גורמים בבית היהודי: "נראה שנתניהו מעוניין ללכת לבחירות"

ההסלמה החלה בעקבות חילופי הדברים הקשים בין הצדדים בישיבת הממשלה שלשום, שבה אושרה דחיית עליית תאגיד השידור הציבורי. בבית היהודי האשימו את הליכוד בניסיון השתלטות על תאגיד השידור ובפגיעה בחופש העיתונות ובדמוקרטיה, ואילו בליכוד מאשימים: "בנט ושקד הם יקירי השמאל ותומכים במאמצים לפגוע בראש הממשלה ובשלטון הליכוד".

בבית היהודי מנו את "הישגיו" של ראש הממשלה בשנים האחרונות: "נתניהו יורה שוב בתוך הנגמ"ש כמו שירה בנגמ"ש כשהצביע בעד ההתנתקות והריסת גוש קטיף, כששחרר הכי הרבה מחבלים בתולדות המדינה, כשהקפיא בנייה, כשנכנע לחמאס, כשהכריז על הקמת פלסטין בבר אילן וכשהוא סופר כיפות של כתבים דתיים בתקשורת", אמרו, "והכי מגוחך, כשהוא יורה בתוך הנגמ"ש כדי להכניס לתוכו את הרצוג, סתיו שפיר, מרב מיכאלי ויוסי יונה. רגע לפני הבחירות הוא תמיד מתחנף לציבור הימני והדתי ודקה אחרי הבחירות הוא זורק אותו ובז להם".

מנגד אומרים בליכוד: "בנט בפאניקה כי הוא יודע את האמת. מי שנבחר בקולות הימין, משמר את מורשתו של דרוויש בבתי הספר של ילדי ישראל ונאבק בכל דרך לשמר את ההגמוניה של השמאל בתקשורת. בנט כבר מזמן לא בתוך הנגמ"ש. עם האח לפיד הוא כל הזמן חופר מנהרות מתחת לשלטון הליכוד. מי שהתגייס לטובת האינטרסים של נוני מוזס לסגור את 'ישראל היום' כדי לזכות בעוד כותרת מחמיאה ב'ידיעות אחרונות' ובעוד ליטוף ב־Ynet - אינו דואג לתקשורת חופשית".

אומנם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מנסה לגשר בין נתניהו לבנט, אולם ספק אם הוא יצליח. היחסים ביניהם הורעו גם לקראת פרסומו הקרוב של דוח מבקר המדינה על צוק איתן. בנט טוען כי נושא המנהרות לא נדון טרם היציאה למבצע וכי המבצע התארך יתר על המידה. נתניהו זועם על כך ששר בקואליציה תוקף אותו בתקשורת. גורמים בליכוד אומרים ל"מעריב־השבוע": "נתניהו לא יסבול את ההתקפות של בנט. בסוף לא תהיה לו ברירה אלא לפטר אותו". 

נתניהו עצמו התייחס אתמול בישיבת סיעת הליכוד למשבר סביב תאגיד השידור ושיגר עקיצה לעבר בנט: "אני מבין שיש רצון של פוליטיקאים למצוא חן בעיני כמה גורמים בתקשורת, שרוצים לשמר את המונופול שלהם על מה שהציבור יראה וישמע. זו בדיוק הסיבה שלקחתי את תיק התקשורת. כי אני יכול לעמוד מול הלחצים. התפקיד שלנו הוא לא להתיישר עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים כדי לקבל תשדירי שירות במהדורות. מה שנכון לציבור זו תחרות, תחרות ועוד פעם תחרות. אנחנו עוסקים בהכנסת תחרות לתקשורת. זה מהלך חשוב לדמוקרטיה. מהלך שיש בו צדק היסטורי.
 

"תחרות בתקשורת היא ההפך הגמור משליטה בתקשורת. התחרות תעביר את הכוח לציבור ואזרחי ישראל הם שיחליטו ויבחרו. זה לא סוד שכבר שנים חלקים גדולים של הציבור מודרים מהתקשורת. הם ודעותיהם אינם מקבלים ביטוי ראוי, ולפעמים אינם מקבלים ביטוי בכלל באולפני הטלוויזיה ובמהדורות החדשות. התחרות תביא לכך שמגוון הרבדים והדעות בחברה יבואו לידי ביטוי. מה שאנחנו עושים בפשטות זה להעביר את הזכות לציבור לבחור".

יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), הנחשב למקורב לנתניהו, שלף אף הוא ציפורניים חדות. "לחברי הכנסת של הליכוד נמאס להיות קבלני הביצוע של הבית היהודי", אמר, "הבית היהודי יודעים שעם שמונה ח"כים הם יכולים לעשות צרות ושאנחנו בליכוד צריכים אותם, אבל לא נמשיך עם התהליך הזה. כל הזמן הם מתלוננים, כותבים פוסטים נגד הליכוד ומאיימים במשברים על הצעות חוק שלהם. זה לא יוכל להימשך, אחרת לקואליציה תהיה בעיה".

ביטן הבהיר כי ימשיך עם יוזמת החקיקה שלו לביטול חוק השידור הציבורי ולמעשה לביטול תאגיד השידור החדש, וכי יניח את נוסח ההצעה בעוד כשבועיים, לאחר צאת הכנסת לפגרה. "חלק משרי הליכוד תומכים בי, רוב חברי הכנסת של הליכוד תומכים בי", אמר, "אם הסיעה תחליט לתמוך בהצעת החוק שלי, ראש הממשלה יצטרך להתיישר איתנו. אנחנו לא תמימים ואנחנו רואים לאן התאגיד הולך. רואים מי נבחר שם. זה לא המקום שהחוק ביקש ממנו ללכת. הוא לא פלורליסטי וציבורי".

התכתשויות היו אתמול גם בתוך הליכוד, בין השרות מירי רגב לגילה גמליאל, ושר האוצר משה כחלון (כולנו), שמתאמץ לשמור על תדמיתו כ"המבוגר האחראי", אמר אתמול בראיון לגלי צה"ל: "צריך להוציא את הממשלה הזאת לחופש דחוף מאוד, לפני אשפוז".

באופוזיציה קפצו על המציאה. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר: "כחלון צריך להפסיק להיות פסיכיאטר חובב ולפרוש מהממשלה. באצבעות שלו הוא מחזיק את ממשלת ההסתה וסתימת הפיות שהופכת את ישראל לרפובליקת בננות. זה תלוי רק בו, ומוטב שיפסיק לגלגל עיניים".