היא גדלה בבית ליברלי מושבע אך הפכה לשמרנית, ניהלה רומן עם חבר מפלגה נשוי ויצאה נגד המלכה ומוסדותיה: אלו רק חלק מקורות חייה של ליז טראס, בת 47 בסך הכל, שנבחרה שלשום בבחירות הפנימיות במפלגה השמרנית לכהן כראשת הממשלה של בריטניה ולהחליף את בוריס ג’ונסון, שהתפטר לאחרונה מתפקידו.
"ישראל יכולה להיות רגועה": כיצד ייראו היחסים עם רה"מ בריטניה החדשה?
לא תמיד הייתה "שמרנית": מי היא ראש ממשלת בריטניה החדשה
“קשה להגדיר אותה, ואחד הדברים שאומרים עליה הוא שקשה לצפות אותה כי היא משנה את דעותיה בתדירות גבוהה יחסית”, מסביר ד”ר דודי מקלברג, מומחה בתקשורת פוליטית מהחוג למדעי המדינה, האקדמית עמק יזרעאל. “היא החלה בשמאל ועברה לשמרנים, התנגדה לברקזיט, ואז הודיעה שטעתה והפכה לאחת התומכות הנלהבות שלו. מחד, היא מבטיחה הורדת מסים ומאבק במחירי האנרגיה, ומאידך הבטיחה את סבסוד האנרגיה בכ־100 מיליארד פאונד. כלכלנים תוהים איך זה מתיישב, והתשובה היא שכנראה שהיא אומרת מה שרוצים לשמוע”.
“מבחינת הבריטי הממוצע, התחלף לו ראש ממשלה, אך הוא לא בחר בו כלל”, אומר ד”ר נתן ארידן ממכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. “אבל טראס נחשבת כמועמדת המקובלת על הרוב במפלגה. היא בעלת שיקול דעת, לא קיצונית, והיא סוג של פשרה בין חלקי המפלגה השמרנית המפולגת מאוד. זו צפויה להיות ממשלה עם יותר נשים מאשר כל ממשלה אחרת. טראס דאגה לחקיקה ותיקון של אי־שוויון בחברה, לקידום תעסוקת נשים והיא מגיעה לתפקיד לאחר שכיהנה בשישה תפקידים בכירים ומגוונים. יש לה ניסיון רחב”.
טראס נולדה באוקספורד. אביה היה פרופסור למתמטיקה ואמה עבדה כאחות וכמורה. היא סיימה תואר ראשון באוניברסיטת אוקספורד בתחומי הפילוסופיה, הכלכלה ומדע המדינה. אל הזירה הפוליטית נכנסה בשנות ה־90 וכיהנה בין היתר כראש המפלגה השמרנית בממשלו של בוריס ג’ונסון, כשרת החוץ, כשרה לסחר בינלאומי, כשרת המשפטים וכמזכירה הראשית באוצר.
"הוריה היו תומכים נלהבים של מפלגת הלייבור", מספרת ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה במחלקה לשפות זרות באוניברסיטת תל אביב. "כשהיא החליטה להצטרף למפלגה השמרנית ב־1996, אביה סירב לתמוך בה. אולם למרות עמדותיה השמרניות, הבית שבו גדלה השפיע רבות על השקפת עולמה ועמדותיה הפוליטיות.
כך למשל,ב־2016 היא הביעה תמיכה בהמשך חברותה של בריטניה באיחוד האירופי והתנגדה נחרצות ליציאתה מהאיחוד, בניגוד לעמדתם של חברי פרלמנט רבים במפלגה השמרנית. בנוסף, היא מאוד ידידותית לסביבה, מאמינה שצריך להגן על זכויות הלהט"ב, ואפילו תומכת בלגליזציה של קנאביס. מה שמחבר בינה ובין חברי מפלגתה הוא התמיכה במדיניות כלכלית ליברלית וסחר חופשי. מה שגרף עבורה את הניצחון עם 57% מהקולות היה הבטחתה לקצץ את מס החברות ואת המיסוי על העשירון העליון ואנשי עסקים. זה הפך אותה לאטרקטיבית בעיניהם".
“היא החלה את הקריירה כליברל־דמוקרטית והייתה פעילה מאוד בהפגנות נגד נשק גרעיני”, מוסיף ד”ר ארידן. “מאוחר יותר עברה למפלגה השמרנית בנימוק ששם היא מרגישה יותר בבית. היא בחרה לחצות את הקווים, אבל זה שונה לגמרי מהתקופה של מרגרט תאצ’ר. כיום השמרנים יותר ידידותיים למיעוטים למשל. היא כבר הודיעה על כחמישה נבחרים בני מיעוטים, שתמנה לתפקידים בכירים בממשלתה”.
נקודת זכות
לאחר פרישתו של בוריס ג’ונסון, הציגו 11 חברי מפלגה את מועמדותם לתפקיד. בכל סבב המספר הצטמצם, וטראס הגיעה לשלישייה הסופית. על פי השיטה הנהוגה בבריטניה, במקרה של התפטרות ראש ממשלה מכהן, המפלגה השלטת נשארת לכהן, וראש הממשלה החדש נבחר בידי צירי המפלגה המהווים כ־80 אלף איש מתוך 67 מיליון אזרחי בריטניה.
“המתמודדת החזקה הייתה דווקא פני מורדנט, שרת ההגנה”, אומר ד”ר מקלברג. “היא, טראס והפוליטיקאי רישי סונאק הגיעו לשלישייה הסופית, ואז מורדנט פרשה. המרוץ בין סונאק וטראס היה מאוד אלים. המון האשמות ושיח אמוציונלי. מאחר שסונאק היה מהראשונים שפרש מהממשלה של ג’ונסון, והיא נשארה - זה נתן לה נקודות זכות על משקל הנאמנות למנהיג”.
בימים הקרובים תתייצב טראס מול המלכה אליזבת' ותקבל את ברכתה, זאת אף שטראס כאמור התבטאה בעבר נגד בית המלוכה וקראה לביטולו בטענה שהוא מוסד שמרני שצריך להיעלם מן העולם. “החוכמה שלה היא שהיא יודעת איך לבנות קונצנזוס”, אומר ד”ר ארידן. “לא צפוי שיהיה הבדל רב בין המדיניות שלה לזו של ג’ונסון. היא השלימה עם ההחלטות שלו”.
“היא סוללת את דרכה נכון”, אומר ד”ר מקלברג. “אחת הטעויות המביכות שלה הייתה כשביקרה באזור שמרני ונשאלה אם מקרון וצרפת הם ידיד או אויב, והיא השיבה שכשתיכנס לתפקיד - היא תחליט. זו אמירה בעייתית. מקרון הציל אותה והגיב שבריטניה תמיד תישאר ידידה, שזו האמירה הנכונה. טראס היא אסרטיבית, מאוד שאפתנית ויודעת לפעול בפוליטיקה. כשרת חוץ היא לא הביאה הישג יוצא דופן, אבל לפני כן הצליחה לחתום על הסכמי סחר עם יפן ואוסטרליה אחרי הברקזיט, דבר שהיטיב עם בריטניה”.
בינתיים, ראש הממשלה יאיר לפיד ושורה של פוליטיקאים בירכו את טראס ואמרו כי הם מצפים לשיתוף פעולה פורה עמה. “טראס תומכת נלהבת של ישראל וכבר אמרה בעבר כי תעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, תיאבק באנטישמיות וב־BDS”, אומרת ד”ר לופטין. “בנוסף, היא התבטאה בקו נוקשה כלפי איראן וציינה כי תחדש את מעבר הסחורות החופשי בין מדינות, שבוטל לאחר הברקזיט. המשמעות היא ביטול המכס והקלה משמעותית על השווקים”.
“היא תומכת בישראל, אבל לא ללא ביקורת”, אומר ד”ר ארידן. “משרד החוץ הבריטי, שהיא עמדה בראשו, הוא נגד התנחלויות ובעד רעיון שתי המדינות וקידום השלום. היא בהחלט לא עוינת את ישראל, והיא לא נגד זכותנו להגן על עצמנו ולהיאבק בטרור. גם מי שיחליף אותה נחשב כלא עוין”.
