגיש: "לכל מבצע כזה עושים סדרה של הכנות, תרגולים, מקרים ותגובות, מפעילים את כל המערכות. לא סתם פעל שם חילוץ. האירוע יתוחקר לעומק ונראה שינוי בטכניקת הפעולה. גם במסגרת האינתיפאדה השנייה למדנו תוך כדי פעילות - אין תורה שכתובה. על בסיס הלמידה אתה משתפר, משתכלל, ואני מניח שהדרך שנכנס לעצור שני מבוקשים, חמורים ככל שיהיו, יהיו בשינויים נדרשים כדי לייצר את הביטחון גם לכוחותינו. בסוף התפקיד של צה"ל ומערכת הביטחון זה לחצוץ בין האיומים לאזרחים. אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב לא רק על ההיבטים המבצעיים שהם מחוייבי מציאות, אנחנו צריכים ליזום גם מהלכים יצירתיים אחרים. יש לנו 140 אלף פועלים שיוצאים כל יום משטחי יו"ש, במשך עשרות שנים, אתה מדבר על מיליונים שנגעו בשטח מדינת ישראל - כמה מעורבים בעשר שנים האחרונות? אחד או שניים. זה שוליים שבשוליים. למה לא ניקח אותם ונהפוך אותם לשגרירים של שלום? אנחנו לא עובדים על האוכלוסייה ביו"ש, באופן ישיר או עקיף, ומנסים להגיד לה את המחיר של הרווח אם הם יתנערו מהטרור. האם אפשר ליזום במסגרת השיתוק הכללי שקיים, האם אפשר לעשות פעולות שיובילו למציאות אחרת ביו"ש? שיטיבו עם האוכלוסייה שהיא לא מעורבת בטרור. אני חושב שמחובתנו להביא עוד 200 אלף שלא יהיו מעורבים בטרור".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM