זה התחיל באמירתו של הרב מאיר מאזוז, אשר טען כי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה "נגוע במחלה", המשיך בהתבטאויותיו של הרב שלמה עמאר, המשמש כרב הראשי של ירושלים וכיהן כרב הראשי לשעבר, כי "אנחנו צריכים להיזהר לא לקרב את אותם אנשים, לא להשלים להם מניין", והגיע לשיאו הבוקר בתוכנית "שבע תשע", בה חבר הכנסת לשעבר מטעם ש"ס, ניסים זאבי, שאל בביקורת: "באיזו מדינה בעולם יש יושב ראש הומו?". ח"כ לשעבר ממפלגת כחול-לבן, איתן גינזבורג, שוחח היום (שני) בתוכנית "שבע תשע" של 103FM גם הוא, ותקף בחריפות את הדברים.
"למה צריך לתת במה לאנשים האלה? למה צריך לשמוע אותם?", זעם גינזבורג בפתח השיחה. "מובילי דעת קהל, מובילי קהילות, אני מאוד מצטער על האמירות האלה".
הוא הוסיף ואמר: "הציבור לא מקשיב לאנשים האלה בתחומים הללו, הציבור הכללי. אבל עדיין לחשוב שיש אנשים דתיים שמקשיבים להם, שמבחינתם הם גדולי הדור ושיש להם אמירה ציבורית משמעותית - במיוחד עבור אנשים אלו כאשר הם נמצאים בתקופות של התלבטות ואז שומעים שאנחנו תועבה - אלה דברים מסוכנים לאותם נערים ונערות".
בהקשרי מינויו של אוחנה, הבהיר גינזבורג: "אני שמח על המינוי של אוחנה כיו"ר הכנסת, נסעתי לכנסת במיוחד לברך אותו ביום ההשבעה, אבל זה לא מספיק - יש פה גם אמירה שאומרת 'הממשלה צריכה לקחת את הנושא הזה בחשבון'. אי אפשר להיות כל הזמן טולרנטיים כלפיי אמירות כאלה, גם של פוליטיקאים. אלו לא פוליטיקאים הזויים בקצה, אלה שרים בממשלה שמדברים ככה היום, שלא מוכנים לתת לנו זכויות".
לדבריו, "אני לא שווה זכויות. בזה שלא מאפשרים לנו זכויות בסיסיות, מפלים אותנו לעומת רוב אזרחי ישראל. כשמדברים על חוק האפליה, מדובר באנשים שרוצים ליצור פה סיטואציות בעייתיות".
"בהסכמים הקואליציוניים כתוב שחור על גבי לבן לחוקק את חוק האפליה. לא להעניק לאנשים שירותים בגלל נטיותיהם המיניות או אמונתם הדתית, זו בעיה קשה. אתה מבין שזה מאוד מסוכן כלפי אנשים כמוני?", זעק. "עכשיו זה בית מלון, אחרי זה מסעדה ואחר כך בית חולים. חוק האפליה לא מבדיל בין עסק לעסק. ניסים זאב לא הסיפור".
ינון מגל תקף את אמירותיו של גינזבורג, ואילו הוא לא נשאר חייב: "חקיקה של חוקים כאלו זו חקיקה מאוד בעייתית, היא מפלה בין אנשים בישראל. וישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אמורה להיות שיוויונית כלפי כולם. לכן חוקים כאלו או חוקים שניסו לקדם כמו ביטול סעיף הגזענות, הם חוקים מסוכנים כלפי אזרחים".
לאור טענותיו הציג מגל דוגמה למקרה קיצון - האם בעל בית דפוס יחוייב להדפיס סטיקרים של להב"ה במידה ויבוא מישהו וידרוש זאת - והח"כ לשעבר הדגיש: "אני לא נכנס למקרה קיצון כזה או אחר, זה לא מעניין. חוקים קובעים נורמות שאנחנו צריכים כחברה להתנהג. ברגע שאתה מאפשר לגיטימיות לא לספק שירותים בגלל נטייה מינית, אתה פוגע בערך השיוויון. חוקים לא תמיד באים לטפל בכל מקרה קיצון. אחד הדברים הגרועים ביותר שקורים בכנסת זה שלוקחים מקרי קיצון. אחד החולאים הגדולים בכנסת ובכלל בציבור הישראלי שלוקחים מקרה אחד והופכים אותו לחוק כללי - אי אפשר להתנהל בצורה כזו. אנחנו צריכים להתנהג כחברה".
"יש פה הרבה מאוד מיעוטים בישראל וצריך לספק להם את כל השירותים. אי אפשר כל יום לחוקק את עצמנו לדעת, בטח לא על סמך מקרים קיצוניים. הקהילה הגאה, שהיום נמצאת בכל מקום, גם במשפחות חרדיות, צריכה להיות קהילה מוגנת", טען, והוסיף: "זה לא חוק טוב. החוק הזה נובע לא כי רצו לעשות פרסום לאום אל פאחם, רצו למנוע מלה"טבים לפרסם משהו. החוק הזה פוגע בערך השיוויון והקואליציה הנוכחית חתומה עליה. צריך להיות פה שיוויון כלפי כולם".
"זה שאני לא יכול להביא ילדים בישראל זו בעיה", קרא. "זה שאני צריך להיאבק על הזכויות שלי זו בעיה. עד היום הכנסת לא ידעה להפלות, או הקפידה על האפליה של להט"בים מפני כל האוכלוסייה. אני לא יכול להתחתן בישראל".
"המדינה צריכה לספק לי שירותים, לחיות בזוגיות עם מי אני אוהב, להביא ילדים פה בישראל ולא לשלוח אותי למדינה אחרת", אמר גינזבורג. "זה שאני מקבל קצבת ילדים לילדים שלי - זה רק כי פנינו לבית משפט. אני הייתי צריך להירשם בביטוח לאומי ולבחור מי יירשם בתור אישה. חברה מערבית דמוקרטית מתוקנת לא משאירה כאלו עוולות".
לסיום, הכריז גינזבורג כי "להביא ילדים זה לא משהו בקצה, לקבל זכויות סוציאליות זה לא משהו בקצה - זה החיים עצמם. זו לא פריווילגיה אלא זכות".