"מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית (של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת) לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסדר זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון", כתב בומבך.
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון כבר בדיונים המקדימים בוועדת החוקה של הכנסת, וכעת הבהירה: "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת".