כוחות גדולים של סוכני הדירקטוריון הכללי לביטחון פנים (DGSI), המקביל הצרפתי של השב"כ, בליווי של לוחמי יחידת ההסתערות של משטרת צרפת (RAID), פשטו ביום רביעי שעבר על דירה ברו דה פונדרבי שברובע ה־20 של פריז, ועצרו במקום נער בן 15 שהועבר לחקירה מיידית. בחיפוש לא התגלו כלי נשק מלבד קליע אקדח, ונתפסו טלפון, טאבלט ומחשב, אולם החוקרים משוכנעים שתלמיד התיכון, שלא היה מוכר לשירותי הביטחון ורק בשבוע שעבר ציין את יום הולדתו, תכנן פיגוע בטווח הזמן המיידי, ככל הנראה באמצעות סכינים או כלי נשק חם.

לפי הדיווחים בצרפת, הנער עלה על הכוונת של הרשויות אחרי ששירותי המודיעין הצליחו ליירט מסר שבו הביע את רצונו לבצע פיגוע. הנמען של ההודעה היה רשיד קאסים, פעיל הג'יהאד הצרפתי, שמסתמן כמי שמוביל את המאמצים של דאע"ש להגביר שוב את הפיגועים במדינה. באמצעות טלגרם, אפליקציית המסרונים שמהווה כאב ראש לשירותי ביטחון ברחבי העולם בשל הקושי לפרוץ את ההצפנה המורכבת שלה, עומד קאסים, ששוהה בסוריה זה ארבע שנים, בקשר עם תומכי דאע"ש בצרפת ומעודד אותם לבצע פיגועים.

כוחות הביטחון הצרפתים בסריקה. צילום: רויטרסכוחות הביטחון הצרפתים בסריקה. צילום: רויטרס

עד כה התגלה כי קאסים עמד בקשר עם לארוסי עבדאללה, שרצח קצין משטרה בכיר ואת רעייתו בכניסה לביתו במניינוויל ביוני האחרון, והיה מי שקישר בין שני המחבלים שערפו את ראשו של כומר בכנסייה בנורמנדי בסוף יולי. שמו גם נקשר למזימה של תא הנשים שנעצרו לפני כשבועיים בעקבות מציאתה של מכונית נטושה עם בלוני גז ליד קתדרלת נוטרדאם, וגם לשמו של צעיר נוסף בן 15, שנעצר בשבת שעברה וחשוד בתכנון פיגוע דקירה.

"המעצר של הקטין הוא חלק מהפעולה של שירותי המודיעין והמשטרה שסיכלו שני פיגועי טרור בששת הימים האחרונים", אמר שר הפנים, ברנאר קזנב, בצאתו מישיבת הממשלה ביום רביעי. הוא ציין כי שירותי הביון "עובדים קשה יותר מאי פעם" על מנת לסכל פיגועים שמתוכננים על ידי "מספר אנשים בסוריה שמשתמשים בשיטות מוצפנות על מנת לקרוא לצעירים לבצע התקפות".

דבריו של קזנב מצטרפים לאמירות דומות, דרמטיות לא פחות, שהשמיע ראש הממשלה מנואל ואלס בשבוע שעבר. "האיום כיום מקסימלי, ואנחנו מהווים מטרה", אמר. "בכל יום שירותי הביטחון, המשטרה, הז'נדרמריה, מסכלים פיגועים ומנטרלים ערוצים עיראקיים-סוריים". הוא הוסיף כי 15 אלף בני אדם בצרפת נמצאים כיום במעקב של שירותי הביטחון, משום שהם בתהליך של הקצנה דתית, וזאת לעומת הנתונים הקודמים שדיברו על כ-10,000 איש.