בתחום מדיניות החוץ, בריטניה אינה תלויה ברוסיה ובסין בהשוואה למדינות אחרות באירופה. תצרוכת הגז הרוסי המגיע לממלכה עומדת על 4% בלבד, ותצרוכת הנפט על 9%. "השאיפה שלה תהיה בין היתר להקטין את התלות ברוסיה ובסין", אומרת ד"ר לופטין. "בגרמניה למשל כ־58% מתצרוכת הגז הגרמנית מגיעה מרוסיה, ובבריטניה מדובר באחוזים בודדים ולכן הבריטים מאמצים קו נוקשה יותר כלפי פוטין. טראס תמשיך את הקו הזה, והאתגר שלה הוא לשקם את הכלכלה הבריטית. התוכנית הכלכלית שהציגה בפני התקשורת זכתה לביקורת רבה, בין היתר מכיוון שהייתה עמומה".
האתגרים של טראס יכללו גם התמודדות עם יוקר המחיה, סגירת החובות העצומים של הממלכה והורדת האינפלציה. “יש לה הרבה מאוד אתגרים ואני לא רואה איך היא עומדת בהם, במיוחד שחברי הפרלמנט לא כל כך תומכים בה”, מסביר ד”ר מקלברג. “למפלגה השמרנית יש רוב מוחלט בפרלמנט, כך שטראס יכולה לסיים כהונה עד 2024. אבל אם לא סומכים עליה, היא בבעיה. ביחד עם המשבר הכלכלי והאינפלציה והעלייה במחירי האנרגיה שתספוג כל משפחה בריטית בחורף הקרוב, צפויה לה תקופה לא קלה, והספסלים האחוריים בפרלמנט יפסיקו לתמוך בה אם לא תציג תוצאות”.
“הבעיה הגדולה היא יוקר המחיה”, מסכים ד”ר ארידן. “אף ראש ממשלה, למעט צ’רצ’יל, לא נכנס לתפקיד בעיצומו של משבר כזה. עליה להתמודד עם האינפלציה הגואה, ולא ברור מה היכולות שלה לפתרון. האג’נדה שלה היא לאחד את המפלגה, לקדם את מעמד האישה, לצמצם פערים, אבל כל אחד מכריז את זה. היא הכריזה על קיצוץ במיסוי, אבל זה יהיה קשה מאוד במצב הכלכלי של בריטניה. הבעיה העיקרית שלה היא שהיא טוענת שחייבים להוציא את בריטניה מהבוץ, ומצד שני היא הייתה חלק מהממשלה שהובילה לשם. וזו גם הביקורת עליה. היא מעודדת לצאת לעבודה ולהכניס יותר כסף לקופת המדינה, אבל בריטניה באינפלציה איומה ובחובות גדולים. ובעיקר, היא מבקשת להחזיר את אמון הציבור ביכולת של ראש הממשלה. ג’ונסון נתפס כשקרן ולא אמין בעיני הציבור, והיא רוצה לתקן זאת”.
מגמה הפוכה
טראס תהיה האישה השלישית בהיסטוריה של בריטניה לכהן כראש ממשלה – אחרי מרגרט תאצ’ר (1979־1990) ותרזה מיי (2016־2019) - והיא מצטרפת אל שבע נשים שמנהיגות כיום מדינות במערב: פינלנד, שוודיה, דנמרק, ניו זילנד, ליטא, אסטוניה ואיסלנד.“שלוש הנשים שכיהנו כ ראש ממשלת בריטניה הגיעו דווקא מהמפלגה השמרנית”, אומר פרופ’ עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. “אל שבע הנשים שכבר מכהנות, צפויה להצטרף ג’ורג’יה מלוני באיטליה, ומעניין לראות כי בישראל, מאז כהונתה של גולדה מאיר, הייצוג הנשי בפוליטיקה אומנם השתפר, אולם לא באופן שווה במפת הגושים”.
"בניגוד לארצות הברית שהייתה מוכנה לנשיא שחור, אבל לא לאישה, באירופה רואים מגמה הפוכה", מסבירה ד"ר לופטין. "בשנים האחרונות נשים רבות כיכבו כראשי מפלגות וראשי מדינות, כך שלאירופה כיום אין בעיה שנשים ינהיגו מדינות, אבל היא עדיין לא מוכנה לראש ממשלה ששייך למיעוט אתני כמו רישי סונאק, שהוא ממוצא הודי".
“זה מאוד הקל על טראס שהיא לבנה כי רוב חברי המפלגה השמרנים הם לבנים”, אומר ד”ר מקלברג. “כמובן שעובדת היותה אישה בתפקיד כה בכיר היא משמעותית מבחינה פמיניסטית, אבל השאלה היא מה טראס תעשה עם זה”.