טל חוטינר חושב שהעאלק חורף שיש לנו הוא דווקא אחלה תירוץ להתכרבל בשמיכה מול הטלוויזיה ולהתפנק בכיף עם כמה קוקטיילים חמים. ברור שעם אלכוהול...



אמנם החורף הזה לא ממש מכאיב לנו, אבל אולי דווקא בגלל שאין ממש גשם, הפכו הלילות קרים יותר. נכון שזה שכל שתי טיפות זוכות כאן לתואר סופה הפך כבר לבדיחה, אבל מה אכפת לנו למצוא כמה סיבות לשתות קוקטיילים חמים בבית בכיף.



קוקטיילים חמים - לא ממש קר, וגם לא ממש חורף? אז תעשו בכאילו...  (צילומים:  יח"צ, Daniel Duchon.freeimages.com) לא ממש קר, וגם לא ממש חורף? אז תעשו בכאילו...  (צילומים:  יח"צ, Daniel Duchon.freeimages.com)


סביר לגמרי להניח שלרוב הברמנים לא תהיה את הסבלנות להתחיל לרקוח לכם קוקטיילים חמים, אבל היי – מה רע להכין קוקטיילים כאלה בעצמכם אצלכם בבית, הרי הרבה יותר כיף לשתות משקאות מהסוג הזה כשאתם בנעלי בית מול הטלוויזיה.



קוקטייל 'אוריינטל קולדה'הוט באטרד רום


הוט באטרד רום הוא אולי אחד ממשקאות החורף העתיקים והחורפיים ביותר שיש. הקוקטייל הזה הופיע כבר במאה ה-17, כנראה כאשר מולסה החלה להגיע מהקולוניות לכיוון ניו אינגלנד שם קמו מזקקות לייצור תעשייתי של רום. די מהר החלו אמריקאים להוסיף רום למשקאות חמים ומרגיעים יחד עם קצת תבלינים ארומטיים. כך הפך הקוקטייל הזה למשקה הרשמי של החופשות המשפחתיות בכלל, ושל חגי דצמבר בפרט. גם המוסר הדתי הפוריטני של האמריקאים באותה תקופה הצליח לתת לגיטימציה למשקה חם עם קצת רום, בניגוד לשתייה מוגברת של וויסקי או רום נקי, למשל. ברור שגם תקופת היובש גרמה לאנשים לערבב משקאות ולשתות אותם במאג המיועד לשתייה חמה כדי ש"סוכני היובש" הפדראליים לא יבחינו בדרינק.



המתכון הנוכחי, או וריאציה שלו, הופיע כבר בשנת 1917 בפרסום של החוברת 'הברמן האידאלי' בבוסטון, והוא פשוט ביותר להכנה. כל מה שצריך כאן הוא: שוט של רום כהה או ספייסד כמו בקארדי דארק או בקארדי אוקהארט המתובל בווניל, מוסקט וקינמון; חתיכת חמאה קטנה, נגיד חצי כפית (אפשר גם מלוחה למי שאוהב); כפית סוכר חום; קצת קינמון; אגוז מוסקט; מעט תמצית וניל; מים רותחים. וככה עושים את זה: מערבבים את החמאה עם הסוכר, הקינמון, אגוז המוסקט, והווניל בספל קפה גדול עד לקבלת תערובת אחידה וקרמית. מוסיפים את המים החמים והרום במזיגה איטית ומערבבים בעדינות בכפית.



וויסקי סקוטיש לידר הוט טודי


קוקטייל 'הוט טודי' הוא אולי התרופה הבריטית הטובה ביותר לצינון או התקררות קלילה. לי, לפחות, זה מוריד חום על בטוח. באירלנד ובאנגליה כאשר ממש קר אפשר למצוא את הקוקטייל הזה גם בברים ובתי-קפה לצד עוד כמה קוקטיילים מחממי עצמות. מקורותיו של הדרינק הזה הולכים אחורה עד למאה ה-17 כנראה.



וככה עושים את זה: מערבבים במאג 40 מ"ל בלנדד סקוטי עדין יחסית בלי טעמים קיצוניים, 'סקוטיש לידר', לדוגמא, או ג'יימסון אירי; כפית סוכר חום או דבש; ושלושה מסמרי ציפורן. מוסיפים פלח עבה של לימון ויוצקים על הכל מים חמים. דרינק נהדר שישר יחזיר לכם את הצבע ללחיים.



ירושלים בג אין א בוקסגלו וויין


מי שמבקר בחורף באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, נתקל לא פעם במשקאות יין חמים ומתובלים שמוגשים בשווקים, בבתי-הקפה ובאתרי הסקי. אחד המפורסמים שבהם הוא ה'גלו וויין'. המתכון הבא יתאים למסיבה או לכמות גדולה של שתיינים.



וככה עושים את זה: מחממים בסיר גדול כמה בקבוק יין אדום ללא הרבה עץ, או הרבה יותר פשוט לקחת קופסה של יין כמו הקברנה-מרלו של יקב ירושלים, למשל, שאפשר פשוט להעמיד על השיש וללגום מהברז מתי שבא לנו. אגב, כל השלושה ליטר עולים 69 ₪ והיין כייפי ושומר על טריותו. מוסיפים 10 מסמרי ציפורן, תפוז אחד חתוך, מקל קינמון אחד, חצי כוס סוכר לבן ושלושת רבעי כוס מיץ תפוזים או מים. אפשר לסחוט את התפוז ולחתוך את הקליפה, לנעוץ בה ציפורן ולבשל הכל במשך כחצי שעה. מגישים חם בכוסות עם ידית.



ברנדי קווינטהוט סיידר


'הוט סיידר' הוא עוד משקה חורפי מחייה ומחמם לאוהבי הצד המתוק יותר, והוא גם פשוט להכנה: מה שצריך הוא כוס סיידר תפוחים לא מוגז, שתי כפות סירופ מייפל טוב ושוט של ברנדי מתקתק. אני נתקלתי בזמן האחרון בברנדי (קצת חבל על קוניאק בקוקטיילים...) ממולדובה בשם 'קווינט' שמוסיף מתקתקות עם מעט טעמי עץ טובים לכל הקוקטייל הזה, והוא אפילו כשר. העץ של הברנדי נותן איזון לכל הסיפור ואף מגביר את התיבול כבר בשלוק הראשון.



עם כל השאר אפשר לשחק: קליפות תפוז, קליפות לימון, וכל אחד מה שבא לו – ציפורן, קינמון, פלפל אנגלי וכדומה. מחממים הכל על אש קטנה בפינג'ן, או פשוט מוזגים את הסיידר כאשר הוא חם על שאר המרכיבים. מגישים חם, כמובן.



ספל קפה נספרסואייריש קופי


אולי המפורסם מכל הקוקטיילים החמים הוא האייריש קופי. אמנם קיימת היסטוריה ארוכה של הוספת אלכוהול לקפה, אבל ה'אייריש קופי' החל רשמית את דרכו בשנת 1940 כאשר שף בשם ג'ו שרידן מלימריק שבאירלנד הגיש קפה חם עם וויסקי אירי וקצפת לחבורה של נוסעים אמריקאים קפואים שרק ירדו מטיסה. כאשר הם שאלו האם זה קפה ברזילאי, אמר להם ג'ו: "זה קפה אירי", ומכאן כבר התגלגל המשקה. אבל כמו לכל המצאה מצליחה גם כאן יש אבות רבים והרבה סיפורי מקור.



וזה מה שצריך בשביל זה: 40 מ"ל ג'יימסון, או וויסקי אירי אחר; 80 מ"ל קפה חם, אני השתמשתי באספרסו ארוך עדין של 'נספרסו' בשם Bukeela lungo שהיא תערובת קפה משני סוגים של זן הערביקה מאתיופיה עם ניחוחות וטעמים עדינים יחסית, ומרירות עדינה שמתאימה לחיבור עם הוויסקי וניחוח פרחוני ואפילו עצי מעט; סוכר חום; שמנת מתוקה. וככה עושים את זה: מוזגים את האספרסו החם על הוויסקי, מוסיפים כפית סוכר חום, בוחשים ומציפים את השמנת למעלה.