אף שוואלס הודה כי למרות ההישגים עדיין ייתכנו פיגועים בשטח המדינה, על פניו מדובר בשינוי דרמטי של התנהלות כוחות הביטחון הצרפתיים, ובמיוחד של שירותי המודיעין במדינה, אחרי 20 חודשים קשים במיוחד - שנפתחו עם הפיגועים במשרדי המגזין הסאטירי "שארלי הבדו" ובמרכול היהודי "היפר כשר" בינואר 2015, והגיעו לשיא במתקפה המשולבת במועדון הבטקלאן ואתרים הומים נוספים בפריז ב-13 בנובמבר 2015, שהותירה כ-130 קורבנות.

ב־5 ביולי, תשעה ימים בלבד לפני פיגוע הדריסה האכזרי בטיילת של ניס במהלך חגיגות יום הבסטיליה, פרסמה ועדת החקירה הפרלמנטרית שבחנה את ההתמודדות הצרפתית עם הטרור מאז ינואר 2015 את הדוח המסכם שלה. אחד הממצאים הבולטים היה שכל מבצעי הפיגועים בתקופה הזו היו מוכרים לשירותי הביטחון בשל פעילותם הקיצונית, בשל שהות בכלא או מאחר שנסעו בעבר לאחת מזירות הלחימה של ארגוני הטרור האסלאמיים. בנוסף, התברר לחברי הוועדה כי לא פחות מ־19 גופי מודיעין שונים פועלים כיום בצרפת, והם אינם משתפים זה את זה במידע הדרוש.

סעיד קואשי, שיחד עם אחיו שריף ביצע את הפיגוע במערכת "שארלי הבדו", הוא הדוגמה המובהקת ביותר לכשל המודיעיני. שמו היה מוכר לגופי הביטחון, והוא נכנס לרשימת המעקבים של שירותי הביון בנובמבר 2011, אחרי שהתגלה כי התאמן במחנות של אל-קאעידה בתימן. אולם אחרי שעבר לעיר ריימס, עברה האחריות על המעקב אחריו לסוכנות DGSI, שאינה פועלת בתחומי פריז. בקיץ 2014 הוחלט להפסיק את הציתותים בטענה שהוא מהווה סיכון ברמה נמוכה. "האם זה נורמלי שעבודתו של שירות הביטחון הפנימי מסתיימת בגבול פריז?", תהה יו"ר הוועדה, חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הרפובליקנים, ג'ורג'ס פנק, בעת שהציג את הדוח. "זה בלתי מתקבל על הדעת".

"גואנטנמו הצרפתי"

"כל הממצאים בדוח הפתיעו אותי", הודה השבוע פנק בראיון מיוחד שהעניק ל"מעריב-סופהשבוע". "הכשלים בתחום המודיעין, היעדר חילופי מידע אמיתיים בין המדינות באירופה, הגבולות הפרוצים, חוסר ההיערכות של היחידות המובחרות שלנו לאיומים החדשים, ובעיקר הסוגיה החשובה של מה שמתרחש בבתי הסוהר, שם אנחנו רואים מחיצה דקה ולא אטומה בין האסירים הפליליים לבין האסירים הביטחוניים, ולכן מרבית ההקצנה מתרחשת בבתי הסוהר".

המלצה מרכזית של חברי הוועדה הייתה לארגן מחדש את תחומי האחריות של שירותי המודיעין, ובין השאר לאפשר ל־DGSI לפעול גם בתחומי פריז, ולהקים סוכנות לאומית למודיעין שתהיה כפופה לנשיא או לראש הממשלה. "הצענו שקודם כל יהיה תיאום טוב יותר בין שירותי המודיעין בצרפת, דבר שאינו קיים כיום", הוא מציין. "אבל מעבר לכך, אנחנו צריכים להפסיק לחשוב במונחים צרפתיים ולעבור לפעולה ברמה האירופית, כי הפיגועים בפריז הראו שהיה מדובר בעצם בפעולה של דוברי צרפתית מבלגיה ולכן צריך יותר שיתוף פעולה בין המדינות. צריך גם לדבר יותר על שיתוף פעולה בין אירופה לבין ישראל ובין אירופה לארה"ב, כמו שיש בין צרפת לבין ישראל וארה"ב".

כלא גוואנטנמו, צילום: רויטרסכלא גוואנטנמו, צילום: רויטרס

במהלך הסיורים הבינלאומיים שערכו בזמן החקירה כדי ללמוד על דרכים להתמודדות עם הטרור, הגיעו פנק וחברי הוועדה גם לישראל ונועדו עם בכירים במשטרה ובשב"כ. בשבוע שעבר הוא חזר לישראל, הפעם ביוזמת ארגון אלנ"ט (ELNET) צרפת שמקדם את הקשרים בין שתי המדינות, ובמהלכו סקר את ממצאי הוועידה בנאום בפני הכנס השנתי של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה.

אולם עבור פנק גולת הכותרת של הסיור הנוכחי היא הביקור בכלא עופר, שבו מוחזקים אסירים ביטחוניים פלסטינים. לדבריו, הוא מבקש להבין כיצד ניתן ליישם את הכלי של מעצרים מינהליים גם נגד פעילי טרור בצרפת, סוגיה שנתונה במחלוקת בין הממשלה הסוציאליסטית של הנשיא פרנסואה הולנד, שמתנגדת לכך, לבין האופוזיציה הימנית של הרפובליקנים בהובלתו של הנשיא לשעבר, ניקולא סרקוזי, שמקדמת את ההצעה.

לפני כחודשיים חולל פנק סערה, כאשר דווח כי הוא מציע להקים על האי הקטן איל דה רה שמול החוף המערבי של המדינה מתקן כליאה עבור מאות הצרפתים שנמצאים כעת בסוריה ובעיראק, ואשר צפויים לשוב למדינה ככל שדאעש ימשיך לאבד מהשטח שבשליטתו. הרעיון זכה לתיאור של "גואנטנמו צרפתי", על שמו של מתקן המעצר לפעילי טרור שהקימו האמריקאים אחרי 11 בספטמבר.

"התיאור של גואנטנמו הוא קריקטורה של העיתונות", הוא אומר. "האם אנחנו רוצים להקים בית מעצר שבו לא תהיה ביקורת שיפוטית כמו בגואנטנמו? לא. האם אנחנו רוצים להקים מתקן מעצר שבו יהיה טיפול משפיל כלפי העצירים? לא. אנחנו רוצים להקים אתר שבו ינתחו את רמת הסיכון של אנשים שרשומים בבסיס הנתונים של רשויות הביטחון. והם אנשים מסוכנים במיוחד. אני שופט ולכן אני מודע לצורך להבטיח את החירויות האישיות. זו הסיבה לכך שבית המעצר הזה צריך להיות היוצא מן הכלל וצריך לשמור על שלטון החוק".

לפי פנק, הרשויות צריכות להקים שניים עד שלושה מתקני כליאה עם כ־20 אלף מקומות שיהיו מיועדים לכל מי שהורשעו בעבירות טרור, על מנת ליצור את ההפרדה הדרושה בינם לבין אסירים פליליים "רגילים", ובכך לצמצם את סכנת ההקצנה הקיימת כיום.

"היום יש לנו בחמישה בתי סוהר במדינה חמש מחלקות שהוכשרו לאסירים שעסקו בפעילות טרור, אבל יש בהן מקום רק ל־60 אסירים. הם גם לא מבודדים מיתר האסירים ויכולים לפגוש אותם בסדנאות ובהכשרות מקצועיות", הוא אומר. לדבריו, בשנה שעברה נתפסו לא פחות מ־28 אלף טלפונים ניידים בבתי הכלא, וכ־1,500 אסירים עברו תהליך הקצנה. "אנחנו צריכים בתי סוהר ברמת אבטחה גבוהה, עם סוהרים שיעברו הכשרה מיוחדת ועם שירות מודיעין שיהיה בתוך בתי הסוהר ויוכל להשתמש באותם אמצעים של הסוכנויות האחרות, כמו האזנות. בנוסף, אנחנו צריכים להקים מרכזים לדה-רדיקליזציה, שבהם צעירים שהחלו בתהליך ייפגשו עם צוותים שינסו להחזיר אותם לחיק החברה".

