באופן כללי אני חושבת שערביי ישראל שמשתלבים היום בכל ענפי העבודה, עושים עבודה לא פחות טובה מהישראלים, ולכן, אין כל סיבה למנוע מהם להתפתח ולהתקדם בכל תחום שהוא.
אולם כשמדובר באופן ספציפי במישהי כמו זועבי, שכבר היו לה כמה פליטות פה מעוררות מחלוקת שלא בדיוק הפגינו חיבה גדולה למדינה, או כמו שנשאלה באחד הראיונות האם תשיר את "התקווה" במסגרת תפקידה החדש, וענתה בצורה חמקנית וצינית שהיא לא זוכרת את כל המילים של ההמנון, הייתי חושבת פעמיים לפני שהייתי ממנה אותה לקונסולית. ועוד בארץ כמו סין, חברתה של איראן.
ובל נשכח, שכאשר זועבי מצביעה יום אחד נגד חוק הגיוס שיוזמת הממשלה שהיא חלק ממנה, ויום אחרי בקריאה שנייה משנה את דעתה, מי ערב לכך שהיא תגלה נאמנות יציבה ואיתנה למדינה לאורך כל תקופת שירותה כקונסולית, ולא תשנה לפתע את דעתה?
אולם נעזוב לרגע את נאמנותה למדינה. נושא מינויה מעלה שאלה אחרת. האם היא מונתה לתפקיד על מנת להשתיק או להרגיע את מי שנחשבת כ"טראבל מייקרית" בקואליציה? אם זה המצב, מצטיירת לפנינו תמונה של מתן שוחד פוליטי.
כלומר, הבעיה האמיתית היא האפשרות שהממשלה הזאת, תשלם אתנן פוליטי בכל פעם שמישהו יאחז בגרונה. פה קבור הכלב, והפקפוקים שברקוביץ' העלה לגבי מינויה, מצביעים על התנהלות לקויה ומפוקפקת של קואליציה חלשה שנאלצת בכל פעם לרצות ולפצות את מי שמרים ראשו נגדה.
אז מה קרה בני גנץ היקר, שהחלטת להצטרף ללהקת התרנגולות בלול המוזר הזה שנקרא ממשלה? הייתכן שהרוטציה המתקרבת בין בנט ללפיד דרבנה אותך להשמיע כמה קרקורים לא ממש דחופים בשעה חשובה זו של ההיסטוריה, אך ורק על מנת להזכיר למצביעים שאתה יכול לשמש כאלטרנטיבה ראויה לתפקיד ראש הממשלה, במקום יאיר לפיד?
ציפיתי שאופירה וברקו יתעקשו יותר על הנושא כשראיינו את סער, ולא יעזבו רגלם מדוושת הגז, כאשר הם דרבנו אותו לדבר על חילוקי הדעות שיש לו עם גנץ.
ד"א, נושא הרוגלות מיצה את עצמו עד תום. כמה אפשר לשמוע עליו, אחרי שכבר נבדק ונמצא שלא נפל פגם בפעילותם והכל נעשה על פי צו בית משפט. זה היה נראה כאילו אבידר מחפש בכוח תירוצים להצדיק את התפטרותו, תירוצים שאופירה וברקו כינו אותם בצדק כחרטוטים.
ברקוביץ' עט על אבידר, כמו שוער שקופץ לתפוס את הכדור, ותקף אותו בשאלות והערות, כמו ילד שרוקע ברגלו אם הוא לא מקבל את מבוקשו, אולם הערותיו היו רלוונטיות וענייניות. במילים אחרות הוא אמר לאבידר: תחליט, אתה בעד הממשלה בראשות בנט או לא, כי מצד אחד אתה תומך בו, ומצד שני אתה מתלונן, אז מה לעזאזל אתה רוצה?
ברקו ואופירה לא הרפו לרגע מטרפם וחזרו ואתגרו אותו עם השאלה המתבקשת, האם הוא ממורמר כי הוא לא קיבל תפקיד יוקרתי יותר בממשלה, ולא הניחו לו עד שיצא באיזושהי הצהרה שתשביע את רצונם וסקרנותם.
ואמנם, השניים הצליחו לגרום לאלי אבידר לספק כותרת שסיכמה את אחד הראיונות היותר מוצלחים של אופירה וברקו, שאתמול עשו עבודה עיתונאית טובה יש לומר. אבידר הודיע שהוא חוזר להיות חבר כנסת ויעשה הכל על מנת שהממשלה הנוכחית תשרוד, תוך שהוא יכשיל את ניסיונותיהם של גורמים אחרים בממשלה, שמלכתחילה לא רצו להיות חלק ממנה, והיום מנסים להפילה.
אתמול הוכיחו השניים שהם צמד לעניין שיודעים להשלים אחד את השני גם אם דעותיהם שונות. כמו ההערה של ברקו המעט ילדותית ובוסרית, שאמר שכאשר נופלים עלינו טילים, כמו שנופלים היום באוקראינה, לאף אחד בעולם לא אכפת. אופירה הסתייגה מיד מדבריו והגיבה שמלחמה היא רעה בכל מקום בעולם.
בכל מקרה, אם בטור אחר ציינתי את העובדה שאנשי האופוזיציה מהליכוד החרימו את אופירה וברקו, מי בכלל צריך אותם, כאשר בתוך הקואליציה עצמה מתקיימת אופוזיציה, שאנשיה בחפץ לב מגיעים לאולפן של השניים ומספקים לנו כמה רגעים דינמיים ומעניינים.
התרעות פיקוד העורף