אם כך, מהי האלטרנטיבה, והאם המשך ההתנחלות בשטחים לא מוביל אותנו למדינה דו־לאומית, שתוצאתה קץ המדינה היהודית והדמוקרטית? לשלוש המפלגות המרכזיות המתמודדות בבחירות – הליכוד, יש עתיד והמחנה הממלכתי – אין תשובה, ובתעמולת הבחירות כמעט לא נאמר דבר בנושא זה.
אם כך, היש למי מהמפלגות הגדולות והבינוניות תשובה שתבלום את המרוץ למדינה דו־לאומית, ואם כן, מהי? לכך ניתן להוסיף שהמפלגות החרדיות כמעט אינן עוסקות בתפוח האדמה הלוהט הזה, שאותו הן משאירות למפלגות אחרות.
בעיה מרכזית נוספת נוגעת ליחסי דת־מדינה. המצב בתחום זה הפך לבלתי נסבל. מאות אלפי ישראלים אינם יכולים להינשא בתחומי המדינה, ועליהם לנסוע לשם כך לחו"ל. לכך מצטרפת בעיית הנסיעה בתחבורה ציבורית בשבת. מדובר בנושא בעל משמעות עצומה מבחינה כלכלית וחברתית, מבחינת הצפיפות בכבישים ואפילו מבחינת יוקר המחיה, הואיל ותחבורה ציבורית בשבת מצמצמת את הצורך ברכב פרטי. שיפור בעניין זה נגרם ביוזמת מספר רשויות מקומיות, ובהן תל אביב, רמת גן וגבעתיים, המקיימות שירות הסעות בשבת. אך זוהי טיפה בים, והנושא זועק לפתרון רחב.
עניין נוסף הוא דחיית מתווה הכותל והיחס הבלתי אוהד לתנועה הרפורמית, שמרבית יהודי התפוצות משתייכים אליה. הדבר פוגע לא רק בחופש הדת בישראל, אלא גם ביחסינו עם יהודי התפוצות, שהקשר עמם חיוני ובעל משמעות אדירה מבחינה מדינית. הכרסום הנמשך בתמיכת יהדות זו גורם נזק הולך וגובר. לזכותו של השר מתן כהנא ייאמר שפעל בממשלה הנוכחית בכיוון הנכון, אף שניתן היה לעשות הרבה יותר בתחום זה.
בינתיים הצטרף כהנא למפלגת גנץ, שבה כידוע חותר מנהיג המפלגה לצירוף החרדים ולריצוים. גם מהמנהיגים האחרים במפלגה זו, סער ואלקין, לא שמענו דברים מעודדים. אפילו יש עתיד, מפלגתו של לפיד, דוממת בתחום זה, אולי עקב חלום בדבר קואליציה עם החרדים. ואילו מפלגת הליכוד מחוברת בגוש אחד עם החרדים, שמשמעותו המשך התחזקות האורתודוקסיה בישראל ודחיית הסיכוי לשיפור.
בשורה התחתונה, מערכת הבחירות הנוכחית תצטיין בשתיקה מוחלטת של המפלגות המרכזיות גם בתחום זה, שהוא גורלי לאופייה ולתרבותה של מדינת ישראל.
מערכת המשפט ויוקר המחיה
תחום מרכזי נוסף שהשתבש אצלנו לחלוטין הוא מערכת המשפט וכל מנגנון אכיפת החוק. זוהי מערכת חיונית לזכויות האדם ולהגנה מפני פשיעה, שממדיה בישראל הולכים וגוברים. אולם מערכת זו ממלאת את תפקידיה האמיתיים באופן חלקי ופגום, ובמקום זאת השתלטה על ניהול המדינה והמציאה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שהפך למפקד הממשלה, לתובע הכללי ולמחוקק ראשי – תופעה שאין לה אח ורע בעולם.