פרקליטות נגד טרור

כיום משמש פנק כדובר לעניינים משפטיים בקמפיין לנשיאות של סרקוזי, ואם הנשיא לשעבר ישוב לארמון האליזה בשנה הבאה, צפוי חבר הפרלמנט לקבל את תיק המשפטים היוקרתי. בינתיים, הוא מודה כי הממשלה הנוכחית נקטה בשנתיים האחרונות צעדים מעשיים למאבק בטרור - ההכרזה על מצב החירום, מתן סמכויות רבות יותר לנציגי הממשלה במחוזות ולמשרד הפנים לפעול נגד חשודים בטרור, מתן אישור להאזנות לאנשים פרטיים, היתר לבצע חיפושים בבתים גם בשעות הלילה, ומתן אמצעים רבים יותר לכוחות המשטרה על מנת להתמודד עם אירועי טרור בלי לחכות ליחידות המיוחדות - אולם הוא מאמין שניתן לעשות יותר.

"היה עדיף מבחינתי שהצעדים האלה יינקטו אחרי הפיגוע ב'שארלי הבדו' ולא יחכו, כי זו אותה צורה של טרור, אנשים שבאים להרוג כמה שיותר וכדי למות", הוא אומר. "האופוזיציה בהנהגת סרקוזי סבורה שצריך להרחיק לכת מול האויב שמתעלם מהגבולות. מה שמפריד כיום בין הממשלה לבין האופוזיציה הוא שאנחנו דורשים עוד אמצעים, ובין השאר רוצים להקים בית משפט מיוחד לענייני טרור ורוצים שתהיה גם פרקליטות לאומית נגד הטרור. הנשיא הולנד הקים פרקליטות שמטפלת בפשיעה פיננסית, אז למה לא בטרור? באיטליה יש פרקליטות נגד המאפיה. צריך שתהיה התמחות של כל השרשרת - מהחקירה ועד הענישה".

השבוע, במהלך טקס שנערך לזכר קורבנות פיגועי הטרור בשנה האחרונה, ציין גם הנשיא הולנד כי יש צורך להשקיע יותר בצעדים להתמודדות עם הטרור. "אנחנו חייבים להבטיח שהפעולה שננקטת נמשכת כל העת, ואני נמצא פה כדי לדבר על כל הצעדים שננקטו כדי לחזות את ההתקפות, לסכל אותן ולעצור אותן", אמר. "זה קרב מתמשך, והוא מצריך יותר משאבים מכפי שקראתי להשקיע".

אחרי הפיגוע בניס היה פנק בין חברי האופוזיציה הבולטים שהביעו מורת רוח מכך שאף גורם רשמי בממשלה או בשירותי הביטחון לא נאלץ לעזוב את תפקידו בשל הכשלים שהובילו לשרשרת הפיגועים, ובראשם חוסר ההיערכות בנושא מועדון הבטקלאן, שהיה ידוע כי הוא מהווה יעד מועדף. "מאז ינואר אשתקד היו יותר מ־200 אנשים שנהרגו ואף אחד לא הודח, אף שר לא התפטר", הוא אומר בתסכול. "יש תחושה של חוסר נטילת אחריות".

אף על פי שהוא קורא להקשחה בצעדים שננקטים מול איום הטרור המתמשך, ואף שהוא תומך בחרם השנוי במחלוקת על הבורקיני (בגד הים השלם שפופולרי בקרב נשים מוסלמיות), משוכנע פנק שארצו לא איבדה מהאידיאלים של "חופש, שוויון ואחווה". "החירות הראשונה היא הביטחון", הוא מדגיש. "מצד שני, אנחנו מעריכים את החילוניות ולכן אסרנו על רעלה בבתי הספר. יש באמת דיון אם צריך לאסור סימנים בולטים כמו בורקיני שהוא סממן של הכנעת נשים ולא סממן דתי. אבל לצרפת יש מסר אוניברסלי של זכויות אדם, ותמיד נמשיך לקדם את זה".