אמנם בישראל כבר אישרו את דבר התקיפה בסוריה, שבמהלכה הופל מטוס תובלה רוסי ו-15 אנשי צוותו נהרגו, אך בפועל הרוסים חשפו באופן מלא את מנגנוני התיאום בין ירושלים למוסקבה, באופן שעד כה נשמר בין ישראל לרוסיה עוד לפני ההודעה הישראלית. עד היום, על פי הטענות הרוסיות, ישראל עדכנה את מוסקבה בפעולות חיל האוויר בשמי סוריה כדי למונע אירועים מסוג זה, ובתמורה לכך, הרוסים שמרו על דיסקרטיות מלאה ולא הפרו את העמימות עם ישראל כפי שנעשה כיום.
זאת לא הפעם הראשונה שהתרחשו אירועים שהעמידו את מערכת היחסים העדינה שנרקמה בין רוסיה לישראל במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, אך אף אחת מהן לא התקרבה לרמת המתיחות הנוכחית. גם בחודש אפריל האחרון, אחרי שרוסיה האשימה את ישראל בתקיפת בסיס חיל האוויר הסורי T4 למרות נוכחות אנשי צוות רוסים בבסיס, היו כאלה שחששו שהתקרית תוביל לפגיעה בתיאום בין ישראל למוסקבה. במעריב, כמו במערכת הביטחון, הערכנו שלמרות המתיחות, מנגנוני התיאום יישמרו. אך הפעם מדובר באירוע שונה ובסדר גודל אחר לגמרי.
התחקיר הצביע על ירי סורי לכל עבר
אמנם ייתכן שמאחורי הקלעים ישנו כעס ברוסיה על רמת המקצועיות הנמוכה של צוותי ההגנה האווירית הסורים, שבהפעלה חובבנית, ובלי התחשבות בכך שבאזור ישנה תנועה אווירית ירו לכל עבר. התחקיר הצה"לי הדגיש את האחריות של צבא סוריה, והראה שבזמן התקרית המטוס הרוסי שהופל לא היה במרחב האווירי והירי בוצע לאחר שמטוסי חיל האוויר היו כבר בישראל.
בישראל סיימו בזמן שיא, בגלל הרגישות מול הרוסים את התחקירים, מרמת הטייסים הרוונטיים ועד רמת ראש הממשלה. ההודעה שיצאה מישראל ובה מובע צער על מות אנשי הצוות הרוסים אך לא מתנצלת כיוון שלאחר התחקירים בישראל סבורים שעל פי כל הנתונים מנגנון התיאום פעל כנדרש, והאחריות המלאה על הפלת המטוס היא של הסורי, שהפעילו את הנ"מ מבלי לוודא שאין מטוסים במרחב.
לפני פרסום התחקיר, במוסקבה בחרו להטיל את האשמה על ישראל באופן בלעדי, כאשר הם לא מסתפקים בגינוי הפגיעה במטוס, אלא מגנים את ישראל על "פעולותיה הפרובוקטיביות וחסרות אחריות" ברבים, ואף "שומרים לעצמם את זכות התגובה". מן הסתם, באמירה הרוסית ישנה צביעות, הרי ישראל לא פעלה באופן שונה מבעבר ועדכנה את הרוסים דרך מנגנון התיאום המשותף כפי שעשתה פעמים רבות בעבר בשנים האחרונות, כאשר ההבדל היחיד הוא תוצאת הפעולה לאחר שנים של תיאום מוצלח. האירוע גם אירע בזמן לא נוח מבחינת ישראל, שאותתה אופן מרומז ומפורש בשבועות האחרונים שבכוונתה לשוב ולפעול נגד הנוכחות האיראנית בסוריה, לאחר הפוגה יחסית של מספר שבועות, אך ייתכן ומקרה זה ייאלץ אותה לפעול באופן זהיר הרבה יותר.
הצצה נדירה לפעילות הישראלית
האירוע סיפק הצצה נדירה על אופי המטרות שישראל תוקפת בסוריה. בשנה וחצי האחרונות הותקפו מעל ל-200 מטרות בסוריה, אך המטרה הזו היא לא עוד מטרה מ-200 אלא מטרה מיוחדת, מה שהשפיע על ההחלטה לצאת לתקיפה חריגה, גם ללא הפלת מהמטוס הרוסי, באופן שהיה ברור שימשוך תשומת לב.
בצה"ל גם טענו כי בשלב זה אין בידי חיזבאללה ולבנון טילים מדוייקים למרחק של מטרים בודדים, ומציינים באופן רשמי שצה"ל תקף מכונות ומכשירים שקשורים לפרויקט הדיוק של חיזבאללה והיו אמורים לעבור לידיו, חשיפת התקיפה נותנת הסבר מעניין לכך שחלק מהפעולה הישראלית למנוע מחיזבאללה להשיג נשק מדויק, חלק מהתקיפות הן לא נגד כל מערכת הנשק, אלא לעתים גם נגד מערך הייצור של נשקים שישראל מעוניינת למנוע מאויביה.