התוצאה היא העברת נתח מרכזי מהשלטון לגופים לא דמוקרטיים, ובמקביל פגיעה חמורה בזכויות נאשמים, פרי הסימביוזה שנוצרה בין התביעה לבין בתי המשפט ובין בית המשפט העליון ליועץ המשפטי, השולט במידה רבה גם על הערכאה השיפוטית העליונה. הסיפורים על התהליך שעוברים עדי המדינה, בצד ההדלפות הבלתי פוסקות מצד מערכת אכיפת החוק נגד חשודים ונאשמים, הם חלק מתופעה קשה זו.
נתניהו, בתקופת שלטונו, תרם לחיזוק שלטון המשפטנים, כל עוד כתב האישום לא הוגש נגדו. כעת הוא, ובעקבותיו מפלגת הליכוד כולה, התהפכו, והחשש הוא שהתיקונים שייעשו, אם יתאפשר להם, יהיו בעיקר כדי לחלץ את נתניהו וישבשו כליל את פעולת המערכת.
ניתן היה לצפות שייאמר משהו ענייני ומשמעותי מטעם מפלגות המרכז, כלומר מפלגותיהם של לפיד וגנץ, אך שוב דממה מוחלטת. לכך ניתן להוסיף שהממשלה הנוכחית יכלה לפעול רבות בתחום זה. שר המשפטים סער הבטיח לפצל את תפקיד היועמ"ש, ומדובר בשלב חיוני ברפורמה הדרושה במערכת המשפט.
העניין הובטח גם בהסכם הקואליציוני, כך שהיה אפשרי מבחינה פוליטית. אך כאן הגיעה האכזבה הגדולה. העניין התפוגג ולא בוצע, ועד היום לא שמענו מה אירע ומה גרם לסער להירתע. לכך ניתן להוסיף שהמצב הנוכחי נראה אולי נוח מבחינה אישית למנהיגי ממשלת המעבר הנוכחית, כפי שהיה נוח לנתניהו עד לרגע שבו לפתע הכל התהפך.
התוצאה היא שבתחום חשוב זה אנו עדים מצד אחד להתבטאויות קיצוניות ממפלגת הליכוד, ומהצד האחר לשתיקה מביכה ותחושה של חוסר אונים וחוסר עניין.
ניתן גם להזכיר את יוקר המחיה, שהוא נושא כלכלי־חברתי. לכולם קל להבטיח לטפל בנושא, אבל במרכזו שתי בעיות עיקריות. האחת משבר הדיור, והשנייה הפערים בהכנסות בין שכבות שונות באוכלוסייה, המתקרבים לפערים בארה"ב. דיון מפורט בנושאים אלה מחייב רשימה נפרדת.
בהקשר הנוכחי אוכל רק לציין שכדי לטפל במשבר הדיור נדרשת בראש ובראשונה רפורמה יסודית ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובמינהל התכנון, ואילו הטיפול בפערי ההכנסות כרוך בהשקפת עולם. מגמה אחת היא לפעול באמצעות מערכת החינוך (כולל חיוב לימוד מקצועות ליבה), מנגנוני הסבה מקצועית והבטחת יתר שוויון בטיפול רפואי לכלל האוכלוסייה. המגמה האחרת, הסוציאליסטית, היא לפעול באמצעות מנגנון המיסוי ותשלומי העברה (הגדלת קצבאות). גם בנושא זה צפוי שנשמע בעיקר ססמאות כלליות ומעט מאוד תוכניות קונקרטיות.
ולבסוף, קשה להאמין שנשמע משהו על תוכניות לטווח ארוך הנוגעות לשינוי שיטת הממשל באופן שלא יתאפשר יותר מחזור בחירות חמישי (ואולי גם שישי ושביעי) בתוך תקופה קצרה. הסיבה לכך, כאמור, היא שהכל נסב סביב הטווח הקצר, המיידי, של הקמת ממשלה כלשהי והשאלה כן או לא ביבי.
התרעות פיקוד העורף