המערכה הבאה

מה המשותף לרמטכ"ל כוכבי, ראש השב"כ בר, ראש המל"ל ד"ר איל חולתא, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף אבי גיל ומפקד אוגדת עזה תא"ל נמרוד אלוני? כל החמישה בוגרי קרן וקסנר. אותה קרן מוכפשת ומושמצת משל הייתה הכלאה בין גדודי עז א־דין אל־קסאם והמג'לס האיראני. הקרן, שמסיבות מטורללות כלשהן, הפכה מטרה פופולרית לג'יהאד ביביסטי הזוי, בהנהגת הנסיך הגולה יאיר נתניהו (שאולץ להתנצל), היא המכשירה ומטייבת את הצמרת הביטחונית של ישראל שנות דור.

כמה טוב שבאווירה הנוכחית אפשר לחזור לסוג של שפיות ולהודות על ההזדמנויות הללו, במקום לצאת נגדן למסע שמד. מה שמוביל אותנו להחלטה שאמור לקבל הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. היא צריכה להתקבל עד יום שלישי הקרוב, ומי שמכיר את איזנקוט יודע שהיא תתקבל בזמן. כרגע, עוד אי אפשר לדעת את הכיוון: נכנס לחיים הפוליטיים, או נשאר בחוץ?

"ביש עתיד" לא מוותרים על איזנקוט: "מקומו איתנו, זה החיבור הטבעי ביותר"

הגיע להחלטה? גדי איזנקוט סיפק התייחסות לעתידו הפוליטי

דיווח: האם זהו השיקול שיגרום לאיזנקוט לחבור ללפיד ולא לגנץ?

ההתלבטות שלו אמיתית. הוא רוצה להשפיע, הוא רוצה אפשרות לעבוד קשה, הוא מייחל לממשלה יציבה, להזדמנות לעשות מהלכים חשובים, לשקם את הממלכתיות האבודה ולנסות לחבר מחדש את השברים שהיו פעם החברה הישראלית.

הסיכוי שכל ההזדמנויות הללו יינתנו לו וכל זה יקרה, שואף לאפס. אין בקלפים הטרופים שלנו מצב לממשלה יציבה של גוש המרכז־שמאל. תסריט החלומות של הגוש הזה הוא המשך בלימת נתניהו ושלילת 61 המנדטים המיוחלים ממנו. כל עוד לפיד ראש ממשלת מעבר, זה ההישג המינימלי הנדרש. אבל זה כנראה לא מספיק לאיזנקוט. הוא חושב בגדול.

ובכן, גדי היקר, אתה מפספס כאן משהו. פוליטיקה היא לא תוכנית כבקשתך. אין לך את הפריבילגיה לשרטט רשימת תנאים ומגבלות שייצרו את הנסיבות המיוחדות הנדרשות כדי לייצר תנאי מעבדה מושלמים. זה טוב בתיאוריה. זה טוב בתוכנית רב־שנתית של צה"ל. כי בחיים האמיתיים, ישנם רגעים בחייה של אומה שאי אפשר לעמוד מנגד. אנחנו נמצאים בנקודה גורלית בזמן, בקו פרשת מים דרמטי מאין כמוהו, בשיאו של הקרב האחרון והמכריע על גורלה של הדמוקרטיה הישראלית. ואתה לא יכול, פשוט לא יכול להרשות לעצמך להישאר על הקווים כשמלחמה כזו מתחוללת כאן.

