"ה-7 באוקטובר כפה על ממשל ביידן חשיבה יסודית חדשה על המזרח התיכון. לכך ניתן להוסיף את התגובה הישראלית נגד חמאס, שגרמה למותם של אלפי אזרחים פלסטינים חפים מפשע, המתקפות על ארה"ב ברחבי העולם, חוסר היכולת של ממשלת הימין בישראל להוציא לפועל תכנית מדינית בסוגיית 'היום שאחרי המלחמה' ביחד עם שותפים פלסטינים שאינם קשורים לחמאס", כותב פרידמן.
פרידמן גם מעביר ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו: "האירועים מעידים על כך שארה"ב מאבד את הלגיטימציה הבינלאומית מצד בעלות הברית של נאט"ו ובעלות בריתה הערביות והמוסלמיות כשהיא צריכה להתמודד עם איראן בצורה אגרסיבית יותר, אלא אם נפסיק לתת לנתניהו להחזיק במדיניות שלנו כבת ערובה, ונתחיל לבנות רשות פלסטינית אמינה ולגיטימית שתוכל לשלוט ברצועת עזה ובגדה המערבית בצורה יעילה ובשכנות טובה עם ישראל".
בהמשך, ציטט פרידמן את נאדר מוסביזדה, יועץ בכיר למזכ"ל האו"ם דאז קופי אנאן, שכינה את "דוקטרינת ביידן" המתהווה כ"אסטרטגיית החישוב הכפול": "יש לקרוא תיגר על הבלוף של איראן, ובמקביל להגיע ליוזמה חסרת תקדים של הנחת תשתית למדינה פלסטינית מפורזת, דבר שלא נעשה לעולם". לדבריו, "כל מסלול צריך את השלב הקודם כדי להצליח - כך זה יחזק את הלגיטימציה בארה"ב לפעול נגד טהרן, ויבודד את הרפובליקה האסלאמית מבחינה צבאית ופוליטית". פרידמן הוסיף בעצמו כי יש לקרוא תיגר גם על ה"בלופים של נתניהו"' - שכן וושינגטון "סבלה ממנו" בכך שניסה למנוע כל צורה של מדינה פלסטינית".
עוד כתב כי "ישראל מפסידה כעת בשלושה חזיתות. היא הפסידה במלחמה על הנרטיב - למרות שחמאס רצח ואנס ישראליות, כשהיא בעצמה נגררה לבית הדין הבינלאומי בהאג. ישראל מאבדת את היכולת לשמור על ביטחונה מבלי להאריך יתר על המידה את ההשפעה לטווח ארוך - זאת על ידי 'פלישה' לעזה ללא כל תכנית ליום שאחרי, ללא חיפוש אחר שותף פלסטיני לגיטימי שאינו מחמאס, שישלוט שם ביעילות כדי שצה"ל יוכל לסגת. ישראל גם מפסידה בחזית היציבות האזורית: היא כעת יעד להתקפה איראנית מכמה חזיתות - חמאס, חיזבאללה, החות'ים והמיליציות השיעיות בעיראק, אך אינה יכולה ליצור ברית אזורית כדי לנצח במלחמה הזו, כי היא מסרבת לעשות הכל כדי לטפח שותף פלסטיני לגיטימי".
התרעות פיקוד העורף