גדי איזנקוט (צילום: יוסי אלוני)
גדי איזנקוט (צילום: יוסי אלוני)

אם אכן יצליח נתניהו להביא את 61 המנדטים שלו, אתה תצטרך להסביר לעצמך, לנצח, איך עמדת מנגד. לא תהיה הזדמנות נוספת. זה עכשיו או לעולם לא. אתה צריך להוריד את הכפפות הלבנות, לעלות על בגדי ב' ונעלי עבודה, ולקפוץ לתוך הביצה. זה מה שעשה, בסיבוב הקודם, חברך גבי אשכנזי. הוא לא הביא איתו אנשים, הוא לא חתם על הסכמים והוא לא קיבל הבטחות. הוא פשוט ראה את האלונקה המדממת ותחב תחתיה את הכתף הכי חזקה שלו. המהלך של אשכנזי וגנץ ללכת לממשלת הרוטציה עם נתניהו היה השלב הראשון בבלימתו. השלב השני היה הקמתה של ממשלת השינוי. השלב השלישי, והמכריע, ממתין לנו ב־1 בנובמבר.

בחלומי הוורוד, רא"ל גדי איזנקוט ואל"ם מתן כהנא מאחדים שורות ומצטרפים עכשיו למאמץ הציוני להגן על המולדת הזו מפני מי שמנסים לגרור אותה לתהומות לאומניות, לא דמוקרטיות וחשוכות. בלי אולי, בלי אבל, בלי תירוצים ובלי אילוצים. נקודת הזמן הזו מכריעה לא פחות ממלחמות ישראל ההיסטוריות. הפעם, המאבק אינו נגד אויב חיצוני, אלא בתוכנו. המאבק הוא על דמותה של ישראל. הוא ניטש בין אחים, וביום שאחריו המשפחה צריכה להתאחד מחדש. אלה הרגעים שבהם מצביא מטיל למערכה את כל מה שיש לו, כולל העתודה המטכ"לית. אתה, גדי, הוא העתודה הזו.

הליכוד החדש

השבוע היו פריימריז בליכוד ובעבודה. בשני המקרים, התרחשו חילופי דורות. בעבודה נפרדים מנחמן שי וכנראה גם מעמר בר־לב. בליכוד נפרדים מהתנועה הליברלית ומעמוד השדרה והופכים למפלגה של איש אחד. בשני המקרים, לא היו הפתעות גדולות. מבחינת נתניהו, הפריימריז לא הכילו פיגועים יוצאי דופן אבל גם לא בשורות גדולות.

נתניהו הצליח בעיצוב הרשימה בפריימריז הליכוד? יועץ בכיר מספק תשובה

סוף הדרך? אלו הח"כים הבולטים בליכוד שנדחקו לתחתית הרשימה

הרשימה שנבחרה "יושבת" מצוין על האלקטורט הנוכחי של הליכוד. אין בה אופציות פריצה לקהלים חדשים, אבל אין בה גם אסונות מתגלגלים. יש בה אמירה מהדהדת של עשרות אלפי מתפקדים שהפקטור היחיד שקובע, מעל כל אידיאולוגיה, עיקרון או שיקול אחר כלשהו, הוא הנאמנות למנהיג. סה טו. מבחינת נתניהו, השאלה החשובה היחידה היא אם כל אלה שייבחרו במסגרת הליכוד לכנסת הבאה יהיו נאמנים מלא־מלא, לכל גחמה שלו או של מי מבני משפחתו הגרעינית. את התשובה נדע בהמשך.

בנימין נתניהו מצביע בפריימריז לליכוד (צילום: אבשלום ששוני)
בנימין נתניהו מצביע בפריימריז לליכוד (צילום: אבשלום ששוני)

החדשות הרעות מבחינתו מגולמות בעובדה שהרשימה כמעט לא מכילה נשים, בעוד המדינה מכילה 51% מהמין הזה. נגיד בעדינות שצמרת הרשימה ממשיכה להיות לבנה, שבעה ופריבילגית, בניגוד לתיאוריות הבדיוניות שמופצות כאן לאחרונה. החדשות הטובות הן שאורלי לוי־אבקסיס, אחת הדמויות המזויפות ביותר שהופיעו בפוליטיקה הישראלית בעידן הנוכחי, סיימה כנראה את דרכה ביבבה. כמוה, כנראה גם גדי יברקן. שני עריקים נטולי בושה, עכשיו גם נטולי אלקטורט.